דרך אגב // התוכנית הסודית של אפל לחדור לנו לחלומות

יש אנשים שזה קורה להם הרבה: הם הולכים לישון עם בעיה סבוכה שמנקרת במוחם, ומתעוררים בבוקר עם תשובה גאונית – ממש כאילו העבירו את העבודה למחלקת הלילה של המוח. שלל מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שלא רק שלחלומות יש תפקיד משמעותי בפתרון בעיות, אלא גם שאפשר להשאיר רשימה של מטלות ולדאוג שהמוח יבצע אותן בלילה.

20 נבדקים שהשתתפו במחקר שהתפרסם החודש ב־Neuroscience of Consciousness, למשל, התבקשו לענות על סדרה של שאלות שדרשו חשיבה יצירתית לפני שהלכו לישון. לכל שאלה הצמידו החוקרים רצף מוזיקלי קצר. ובזמן שהנבדקים ישנו – הקטע הושמע להם שוב בניסיון לגרום להם לחלום פתרון לבעיה (הטכניקה נקראת TMR – Targeted Memory Reactivation). התוצאה: למחרת, הנבדקים הצליחו לפתור את הבעיות ש״הוזכרו״ להם בחלומותיהם בקלות רבה יותר מאשר את אלו שלא. 

אז לא, אנחנו כנראה עוד רחוקים מאוד מעולם נוסח הסדרה Severance, שבו נוכל למכור את שעות הלילה שלנו כשעות עבודה במקום את שעות הערות. אבל אין ספק שבשנים האחרונות המדע וחברות הטכנולוגיה מנסים לכבוש את אחד התחומים היחידים שנשארו מחוץ להישג ידן: השעות הארוכות שאנחנו מבלים בחלומות מתוקים. 

איך רובוט מרדים תינוק?

עד לפני המצאת המנורה החשמלית לפני כ־150 שנה, בני אדם נהגו לישון הרבה יותר מ־7 שעות בלילה. לפי עדויות היסטוריות, באירופה שלפני המהפכה התעשייתית שינה ממוצעת יכלה לארוך כ־10 שעות, ונעשתה בשתי משמרות (שינה ביפאזית): שינה קצרה משעות הערב, הפסקה קלה לשעה־שעתיים של פעילויות ביתיות, ואז חוזרים לנום עד זריחת החמה. 

מאז שהמנורה קיצרה את הזמן שאנחנו מבלים בין הסדינים, הומצאו עוד אינספור פטנטים שביקשו לשנות את האופן שבו אנחנו ישנים. ממיטות שמשנות את הטמפרטורה שלהן בהתאם לשלב השינה שלנו, דרך מזרנים וכריות בהתאמה אישית ועד כל הגאדג׳טים שנועדו לנטר את איכות השינה שלנו ושמודיעים בבוקר כמה כחכוחים כחכחנו במהלך הלילה. 

אם עד היום כל ההמצאות ניסו לשפר את השינה הטבעית על ידי שיפור התנאים הפיזיים, עם אינספור פטנטים שביקשו לשנות את האופן שבו אנחנו ישנים, הגל הבא של הגדג׳אטים מבטיח גם להתערב בשינה עצמה 

אבל אם עד היום כל ההמצאות ניסו לשפר את השינה הטבעית על ידי שיפור התנאים הפיזיים, הגל הבא של הגדג׳אטים מבטיח גם להתערב בשינה עצמה. הורים צעירים אולי מכירים את Snoo – עריסת AI לתינוקות שהפכה ללהיט. העריסה היקרה להחריד (כ־1,500$) מקשיבה לתינוק שלכם, וברגע שהיא מרגישה שהוא עומד להתעורר – מיד מטלטלת אותו בעדינות ומשמיעה לו רעש לבן בהתאמה אישית, עד שהוא חוזר לישון. לפי דיווחים של חברים, זה עובד כמו קסם.

ואם יש לילדים, למה לא למבוגרים? 

גירוי מדויק־מדויק־מדויק

שורה ארוכה של מוצרים מבטיחים כיום לא רק לנטר את השינה שלנו – מתנועה, קצב לב ונשימה, ועד טמפרטורת הגוף וגלי המוח – אלא גם בוחרים את הרגעים המתאימים כדי להיכנס לפעולה ולהבטיח לנו לילה שליו. מחקרים כבר הוכיחו שהרטטת המזרון והשמעת צלילים ברגעים נבחרים בלילה יכולה לשפר מאוד את איכות השינה, אבל הגביע הקדוש שכל חברות הטכנולוגיה רודפות אחריו הוא גירוי של אזורים ספציפיים במוח. הרעיון פשוט: ברגע שהמוח מראה סימנים שהוא עומד להתעורר, המכשיר מעביר זרם חשמלי חלש וממוקד דרך הקרקפת כדי להפעיל אזורים במוח שאמורים להשרות עלינו שינה. 

זה עובד נהדר בניסויים מדעיים, אבל הבעיה היא הסרבול של המכשור הקיים. יש כיום כמה מוצרים חביבים בשוק, שמתבססים על רצועות ראש לא אטרקטיביות, אבל החברות הגדולות – ובראשן אפל – מנסות לפתח טכנולוגיה שמאפשרת גישה נוחה למוח מרחוק, שתאפשר לקרוא את הנעשה בתוכו ולבצע עליו מניפולציה. מכריות מיוחדות ועד אוזניות עם מכשירי EEG קטנים בתוכן – התעשייה מחפשת את הגאדג׳ט שאנשים ישמחו להיכנס איתו למיטה, ולהערכת רבים, בשנים הקרובות כבר נראה מוצרים כאלה בייצור המוני.

ואם המטרה הראשונית היא לעזור לסובלים מנדודי שינה, הרי שזאת רק ההתחלה: בשוק כבר מדמיינים מכשירים שישפרו בעזרת התערבות מוחית את מצב הרוח, כישורי הלמידה ואפילו הבריאות הפיזית שלנו במהלך השינה. וזה עוד לפני שדיברנו על שתלים כמו ניורולינק של אילון מאסק, שיאפשרו לטכנולוגיה גישה ישירה למוח והשפעה על האופן שבו הוא פועל.

לחלום בגדול, להיכשל בענק

אבל לפני שנקפוץ למיטה עם מכשירי EEG, אולי שווה לבדוק מה החלומות הטבעיים שלנו באמת שווים? בטח גם אתם מאמינים איפשהו בלבכם ב־manifestation – הטענה שכדי להגשים את החלומות שלנו כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחלום אותם באופן עקבי ובלהט. בתחילת שנות האלפיים קראו לזה הסוד, והסרט התיעודי הבליפ שהגיע אחריו תיעד אינסוף חוקרים שמדברים על הכוח שבלבקש משהו מהיקום – ולראות אותו מתגשם. אבל האם זה נכון?

בפרק מבדר למדי, יוצרי הפודקאסט Science Vs ניסו לבדוק האם אנחנו באמת יכולים לחלום את עצמנו להצלחה. המסקנות שלהם חד משמעיות – אופטימיות מצד אחד, ודי מדכאות מצד שני.

יוצרי הפודקאסט Science Vs ניסו לבדוק האם אנחנו באמת יכולים לחלום את עצמנו להצלחה. המסקנות שלהם חד משמעיות – אופטימיות מצד אחד, ודי מדכאות מצד שני

נתחיל בחדשות הטובות: לפנטז מדי יום על ההצלחה המטורפת שמחכה לכם מעבר לפינה יכול לשפר את מצב הרוח. במחקר קלאסי מ־2001, הפסיכולוגית לורה קינג הוכיחה שסטודנטים שהתבקשו במשך ארבעה ימים לכתוב ולדמיין את הגרסה ״הטובה ביותר״ שלהם קיבלו בוסט של אופטימיות ומצב רוח טוב. מחקרים מתקדמים יותר הראו גם כיצד דמיונות מהסוג הזה מורידים את לחץ הדם, ותורמים לאיכות החיים.

מצד שני, המחיר של התחושה הטובה הזו הוא ירידה משמעותית בביצועים. במחקר מפורסם שבוצע באוניברסיטת ניו יורק, פרופ׳ גבריאלה אטינגן עקבה במשך שנתיים אחרי סטודנטים שחיפשו עבודה, והתברר שאלו שפינטזו הכי הרבה על משרת החלומות שלהם היו אלה שבסופו של דבר הרוויחו הכי פחות. 

דפוס דומה נמצא גם אצל נשים בתוכניות הרזיה ואצל מטופלים לאחר ניתוח: ככל שהפנטזיה הייתה מתוקה וחסרת מאמץ, כך המציאות היתה דלה יותר. הסיבה? הסטודנטים שחלמו על הצלחה הסתפקו בתחושה הטובה שקיבלו, ולכן שלחו פחות קורות חיים ובאופן כללי התאמצו פחות למצוא משרה מתאימה. הדמיון הספיק להם. 

ומחשבה אופטימית לסיום: אולי המנגנון הזה יכול לעזור גם לנו? יכול להיות שאם רק נדמיין שאנחנו מצמידים אלקטרודות לראשנו בכל פעם שאנחנו הולכים לישון, ונדמיין שאנחנו מאלפים את המוח שלנו לישון גם כשהוא רוצה להקיץ – יכול שזה יישאר דמיון בלבד?