לחם עבודה // אירית שניר כהן

מי?

אירית שניר כהן, מעצבת פנים מסחרית, הבעלים של Irit Snir Cohen – Interior design studio.
אינסטגרם /  סטודיו 

מה אני עושה?

מתכננת ומעצבת מגוון רחב של חללים מסחריים חווייתיים – מסעדות, ברים, מתחמי אירוח וחללי קמעונאות. בין החללים שעיצבתי: קיוטו NEO, קיוטו SARONA, מסעדות בנדיקט בארץ ובחו״ל, מתחם הבר של מסעדת POP & POPE (את המסעדה הסמוכה לבר עיצב ג׳ורג׳יו ארמני), מרקנטינו ברמת ישי, מלון STAY INN באילת, מסעדת MANARA, קניון בים המלח ושדרת מסחר בקרית אונו של ZIM URBAN.

עיצוב אצלי הוא עמוק בדי.אן.איי. נולדתי בערד, מול השקט של המדבר. כשגדלים במקום בלי יותר מדי הסחות דעת, הדמיון הופך לכלי עבודה הכי חזק שיש. אני זוכרת את עצמי כילדה, בונה לברביות שלי עולמות שלמים; לא רק מלבישה אותן, אלא ממש  גוזרת, מדביקה, צובעת ומעצבת להן חללים מאפס: קניונים, בתים וחנויות. במבט לאחור, הברביות היו הלקוחות הראשונים שלי.

אחרי הלימודים במכון טכנולוגי חולון, ראש המחלקה לעיצוב פנים (שהיה המרצה שלי) מיד זרק אותי למים במשרד האדריכלים שלו. משם המשכתי למשרדי עיצוב פנים מובילים, שם למדתי הכל בעשר אצבעות (בעיקר האצבע שמקליקה על העכבר). הובלתי פרויקטים מורכבים מול יזמים גדולים ונהנתי מכל רגע, אבל תמיד ידעתי שאפתח בסוף משהו משלי שבו אוכל לעשות את הדברים בדרך שלי. כשהרגשתי בשלה, הגשמתי את החלום ופתחתי סטודיו עצמאי.

כשיזם פונה אלי, חשוב לי שהוא יבין שאני לא רואה את עצמי רק כמעצבת, אלא כשותפה שלו. אני לומדת להכיר את החזון, את העולם של המותג ואת המטרות העסקיות שלו. מבחינתי פרויקט מוצלח הוא לא רק כזה שנראה ״וואו״, אלא כזה שתכלס עובד ומביא תוצאות בשטח. ובסוף כשהיזם מחייך אני מרשה לעצמי גם להיות מבסוטה. ואין המון רגעים כאלה, אז צריך לנצל אותם!

העולם המסחרי של היזמים והקבלנים הוא הרבה פעמים עולם של אמוציות, לחץ ולא מעט אגו. הדרך שלי להשתלב בתוך הדינמיקה הזו היא לא להרעיש בחזרה. אני מביאה איתי את ה״סנטר״ שלי, שקט ומקצועיות שמובילים את התהליך ברוגע. ברגע שהצד השני מרגיש שיש על מי לסמוך, המתח יורד וכולנו יכולים להתמקד בדבר אחד: לגרום לעסק הזה להצליח.

כשאני מתחילה לחשוב על עיצוב, הדבר הראשון שאני אני שואלת את עצמי הוא ״איך אנשים אמורים להרגיש כאן?״. אנשים יוצאים למסעדה או למלון כדי להתנתק קצת מהשגרה. התפקיד שלי הוא לייצר את המעטפת הזאת – עם החומרים הנכונים, התאורה המדויקת, הסאונד המתאים ופריטי הקסטום מייד – בלי שירגישו שמכוונים אותם. המטרה היא לייצר זיכרון נעים, כזה שיגרום להם לרצות לחזור שוב ושוב, גם בלי שהם ידעו להסביר בדיוק למה זה קורה.

אנשים יוצאים למסעדה או למלון כדי להתנתק קצת מהשגרה. התפקיד שלי הוא לייצר את המעטפת הזאת בלי שירגישו שמכוונים אותם. המטרה היא לייצר זיכרון נעים, כזה שיגרום להם לרצות לחזור שוב ושוב, גם בלי שהם ידעו להסביר בדיוק למה זה קורה

POP & POPE: בקומפלקס הקולינרי והאמנותי הזה, בקומה ה־27 של מגדלי הארבעה, האתגר האמיתי היה לייצר דיאלוג עיצובי עם המסעדה הסמוכה שעיצב ג׳ורג׳יו ארמני. עיצבתי את מתחם הבר כחלל שמשדר יוקרה ודרמה מאופקת, עם דגש על אפקט ״וואו״ מיידי. המטרה הייתה לייצר מקום שמרגיש כמו יציאה מהשגרה עוד לפני שהזמנת את המשקה הראשון, תוך חלוקה חכמה שמאפשרת זרימה נכונה בין האזורים השונים של הקומפלקס.

KYOTO NEO: כשניגשנו לשדרג את המוסד הוותיק הזה, המשימה הייתה עדינה – לשמור על הדי.אן.איי והמורשת שהלקוחות כל כך אוהבים, אבל לתרגם אותם לשפה מודרנית וחמה יותר. השתמשנו בשכבות של עץ כהה, פליז ותאורה מאוד מדויקת כדי לייצר חלל שמרגיש אינטימי ויוקרתי בו זמנית. זה פרויקט שמוכיח איך עיצוב נכון יודע לכבד עבר של מותג תוך כדי שהוא מזניק אותו קדימה.

מעבדת הקוקטיילים 7:1: אתגר עיצובי לא שגרתי במעבדת חדשנות קולינרית, שהיא שילוב מרתק בין מדע לבישול. בניגוד למסעדה קלאסית, כאן החלל היה חייב לשדר דיוק טכנולוגי וסטריליות מסוימת, אבל בלי לאבד את הנשמה. השתמשתי בקווים נקיים ופלטת צבעים בהירה שתומכת בפעילות המקצועית של הברמנים והשפים, כך שהעיצוב משמש כרקע שקט שמאפשר ליצירה הקולינרית להיות במרכז.

MANARA: במסעדת מנרה המטרה הייתה לייצר חלל ים־תיכוני אוורירי וזורם שנותן תחושת חופש בלב העיר. העיצוב מתבסס על חומרים טבעיים ופלטה בהירה, כשהדגש הוא על האנרגיה החברתית של המקום. מיקום הבר ותכנית ההצבה תוכננו כך שהם מייצרים תנועה טבעית, והתאורה משתנה לפי השעה ביום כדי ללוות את החוויה מאור צהריים בהיר ועד לאווירה המזמינה של הערב.

BENEDICT: הליווי של רשת בנדיקט, בארץ ובחו״ל, הוא תהליך מתמשך של שמירה על שפה מותגית חזקה ועקביות, תוך מתן פרשנות ייחודית לכל לוקיישן. כל סניף מעוצב בהתאמה למבנה האדריכלי שלו ולסביבה העירונית שבה הוא נמצא, כדי שירגיש חלק טבעי מהשכונה מצד אחד, אבל יזוהה מיד כחלק מהמשפחה של בנדיקט מצד שני.

STAY INN Hotel: בפרויקט הזה (מלון באילת) התמקדתי ביצירת חוויית אירוח שוברת מוסכמות. הרעיון היה שהחללים הציבוריים לא יהיו רק ״מעברים״, אלא מקומות שמעודדים אינטראקציה וגורמים לאורחים לרצות לשהות בהם. העיצוב משלב אלמנטים שמרגישים אינטימיים וביתיים, מה שיוצר תחושת נינוחות מיידית, כאילו הגעת למקום שאתה כבר מכיר ואוהב.

מוזיקת רקע

אני לא יכולה בלי מוזיקה. יש לי פלייליסט רגוע שעושה לי טוב, אבל בגלל שהחשבון משותף עם הבנות המתבגרות שלי – לפעמים כריס מרטין נקטע לטובת סלסול עוצמתי של עומר אדם. אפילו כריס נבהל.

מה בצלחת?

סלטים בשילוב של פירות מתוקים, ובכלל – מתוק. כל מתוק. מסופלה שוקולד נימוח במסעדת שף ועד שוקולד ממולדה של פעם. לעולם לא אוכל: חלקי פנים. פשוט לא.

המלצות אמנותיות

• yod.group: כמעצבת, אני שואבת השראה עמוקה מקבוצת המעצבים האוקראינים, בזכות הגישה הרב־תחומית וההוליסטית שלהם לעיצוב. עבורי, עיצוב הוא לא רק אסתטיקה, אלא יצירת חוויה שלמה, סיפור ומערכת יחסים בין אדם, מקום ורגש, בדיוק כפי שהקבוצה מיישמת בפרויקטים שלה – היכולת שלהם להפוך עיצוב לחוויה שלמה. אני מתחברת לאופן שבו כל פרויקט שלהם מתחיל ברעיון חזק ומתפתח לנרטיב שמורגש דרך חומר, אור ואווירה.
• מגזין FRAME: מקור השראה יומיומי עבורי המון שנים. בשבילי, FRAME הוא לא רק השראה — חתך  מדויק של מה שקורה היום בעולם העיצוב המסחרי – הוא סוג של בנצ׳מרק. הוא כל הזמן מזכיר לי איפה הרף נמצא, ולאן אפשר עוד לדחוף. הפרויקטים שלהם לא רק נראים טוב, אלא מספרים סיפור שלם – על קונספט, על חוויה ועל איך אנשים באמת משתמשים בחלל. זה לא ״עיצוב יפה״, זה עיצוב עם כוונה.
• Yatzer:  אם FRAME מחדד לי חשיבה, Yatzer מחדד לי רגש, אבל יותר מדויק ומתוחכם. Yatzer הוא עבורי מקור השראה מסוג אחר — פחות טכני, יותר תחושתי. מה שמייחד את Yatzer זה היכולת שלו להציג עיצוב לא רק כחלל, אלא כחוויה שלמה של חיים. הוא עוסק באיך עיצוב פוגש תרבות, אמנות, אוכל, נסיעות ואנשים – ולא רק באובייקטים או טרנדים. העולם שהם מציגים הוא מאוד מדויק אבל לא קר. יש בו רכות, אנושיות וחיבור אמיתי למקום ולתרבות. זה מזכיר לי כל פעם מחדש שעיצוב טוב לא נגמר בפרטים, אלא נמדד ביכולת שלו לייצר חוויה שלמה. 

ניימדרופינג

הייתי רוצה לעבוד עם משרדי האדריכלים פייגין ופיצו קדם, ועם ״הוספיטליטי״ – קבוצה שבסיסה באמסטרדם ופועלת בכל אירופה (מותגי Sir Hotels, Max Brown ועוד). הם נחשבים למובילים עולמיים בעיצוב לייף סטייל. המלונות שלהם (כמו Sir Joan באיביזה) ידועים בשימוש בחומרים גולמיים, תאורה מדויקת ואווירה של ״שקט יוקרתי״ – בדיוק התדר שאת מביאה מהמדבר.

חם מהתנור

פרויקטים שמתבשלים ואוטוטו קורים: קאזה דו ברזיל המיתולוגית (מסעדת בשרים באילת) עוברת למלון איסלה 42 (אדריכלות של פייגין); בר יין סיירוקו – בר מסעדה במתחם של איסלה 42; עובד בעיר בתל אביב (עובד בכפר שעובר לעיר); שדרת מסחר גדולה של רני צים־צים אורבן בקרית אונו; מסעדה חלבית חדשה בחולון; פרויקטים במתחם צומת הפיל בתל אביב.

---

*הפרויקטים נעשו במסגרת סטודיו IM בשיתוף מרקו סברה