הרשימה המשותפת // 12.11.26
עיר על מים סוערים במוזיאון העיר תל אביב-יפו
״עיר על מים סוערים״, התערוכה השנתית המתחלפת של מוזיאון העיר תל־אביב-יפו (אוצר: ניר הרמט), תיפתח מחר (13.11) במסגרת שבוע ״אוהבים אמנות. עושים אמנות״ של עיריית תל אביב-יפו. 23 אמניות ואמנים יציגו יצירות עכשוויות ברחבי המוזיאון ומתבוננים בתל אביב-יפו כעיר שנבנית ונמחקת, זוכרת ושוכחת, המשנה את פניה ואת היחסים בין בית, מקום ושייכות.
בין העבודות: ״בית מספר 27״ של אמי ספרד, ההופכת בית תל אביבי אחד לארכיון של מחאות, מלחמות, שכנות והתחדשות עירונית; ״אל עבר האופק״ של דבורה מורג, שבה שולחן אוכל הפוך צף על פני הים ונושא סיפור משפחתי הקשור לבית נטוש ביפו; ו״הסירנות של כיכר ביאליק״, עבודת וידאו של אילת כרמי ומירב הימן שצולמה בכיכר ביאליק.
אילת כרמי ומירב הימן במוזיאון העיר תל־אביב-יפו. צילומים: מ״ל
דבורה מורג
תומר פוקס
רונית פורת ומשה רואס בגלריה זומר
״כמו כפפה ליד״, תערוכה משותפת לרונית פורת ומשה רואס, תיפתח הערב (12.11) בגלריה זומר בתל אביב. בחלל פזורים חפצים, דימויים ושברי סיפורים, כשרידים של אירוע שטיבו לא מתבהר: פרטים שנדמים תחילה מקריים מעוררים חשד לקשר סמוי, אבל ככל שמתקרבים אליהם, האפשרות לפענח את המתרחש רק הולכת ומסתבכת.
שני האמנים פועלים מתוך איסוף, פירוק והרכבה מחדש, אבל כל אחד מהם מגיע אל החומר ממקום אחר. שם התערוכה, שאול מספרו של פרופ׳ יוסף אלמוג ״כמו כפפה ליד: סיפורו של הזיהוי הפלילי בישראל״, מציע לכאורה התאמה מושלמת – אבל החיבורים הנוצרים בחלל מעוררים גם ספק: מה נקשר במה, ואילו פרטים נותרים חבויים?
משה רואס בגלריה זומר. צילום: טל ניסים
רונית פורת
דועא בסיס וקטיה קורין בבית הבאר
״מיי חולין, מיי קידושין״, תערוכה זוגית של דועא בסיס וקטיה קורין, תיפתח מחר (13.11) במסגרת ״מפגש בבאר״, תוכנית שהות האמניות בבית הבאר ביפו. שתי האמניות הגיעו לבית הבאר עם עולמות אמנותיים וביוגרפיים שונים, ויצרו מתוך המפגש ביניהן עבודות על מים, גוף, בית, שייכות וזיכרון.
בעבודת הווידאו של בסיס, טבילה במים, סיר אוכל מסורתי ובד לבן ארוך מחברים בין חתונה לקבורה, בין התחדשות לפרידה. אצל קורין, בדי קנבס נקרעים ממסגרתם, נצבעים, נטבלים ונשטפים במים, פעולה המזכירה כביסה וטיפול, אבל אינה מוחקת את העבר. במרכז התערוכה עומדת באר ריקה, שהייתה פעם מקור חיים.
דועא בסיס בבית הבאר
קטיה קורין
אלבטרוס בגלריית בית העם בנהלל
״אלבטרוס – תערוכת אופנה ואמנות ישראלית 2027״ (אוצרת: חנה הרצמן) תיפתח מחר (13.11) בגלריית בית העם בנהלל. התערוכה מפגישה בין שישה מעצבי אופנה בכירים – הגר אלמביק, ששון קדם, דורית שדה, גלית ברוידא, גרשון ברם והני יעקובסון – לבין ארבעה אמנים: הפסלת אתי הורוביץ, הצלם גילי חסקין, אבישי דהן והציירת רות טל.
נקודת המוצא האוצרותית היא האלבטרוס, בעל מוטת הכנפיים הגדולה ביותר בטבע, המיטיב לנצל את הרוחות כדי לצאת למרחקים גם בלב סערה: מטפורה ליוצרים הממשיכים לפעול, להשתנות ולהתחדש גם נוכח שברים ואי־ודאות. המפגש בין העבודות נע בין הגוף למרחב, בין הגנה לחופש ובין חומר לתנועה. הכניסה חופשית.
דורית שדה בבית העם נהלל. צילומים: כפיר זיו
גרשון ברם
הני יעקובסון
אסתר שניידר בגלריה שכטר
״גן חיות״, תערוכת יחיד של אסתר שניידר (אוצר: בר ירושלמי), תיפתח הערב (12.11) בגלריה שכטר בנווה שכטר בתל אביב. שניידר שואבת השראה ממסורת בתי הכנסת המצוירים במזרח אירופה ובוראת בגלריה בית תפילה מדומיין: גן עדן מצויר המאוכלס בבעלי חיים, צמחים ודימויים סמליים, הנפרש על כל קירות הגלריה ויוצר מרחב מדיטטיבי להתבוננות ושהייה.
שניידר, שנולדה בברית המועצות, מבקשת מתוך המסורות החזותיות של יהדות מזרח אירופה להחיות ממדים של גוף וארוס שנדחקו לשולי השיח היהודי הקנוני בישראל. במהלך התערוכה ישמש החלל מקום ללימוד בית מדרשי בעברית וברוסית ולתפילה משותפת בימי חג החנוכה.
אסתר שניידר בגלריה שכטר. צילומים: בר ירושלמי
ניר הוד בקרן נסימה לאמנות
״מאה שנים לא מספיקות״, תערוכת יחיד לניר הוד, תיפתח ביום שני (16.11) בקרן נסימה לאמנות בתל אביב – תערוכתו הראשונה בעיר אחרי כעשרים שנה. הוד, אחד האמנים הישראלים המוערכים בעולם, יוצר נופים המתקיימים במרחב שבין זיכרון, דמיון ואשליה: פרחים צפים על משטחים כסופים, וצבעים וצורות נעים בין המופשט לפיגורטיבי.
השימוש של הוד בכרום מאפשר לאור לרצד על פני הקנבס, והשתקפותו של הצופה משתלבת בדימוי, באופן המזכיר את מיתוס נרקיסוס ואת העיסוק ביהירות ובתשוקה הכרוך בו. שם התערוכה נובע מתפיסתו, שלפיה גם מאה שנים לא יספיקו כדי לחוות עד תום את היופי שבעצם החיים.
ניר הוד בקרן נסימה לאמנות. צילומים: מ״ל
שורשים נודדים בגלריה קורידור קונטמפוררי
התערוכה הקבוצתית ״שורשים נודדים״ (אוצרת: דניאלה ג׳וי טהראניאן) מוצגת בגלריה קורידור קונטמפוררי בתל אביב. התערוכה מפגישה את צביה גרין, שיאן ואקסל גוס ובוחנת את הקשר שבין שייכות לתנועה, בין זיכרון למקום ובין מורשת לשינוי, באמצעות ציור, אריגה, טקסטיל, חבלים, קרמיקה, זכוכית ועץ.
גרין משלבת ציור ואריגה ובוחנת באמצעותם זיכרונות משפחתיים ורבדים של זהות תרבותית; גוס יוצרת מחבלים ומטקסטיל צורות אורגניות המתרגמות זיכרון ותנועה לשפה חומרית; ושיאן פועלת בקרמיקה, בזכוכית ובעץ, ומשלבת טכניקות מסורתיות כמו ראקו יפני, שבהן האש והמקריות הן חלק מהיצירה.
שורשים נודדים בגלריה קורידור. צילום: ורוניקה בנרוץ׳
אקסל גוס. צילום: מ״ל
שיאן. צילום: מ״ל
יש מאין במסילה ב׳ בהרצליה
התערוכה הקבוצתית ״יֵשׁ מֵאַיִן״ (אוצרת: הדר מקובר מרום) מוצגת במבנה המסילה ב׳ תרבות, פנאי וקהילה בהרצליה, ומתכתבת עם חודש הקיימות בעיר. התערוכה בוחנת את המעבר בין יש מאין ליש מיש: חומרי טבע ומוצרים שסיימו את תפקידם המקורי הופכים בה לבעלי ערך אחר, שימושי או אסתטי.
מציגות ומציגים בתערוכה 16 אמניות ואמנים וצוות המחקר של המעבדה למחקר חומרים וטיפולוגיות בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון.
תמר ברניצקי במסילה ב׳. צילום: רועי מזרחי
יובל בוכשטב. צילום: דן פרץ
