טוקיו תל אביב
לפני שלושה חודשים נסעתי ליפן, וליתר דיוק לטוקיו. כמעט שבועיים היינו הבן זוג ואני בטוקיו. בהתחלה חשבנו לשלב עוד יעדים אבל בסוף החלטנו להתמקד בטוקיו. כן, אני יודע, אם כבר נוסעים עד יפן למה להישאר רק בטוקיו, ואיך ויתרתי על קיוטו, וטוקיו זה לא יפן האמיתית. תחסכו ממני את כל ההרצאות, זו הייתה אחת ההחלטות החכמות שלנו, שאיפשרה לנו להכיר את העיר כמו שצריך, עד כמה ששבועיים יכולים להספיק לעיר כמו טוקיו, ועד כמה שלהגיד להבין ויפן באותו המשפט זה משהו הגיוני.
טוקיו היא מין שילוב מוזר של ניו יורק ובנגקוק, מין עיר סופר מודרנית אבל אסייתית, שתחושת הזרות לא מרפה ממך. אם בדרך כלל במזרח אנחנו רגילים להיות העולם המערבי שמטייל בעולם השלישי, במקרה של טוקיו אנחנו העולם השלישי, אנחנו אלו שלא סופרים אותם. ישראל? במקרה הטוב הם שמעו את השם. איפה זה? זה כבר סיפור אחר. הם במקרה הטוב יודעים שמדובר בטיסה מאד ארוכה.
יש המון מה להגיד על טוקיו ועל יפן, ובמיוחד על האסתטיקה ועל האופנה (ובמיוחד אופנת הגברים אגב, אם שואלים אותי. היא הרבה יותר מעניינת מואפנת הנשים, אבל זה אולי דיון לפוסט אחר). כחובב שופינג מושבע (שונא מתנות יחיה לא אמרו עלי) נתקלתי בשתי בעיות: האחת – לא היה שם שום דבר במידה שלי. שתיים – אני שונא לסחוב ופוחד תמיד שהכל ישבר. כמובן מצאתי מה לקנות, במיוחד בתחום האקססוריז – משקפיים מאלפים, שעון מהמם, תיק ללפטופ, וכן הלאה. אבל בכל זאת הצטערתי לא פעם שאני לא יכול לארוז מדפים שלמים של בגדים וכלי בית ולשלוח אותם הביתה.
לפני כמה שבועות נפתחה בפינת הרחובות יבנה ומונטיפיורי בתל אביב חנות שעשויה להקל ולו במעט על הבעייה. כבר מהשנייה הראשונה שנכנסתי להיבינו (בתרגום חופשי יומיומי, או מדי יום ביומו) רציתי לבקש מבעלי החנות שיארוז לי הכל, פעמיים אם אפשר. זה בכלל לא משנה מה, הכל היה שם פשוט תאווה לעיניים: קערה מיוחדת מדרום יפאן, קנקנים שמייצרים עשרות שנים בהשראת הבאוהאוס, תיקי נייר עמידים במים שנושאים משקל של עד 15 ק”ג, מברשת שיניים שמיוצרת בננו-טכנולוגיה עם החדרה של מינרלים, או כוס תה מסורתית בעבודת יד, עם גלזורה שעשויה מהפורצלן היפאני המשובח ביותר. וזה גם לא משנה שאני לא לגמרי מבין מה זה לעזאזל מברשת שיניים שמיוצרת בננו-טכנולוגיה.
יום ההולדת שלי הוא אמנם בחודש יולי אבל אני כבר יודע לאן לשלוח את מי שבמקרה ירצה לקנות לי מתנה. ולא, אף מילה על מוג׳י בינתיים.
הנה לינק לכתבה.







