עיצוב גלויות ליום הזכרון הבינלאומי לקרבנות השואה

שיתוף פעולה בין בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם והמרכז האקדמי ויצו חיפה הוליד פרוייקט העוסק ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

בעקבות החלטת האו”ם מנובמבר 2005 עשרות מדינות ברחבי העולם מציינות את יום הזכרון הבין-לאומי לקרבנות השואה. התאריך שנקבע הוא 27.1.1945 – יום כניסת הצבא האדום למחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ ובירקנאו. 46 ממשלות חתמו על הצהרת הפורום הבינלאומי בשטוקהולם. נאמר בה בין השאר כי השואה היתה מאורע חסר תקדים באופיו, היא סיכנה את יסוד קיומה של האנושות ותמיד תישא משמעות אוניברסלית. גם לאחר יותר משישים וחמש שנים, נשארה השואה מאורע קרוב בזמן וניצולי השואה עדיין נושאים את זיכרון האימה שאפפה את העם היהודי. ההצהרה כוללת איזכור על סיבלם של מליונים רבים, קורבנות הנאצים שהותירו את אירופה כולה מצולקת. החתומים על ההצהרה מתחייבים להנציח את זכרם של קורבנות השואה ולכבד את אלה שעמדו נגד הנאצים. הם מעודדים דרכים נאותות לציין זאת ובכלל זה יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

הפרוייקט מיועד לסטודנטים הלומדים במחלקה לעיצוב גרפי בשנים מתקדמות. הוא כולל עיצוב סידרה בת חמש גלויות בהן מבטאים הסטודנטים את עמדתם, תחושותיהם ורגשותיהם כלפי היום המיוחד הזה. הגלויות תהוונה בסיס לפעילות חינוכית אשר תפותח על ידי הצוות החינוכי של ביה”ס המרכזי להוראת השואה. היא תופעל במסגרות החינוך הרשמיות והבלתי רשמיות ביום הזיכרון הבינלאומי עצמו ובפעילויות לקראתו.

ועדה מקצועית משותפת לביה”ס המרכזי להוראת השואה ביד ושם ולמרכז האקדמי תחליט על מבחר מבין הגלויות שיעצבו הסטודנטים ואלה תועלנה לאתר האינטרנט של שני המוסדות. לתהליך היצירה והלימוד של הסטודנטים לווה תהליך חינוכי, במהלכו הם השתתפו ביום עיון ביד ושם. פרוייקט עיצוב הגלויות מונחה על ידי יאשה רוזוב והרפרנטים לפרוייקט הם יקי מולכו מטעם המרכז האקדמי ואוסנת ניר-דדון, יעל דינור וענבל קויתי בן דב מטעם ביה”ס המרכזי להוראת השואה ביד ושם .

בגלויה למעלה אפשר לראות עבודה של אביטל טנכילביץ וג’ני מוגילבסקיה שמספרות ש”בגלויות שלנו רצינו להתמקד בתהליך אובדן צלם האנוש שנגרם על ידי הנאצים לאוכלוסיה היהודית בזמן השואה. החלטנו לבסס את עיצוב הגלויות על משחק ילדים מוכר שבו מלבישים בובות נייר בתלבושות שונות, כדי להביע את האכזריות הבלתי נסבלת שבמשחק בחיי אדם”.

בגלויה למטה אפשר לראות את עבודתן של ענבל אבן ונעמה הירש שמספרות ש”הפרוייקט שלנו הוא השוואה בין תקופת השואה לבין אלמנטים מעולם הקרקס והירידים. יצרנו ניגוד בין השפה הגרפית הנעימה מקדימה לבין התמונות שמייצגות היבטים שונים מתקופת השואה. רצינו להדגיש את השוני בין עולם של חשיכה וחוסר תקווה, לבין עולם של ילדות ותמימות”.