כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

איור עכשיו. מפגש 03: איציק רנרט

את המפגש השלישי לקראת התערוכה קיימתי עם המאייר איציק רנרט, שמלבד הכשרון יוצא הדופן שלו עשה לא מעט לקידום התחום במהלך הקריירה שלו. רנרט, בן 53, הוא בוגר המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, חבר קבוצת אקטוס, כיהן בעבר כראש מסלול איור בבצלאל ועמד בראש המחלקה לאיור באסכולה ובראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. מעבר לדברים המעניינים שהיו לו להגיד – הרבה בזכות המגוון המרשים של התפקידים שמילא – היה משעשע לגלות שארונות המטבח שלו (חלקם לפחות) מלאים בציוד מקצועי של מאיירים. אני לא יודע בדיוק מה זה אומר אבל זה בטח אומר משהו… (ויש עוד תמונה בסוף הפוסט). הנה מה שהיה לו להגיד.

irenart1

"העידן הדיגיטלי מאפשר לאנשים מוכשרים שלא ידעו למצות את עצמם, לא ראו מספיק או לא נחשפו מספיק, להגיע לתוצאות טובות יותר. רמת האיור היום הרבה יותר טובה מלפני 10-20 שנה. המחשב כנראה עוזר לאנשים להוציא יכולות שאולי היה לאנשים קשה יותר להגיע אליהן בעולם הידני. זה לא משהו שלילי, להפך: אם המחשב עוזר לך לחפות על חוסר יכולת, לא משנה במה, ועוזר לך להגיע להשגים גבוהים, מה אכפת לי איפה היית אם לא היה מחשב".

אתה יכול לתת דוגמה?

"התוכנות מאפשרות דברים שבשנים קודמות דרשו יותר ידע ויותר שליטה ידנית. בעידן הקודם לא היה הרבה איור שמבוסס על אור וצל, על נפחים, על פרספקטיבות או על בנייה של סטים מאויירים. גם מבחינה אידיאולוגית היינו ארץ רזה, דלות החומר, ומה לעשות, כשאתה צריך לעשות איור בשעתיים יותר קל לאייר שתי דמויות מ-30. יש היום הרבה יותר עושר, מפגן של יכולות מרהיבות. הספקטקל לא היה קיים בעבר בארץ ואם הוא היה, אז הוא היה מיובא. כיום הוא ישנו. בעבר האיור הישראלי עשה שימוש יותר בקונטור מאשר במנפחים, ואתה לא רואה כיום כמעט איור כזה".

yuval1

"כשהתחלתי לאייר עדין היה משהו פרובינציאלי באיור הישראלי. יכולת לזהות הרבה פעמים איור ישראלי, היה לו מין ריח של עולם שלישי. היום זה כבר לא ככה: הפער מבחינת עדכון, חדשנות, מה נכון, מה הטרנדים, הרבה יותר קטן ממה שהיה פעם. אבל, גם אם פחות, זה עדין קצת קיים: לפעמים אני מוצא את עצמי אומר לסטודנטים "אבל עכשיו 2012, תסתכלו יותר מה קורה מסביבכם".

 yuval4

"בשנים האחרונות יש למאיירים יותר נראות כי הם כנראה מבינים לאיזה עולם הם יוצאים ושהעולם השתנה. היכולת של מאיירם צעירים למנף מיד את ההצלחה שלהם בתערוכות ולעשות נטוורקינג בכל העולם, זה משהו שלפני עשר שנים אף סטודנט לא היה חושב עליו. כולם היום הרבה יותר "רשת מיינדד", לא צריך לחכות שנתיים כדי לפגוש מישהו או לגרום למשהו לקרות. בשנים האחרונות בכל שנה שניים שלושה פרוייקטי גמר של בוגרים שלנו יוצאים לאור לאחר מכן כספרים. זה ממש לא שכיוונו לשם".

איך אתה מסביר את זה?

"הסטודנטים, הטובים שבהם, קלטו מהר מאד משהו שאנחנו לא קלטנו, כמה העולם השתנה, ושצריך כלים אחרים להסתדר בעולם החדש. כבר בלימודים יש להם אתרים, דפים בפייסבוק, קשרים עם סטודנטים באקדמיות אחרות, זה משהו שממש לא היה פעם. יש להם היום קליקות שלהם שמתעלמות מהטריטוריה, ואני מתאר לעצמי שהם גם לומדים אחד מהשני. היזמות הזאת, שלא מתאימה לאופי של מאיירים, זה משהו חדש.

"הם נאלצים להידחף קדימה כי העיתונות המודפסת שהייתה פעם הבמה הטבעית כבר מתה. עד לפני כמה שנים מאייר בישראל היה בן אדם שהיה עושה ספרי ילדים או מאייר אדיטוריאלס או קריקטורות, ועושה קצת קצת קומיקס. כיום כל הענף של עיתונות נכרת, ספרי ילדים זה לא מי יודע מה כסף, והתוצאה היא שכל אחד צריך להמציא את המקצוע מחדש, למצוא נישה ולהתמקצע בה או להיעלם".

 yuval2

"מצד שני נפתחו שווקים חדשים לגמרי שלא היו קיימים פעם: אנימציה, אפליקציות אייפון ואייפד, כל עולם האינטראקטיב, כל הדברים האלו הולכים לכיוון אחר של איור שבהכרח גם הופך את המאייר לבן אדם פחות מעופף. פעם ללמוד איור היה כמו ללמוד במגמה הומניסטית בתיכון. היום, ואני אומר את זה בצער, המגמה הזו כבר לא קיימת. יש מעט אנשים שהשפה האיורית שלהם תהיה כל כך מובהקת שהם יצליחו להיות על הגבול שבין איור לאמנות ויבנו מזה קריירה.

"במקביל, חלק מהמאיירים הצעירים ממתגים את כתב היד שלהם והוא נהיה נכס. מגיל מאד צעיר הסטודנטים מנסים למתג את עצמם. אני רואה את זה בתערוכות בוגרים וזה בסדר גמור. הם יודעים יותר לקדם את עצמם, וכתוצאה מכך בשנה-שנתיים האחרונות, גם אם הפן המאד אמנותי שהיה למסלול איור לא נדחק הצידה, הפן המעשי-פרקטי מאד התחזק".

– – –

ולסיום, עוד תמונה מהמטבח של איציק. פשוט מעולה.

irenart2

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden