פרס העיצוב של משרד התרבות והספורט 2013: מרב סלומון

מיצבים פיסוליים, נעלים אמנותיות, ספרים מאויירים, מנורות, מתקנים ליבוש פרחים ותכשיטים יוצאי דופן, הם רק כמה דוגמאות לפריטים שהעיצוב שלהם זיכה חמישה מעצבים בפרס העיצוב מטעם משרד התרבות והספורט לשנת 2013: ורדה יתום בתחום העיצוב הקרמי, קובי לוי בתחום הטקסטיל והאופנה, גרגורי לרין בתחום הצורפות, טל מור בתחום העיצוב התעשייתי ומרב סלומון בתחום האיור. מטרת הפרס לעודד מצוינות בתחומי העיצוב השונים ושוויו הכולל 100,000 שקלים שיחולקו באופן שווה בין חמשת הזוכים. במהלך השבוע יתפרסם בפורטפוליו פרויקט מיוחד, שבמהלכו יוצג בכל יום אחד המעצבים לצד העבודות שעליהן זכה בפרס.

מי: מרב סלומון, בת 46, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ומכהנת בה כראש תחום האיור.

מה: סדרה של עבודות מסחריות ופרויקטים אישיים, ביניהם ספרה החדש “הברכה”, שיצא לאור ממש עכשיו בהוצאת בוקימן; סדרת ההדפסים “פומפיי”, שמציגה שמונה תיאטראות נייר מתקפלים בטכניקת התחריט; סדרה בת ארבע כרזות לעמותת “כל זכות”, וספר בישול מאוייר בשני צבעים “1,000 מתכונים” מאת רות קינן בהוצאת עם עובד. בנוסף, סיפור מאוייר למבוגרים בשם “כוויות קור”, שיצא לאור בשנה שעברה בגרמניה. הספר כתוב בהומור שחור ומאויר בסגנון נאיבי, במאמץ לפענח את דמותה המורכבת של סבתה של סלומון, והוא כולל סדרה של 17 איורים ועשר רשימות טקסט קצרות.

דבר המעצבת: “הספרים שלי אינם ספרים במובן המסורתי. הם מפורקים, חסרים. פעם הם חסרים טקסט ופעם הקשר בין האיור לטקסט רופף. אני מנסה לאתגר את יחסי הגומלין וההיררכיות המוכרות מעולם האיור, ביחסים שבין הדימויי לטקסט; מנסה לפרק את הנרטיב ולייצר מקום על מדף הספרים והספרות לספרים מהסוגה הזו, שאני מכנה ׳פואטיקה חזותית׳. דווקא בלב המהפכה הדיגיטלית הספר המודפס צריך להצדיק את עצמו לא רק כמיכל לידע שמוצפן בין דפיו, אלא כבעל ערך מוסף; כאובייקט, כחומר, כחוויה רב חושית”.

מנימוקי השופטים: “יצירתה של סלומון מתקיימת על קו התפר שבין העשייה האיורית והאמנותית והיא חקרנית, ניסיונית וחדשנית. שפתה החזותית אישית וייחודית ויכולתה ליצור אמירה מורכבת ומרתקת במיעוט אמצעים מרשימה ויוצאת דופן. הדימויים המפתיעים של סלומון מאירים תמיד את הסיפור באור חדש, יוצרים רובד נוסף, מעשירים את חווית הקריאה ומעוררים מחשבה. סלומון הינה מעמודי התווך של עולם האיור בישראל היום ותרומתה לשדה זה ולתרבות החזותית בישראל, כיוצרת וכמחנכת, מכרעת ונדירה”.