איתן אלוא: הכל כדי להוכיח שאפשר ליצור חדש מישן

באחד מאירועי לה קולטור האחרונים, שהוקדש לאיור, צדה את עיני כרזה מקסימה שהציגה את ״החתונה של גברת שועלה״. היה משהו משהו בצבעוניות, בחיות, בטקסט שפוזר בצורה מוזרה, שתפס אותי. התקרבתי כדי לראות מי אייר את הכרזה ונתקלתי בשם לא מוכר: איתן אלוא. זה לא קורה הרבה, בטח לא בשנה האחרונה עם כל העיסוק שלי באיור. מפה לשם הסתבר שאלוא הוא סטודנט שנה ד׳ במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שהעבודה היא חלק מפרוייקט שהוא עשה בחילופי סטודנטים בהמבורג, ושהיא נבחרה להיות מוצגת בתערוכת איור בצרפת, יחד עם עוד 25 עבודות מתוך 120 שהוגשו לתחרות סטודנטים מכמה בתי ספר באירופה. נושא התערוכה היה A Picture Book for Tomorrow.

״חיפשתי זמן רב את הסיפור האידיאלי״, מספר אלוא. ״רציתי למצוא טקסט עברי של ביאליק או של לאה גולדברג שתורגם לאנגלית, שאיתו אוכל לעבוד. אבל, בתרגומים שמצאתי הקסם שהיה בשפה בעברית לא עבר, אז החלטתי לוותר ולחפש מקורות מקומיים יותר כמו היינריך הופמן שכתב את שטרובלפטר (יהושע הפרוע). בסופו של דבר הגעתי למעשייה מס’ 38 של האחים גרים: חתונתה של הגברת שועלה, סיפור שלא הכרתי עד אז. הסיפור מורכב משני חלקים. חלק א’ עוסק במר שועל בעל 9 זנבות שחושד שאשתו לא נאמנה לו. חלק ב’, שאותו איירתי, מתרחש לאחר מותו של מר שועל בשיבה טובה, ומתאר את ניסיונות החיזור של חיות היער אחרי גב’ שועלה האלמנה״.

למרות הבריף שדיבר על העתיד, אלוא בחר להתמקד בפרינט, ולייצר הצעה לפורמט שמורכב מספר ופוסטר. בהמשך, הוא יצר אתר אינטראקטיבי שמנסה להמחיש את חווית הקריאה והדפדוף הייחודית. ״ההצעה שלי הייתה ליצור חווית דפדוף חדשה של סיפור שמתחיל בפורמט של ספר ונפתח תוך כדי קריאה עד שנחשף הפוסטר הגדול. בחרתי להדפיס את העבודה בהדפס משי (100*70 ס”מ, דו צדדי) הכל כדי להוכיח שאפשר ליצור חדש מישן. כשחושבים על חדשנות ועל איך ייראו ספרי הילדים בעתיד, אנחנו הולכים אוטומטית לכיוון של כל מיני דברים דיגיטליים, אפליקציות ודברים בסגנון. הרעיון שלי הוא כזה – הקורא מתחיל בספר ותוך כדי קריאה ופתיחה הפורמט גדל עד שבסוף נחשף הפוסטר.

״השלב הראשון בעבודה היה לחלק את הסיפור לפסקאות. בשלב השני קיפלתי אינסוף דפים כדי להבין איזה קיפול ייתן לי מספיק ‘כפולות’ שייתנו מענה לכמות הטקסט. כבר בהתחלה התכנון היה לעשות את הפרוייקט בהדפס משי, טכניקה שלמדתי לראשונה בהמבורג. זה היה אתגר גדול לתכנן הדפס משי דו-צדדי בגודל גיליון, שמיועד לעבור מספר קיפולים, ושחלק מהאיורים שבו צריכים להמשיך איורים מהצד השני. עשיתי סקיצות בעיפרון על נייר קטן ואחר כך עברתי לתוכנות גרפיות כדי לדייק את הדברים. לגבי האיורים עצמם, הם צויירו קודם בעיפרון, נסרקו, וצויירו מחדש באילוסטרייטור, כדי לאפשר לי לשחק עם הגדלים והקומפוזיציות עד שאהיה מרוצה. האיור הווקטורי עבר לפוטושופ שבו תכננתי את הצבעוניות וגם עזר לי לצפות איך הפרוייקט יראה בהדפס משי. את השכבות בפוטושופ העברתי לשקפים, ומשם הדרך להדפס הייתה קצרה״.

כמעריץ גדול של דירה להשכיר מציין אלוא קודם כל את שמואל כץ. ״במחקר שעשיתי לפני תחילת העבודה, עניין אותי להסתכל גם על עבודות של אורית ברגמן, לבדוק איך היא התמודדה עם סגנון ואפיון של כ”כ הרבה חיות בספר אחד, אתגר שחיכה גם לי בפרוייקט. סוג ההדפס הוביל אותי לסגנון איור שטוח של קו וכתם ושימוש בפלטה צבעונית מצומצמת. מהבחינה הזו ההשראה שלי היתה עבודות של מאיירים צעירים כמו ניב תשבי ואלה כהן שעושים דברים מרשימים בתחום״.

התערוכה שבה הוצגה העבודה התקיימה בסוף נובמבר במסגרת יריד הספרים והעיתונות לנוער (Salon du livre et de la presse jeunesse) המתקיים מדי שנה ב-Montreuil שבצרפת. היריד הכריז על תחרות סטודנטים שלקחו בה חלק מספר בתי ספר לעיצוב ברחבי אירופה וביניהם בית הספר שאלוא למד בו במסגרת חילופי הסטודנטים (HAW המבורג). הדגש היה על מתן פרשנות חדשה למושג פיקצ׳רבוק בפורמט או בתוכן הסיפור. מתוך 119 עבודות שנשלחו לתחרות, נבחרו 24 שהוצגו בתערוכה, ביניהן העבודה שלו.