כל מה שחשוב ויפה

עכשיו רק תדמיין מה קורה לאוכל שינסה להיכנס לתנור הקרמי של 1280 מעלות

הסקרנות התחילה בשם, ״ללא חומרים משמרים״. ואז הגיעו התמונות: הקניידלך שבראש הפוסט, והפולקעס פה למטה, כולם מקרמיקה. ולמרות שלא הספקתי עדין לבקר בגלריה פריסקופ בתערוכה של רועי מעין, שאצר אחיו, ארז מעין, היו לי מספיק שאלות לשאול את שניהם. ביום שלישי בשבוע הבא יתקיים בגלריה שיח גלריה, ובסופו של השבוע הבא התערוכה תינעל, כך ששניה לפני, הזדמנות לדבר על זכרונות ילדות, על זכרון קולקטיבי ועל מניפולציה בחומר.

כל הצילומים: הגר ציגלר

כל הצילומים: הגר ציגלר

 

yuvalsaar:

שלום ארז, שלום רועי, אתם פה?

Erez:

אנחנו פה

רועי‎:

אני כאן

yuvalsaar:

כל פעם מחדש זה מפתיע אותי שזה עובד…

רועי‎:

אני איתך

Erez:

טכנולוגיה היא קסם

yuvalsaar:

לגמרי. אני לא חושב שראיינתי פעם שני אחים, אז בואו תספרו איך זה קרה באמת, כל העניין הזה

רועי‎:

זו התערוכה השניה שלי ב'פריסקופ'. כששרי פראן, בעלת הגלריה, פנתה אלי, מיד היה לי ברור שאני רוצה לעבוד עם ארז. ארז ואני עובדים קרוב מאד מאז ומתמיד, הליווי שלו אותי הוא יומיומי, אישי ומקצועי

Erez:

למען האמת כל הסיפור היה די טבעי. אנחנו עובדים ביחד מזה זמן מה, ועוד לפני שעבדנו יחד היינו מאוד מעורבים זה בחייו וגם בעבודתו של השני

רועי‎:

בנוסף זה המשך ישיר לשתי עבודות שעשינו כאחים/אמנים, ביחד

Erez:

ומעבר לכך, המשפחתיות משמשת אותנו בכל מקרה, וגם שימשה את רועי בתערוכה, גם כתמה וגם כחומר של ממש.

yuvalsaar:

אז תספרו באמת על עצמכם לטובת מי שלא מכיר, בני כמה, איפה ומתי למדתם, מה עשיתם עד היום

רועי‎:

אני בן 37, קדר, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל (2002) ומוסמך התכנית הבינתחומית באמנויות של אוניברסיטת תל-אביב (2007). מציג בארץ ובעולם. מלמד בבית בנימני. כותב ואוצר. נקודת המוצא שלי היא היותי קדר, אך אני פועל גם במדיומים אחרים: פרפורמנס, ווידאו.

Erez:

ארז, בן 34. דרמטורג ויוצר בתחום התיאטרון והמחול, וגם פרפורמר בעצמי. למדתי בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין (היום אני מלמד שם) ובנוסף אני כותב בימים אלה את הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב שעוסק בפרפורמנס ואינטרנט.

yuvalsaar:

רועי, איפה הצגת קודם ומה ומתי הצגת בפריסקופ?

רועי‎:

תערוכת היחיד הראשונה שלי היתה במסגרת הביאנלה לקרמיקה בז'נבה (2005). לאחר מכן הצגתי בפריסקופ תערוכה שנקראה "תערוכת יחיד" – יחד עם רחלי רוטמן גרג'י (2011), ועכשיו תערוכת יחיד שלישית. בנוסף אני מציג באירועי הקרמיקה החשובים בארץ ובעולם – הביאנלות ה4-6- לקרמיקה ישראלית במוזיאון ארץ-ישראל, הביאנלה לקרמיקה באיצ'און דרום קוריאה, אנדן בלגיה ועוד; ובאירועי אמנות כללים, פסטיבל עכו, פסטיבל הפרפורמנס בצ'סטר אנגליה ועוד. בנוסף אני אוצר – התערוכה "בלאטה" בגלריה לאמנות אום אל פאחם, התערוכה "ubrkitsch" בבית בנימיני, התערוכה קו לגוסטאב של הגר מיטלפונקט בגלריה הקיבוץ

yuvalsaar:

אני גם זוכר מהזמן האחרון את חמור בבית בנימיני. החמורים הירוקים היו שלך. נכון?

רועי‎:

נכון. החמורים ומיצב החולצות עם החמורים המודפסים. אהבת?

yuvalsaar:

מאד! כתבתי על התערוכה בזמנו. אבל בואו נדבר עכשיו על גפילטפיש ופולקס מקרמיקה. תסביר בבקשה… או תסבירו…

Roy 12.2013 exhibition view_06

Roy 12.2013 exhibition view_12

רועי‎:

הגפילטעפיש והפולקעס מקרמיקה, יחד עם הדימויים האחרים, הם מיצגים של הזכרונות שלי. על הזכרונות והחוויות האלו עברו תהליכים במהלך השנים וכך גם על הייצוגים שלהם. אותם אתה רואה בתערוכה.

yuvalsaar:

ואיך זה מתקשר לשם התערוכה, ״ללא חומרים משמרים״?

Erez:

השם כמובן אירוני. בתקופה שבה גדלנו חומרים משמרים היו כמעט עוד תבלין, ומשלב מסויים הופיעה התוית "ללא חומרים משמרים" כמעין תו תקן איכות. התערוכה עוסקת בשימור זיכרון בדומה לשימור של אוכל, ובעיקר לאופן שבו החומר הקרמי מציע קרקוע נצחי

החשיבה מאחורי התערוכה עוסקת בזיכרון. האוכל הוא אובייקט עצמאי אבל גם אינדוקטיבי לרוח תקופה, למהלך של עיבוד תחושה או של זיכרון לאורך השנים. המהלך הזה מייצר בהכרח אי דימיון למקור.

yuvalsaar:

למה בהכרח? כי אני מזהה את המקור גם כשהוא נעשה בחומר הקרמי

רועי‎:

צריך לראות את התערוכה. ישנם לא מעט דימויים שאיבדו את המאפיינים הברורים שלהם וחלק מהדימויים התמוססו/נרקבו/תססו לגמרי. אין כוונה לחיקוי חומרים. האובייקטים נראים, כך אני מקווה, כאילו עברו עליהם תהליכים ארוכים.

Erez:

בוא נגיד שהאוכל הזה, בלשון המעטה, אינו מגרה לאכילה… ואפילו, בחלק גדול מהמקרים, לחלוטין לא מזוהה.

yuvalsaar:

אז בואו תספרו קצת על התערוכה, מה היא כוללת, איך האובייקטים מסודרים בה, ומה חשוב לכם שהמבקרים בה יחוו

Roy 12.2013 exhibition view_32

רועי‎:

על חמישה שולחנות פורמייקה (מטבח ישראלי קלאסי…) מוצבים מספר משתנה של כלי אוכל Ready-Made קרמיים. כלים אלו מכילים דימויים שונים של אוכל (או זכרונות של אוכל) שבחלקם הגדול איבדו כבר את הפרטיקולריות שלהם והפכו לתסיסה או לבעבוע או לקליפה של עצמם. מעל לכל המיצב הזה תלויות ארבע איקונות (עשויות חומר וגלזורה בלבד) של נשים, אלו הן שתי הסבתות שלי, אמי ואשתי. הן אלו שהאכילו אותי, שהעניקו לי את הזיכרון הזה, להתרפק עליו, או גם להתמודד עם משקעיו.

yuvalsaar:

ארז, מה כללה העבודה שלך כאוצר, איפה אתה נכנסת לתמונה

Erez:

אני נקראתי לאצור משלב מאוד מוקדם בתהליך. כאמור, התערוכה היא המשך ישיר של עיסוק של רועי בנפרד וגם של שנינו יחד במשפחתיות כתמה וגם כחומר. בתערוכה הזו הייתי שותף פעיל בשיח התמטי על התערוכה אבל גם בהמשך בבחירת האובייקטים, בשיח החומרי עליהם וגם כמובן בהצבה ובכתיבת הטקסט.

yuvalsaar:

אתה אומר שיח חומרי ואני תוהה מה הערך של החומר הקרמי בתערוכה

Erez:

החומר הוא מרכיב עיקרי ובעצם בלעדי בתערוכה. כל האובייקטים (כולל הפורטרטים) עשויי חומר, ופן החקר הטכנולוגי של החומר (שרועי עוסק בו שנים) מצוי בלב התערוכה. כלל האובייקטים מציגים עיבוד חומר באופנים שמיייצרים אפקט לא צפוי, ומכאן גם מכיל אלמנט של הפתעה וגם פחד. האובייקט נכנס לתנור באופן שלא דומה לאופן שבו הוא יוצא ממנו. בנוסף, במובן זה משהו באופי של החומר מתיישב היטב עם התמה של התערוכה, העוסקת בתהליכי עיבוד והשתנות. התערוכה היא ללא ספק תערוכה של אמן חומר שמתמודד, בכליו שלו, עם חווית הדעיכה של העבר.

yuvalsaar:

תנור! אני יודע שזה מתבקש אבל עד עכשיו לא חשבתי על זה, שכמו אוכל גם החומר הקרמי נכנס לתנור…

Erez:

אמת. עכשיו רק תדמיין מה קורה לאוכל שינסה להיכנס לתנור הקרמי של 1280 מעלות… מה שנקרא if you can't stand the heat, stay out of the kitchen…

yuvalsaar:

עכשיו אני באמת מדמיין, ועכשיו עוד יותר יש לי חשק לבקר בתערוכה. עוד שאלה: כתחום שנמצא בין אמנות לעיצוב, איזו מין תערוכה זו? ואני לא מחפש הגדרה דיכוטומית, אפרופו השאלה שלא קיבלתי עליה תשובה – מה חשוב לכם שהמבקרים בה יחוו

Roy 12.2013 exhibition view_36

רועי‎:

זו תערוכה שעוסקת בזיכרון בין האישי לקולקטיבי. כמו שאתה אומר, החשיבה הדיכוטומית "עיצוב" או "אמנות" נראית לי אנכרוניסטית. אני מסרב להידחק לאחת משני צידי הדיכוטומיה, כמו גם למדיום עשייה ספציפי. כאמור אני מגדיר עצמי כקדר, גאה ושמח להיות אחד כזה, ומצד שני פועל בשדות בהם מתאים לי לשהות באותו רגע. אני מקווה שהצופה יחווה מצד אחד חוויה אישית, לא תמיד נעימה ומיופייפת. ומצד השני חוויה אסטתית אחרת, תולדה של אינסוף נסיונות ומחקר אינטנסיבי, שבמרכזו בדיקת גבולות החומר הקרמי והרחבת הספקטרום של החומרים הקרמים המסורתיים.

Erez:

לגבי החוויה, חשוב לי לומר כי האישי המשפחתי שלנו הוא ממש לא רק שלנו. מעבר לדעיכת הפן המזוהה של האוכל, המאפשר לכל צופה למצוא בו את זכרון האוכל שלו, יש משהו במשפחה כמושג אינדוקטיבי ומטונימי לכל מי שחי פה.

yuvalsaar:

תסביר אינדוקטיבי ומטונימי למי שלא מכיר את המושגים. ורועי – עד כמה כוונת השימוש או הפונקציונליות נמצאת ברקע של התערוכה?

רועי‎:

בדיוק כמו שאמרת, הפונקציונליות נמצאת שם כרקע. זה הקנווס שלי, אם תרצה. השתיים נמצאות שם כמובן כדימויי. כלי האוכל שהיו פונקציונאלים בבסיסם, משמשים כמצע בשבילי להעלות זכרונות. מעין צלחת פטרי קרמית

Erez:

אינדוקטיבי – מהמילה אינדוקציה. השראה. דבר אחד משרה משהו על אחר. מטונימיה – פרט המשליך על הכלל, או פרט המייצג שלם גדול ממנו. למשל, כשאומרים "אני מבקש את ידך" אני מבקש לא רק את ידך אלא את כל גופך, ובהשאלה, כשאני רואה אוכל שרועי אכל כילד, אני יכול לראות בו את כלל האוכל של דור בארץ, או את זה שאני (הצופה הדמיוני) אכלתי. בהקשר של אינדוקציה, זה בעצם די דומה. אינדוקציה הוא התהליך של הסקת מסקנה מפרט לכדי קביעה כללית יותר. וסליחה על הרגע של אבשלום קור, אבל היום זה יום השפה העברית…

yuvalsaar:

מבחינתי חבל שלא כל יום הוא יום השפה העברית!

רועי‎:

גם מבחינתי

Erez:

ותכלס, אלו לא ממש היו מילים בעברית, אז הנון הוא שלי…

yuvalsaar:

אז יש לי עוד שאלה. כשאתם מסתכלים מסביבכם על התחום הקרמי בישראל, ואני יודע שזו שאלה קצת גדולה, מה אתם יכולים להגיד שמאפיין את התחום, מה השתנה בו בשנים האחרונות, גם מנקודת מבט אישית ופרטנית שלכם

רועי‎:

באופן מסורתי נהוג להתייחס לקרמיקה כאל נישה. ישנה אקסיומה לפיה יש תקרת זכוכית, אותה אמני הקרמיקה לא יכולים לפרוץ. אני חושב שזו בכיינות מעייפת. זה פשוט לא נכון. מצד אחד, ישנם אמני קרמיקה מצויינים המציגים בתערוכות עיצוב ואומנות, ומהצד השני ישנן פלטפורמות קרמיות מעולות דוגמת הביאנלה לקרמיקה ובית בנימני.

ובוא כבר לתערוכה! באמת. אנחנו עושים שיח גלריה ביום שלישי ה31.12- בשעה 18:30. נשמח מאד לראות אותך

yuvalsaar:

ממש שנייה לפני השנה החדשה…

Erez:

צריך לסגור אחת לפני שפותחים…

yuvalsaar:

זה נכון…

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden