Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
מגיעה כל בוקר להשקות את התכשיטים
130 סיכות מונחות על מצע לבן ורטוב ובתוכן זרעי שעועית, מוצגים בפרויקט הצמיחה של דניה צ׳למינסקי בגלריה פריסקופ, שאומרת ש״הצורפות היא פעולה מתוכננת ולכן אני נמשכת לעבודה עם מה שאין לי שליטה עליו״
Yuval:
הי דניה. בוקר טוב, מה שלומך?
Dania:
יופי ☺
Yuval:
מעולה. ומה שלום התכשיטים?
Dania:
הם גדלים ומתפתחים מקסים! כל בוקר הפתעה גדולה
Yuval:
את מגיעה כל יום לבדוק מה שלומם?
Dania:
אני מגיעה כל בוקר להשקות אותם, בעצם זה המשך לעבודה היומיומית שעשיתי בסטודיו
Yuval:
כלומר כל הסקיצות והתהליכים עד שהגעת לתוצאה הסופית שרצית?
Dania:
בפרויקט הצמיחה לא ידעתי בתחילת התהליך איך הוא יתפתח, עבדתי על אוביקטים – סיכות – שרציתי להציב כחלק מניסוי
Yuval:
ומה כלל הניסוי?
Dania:
צירפתי סדרה של אוביקטים והצבתי אותם בצלחות פטרי המשמשות לניסוים במעבדות. הדימוי של הצלחת העגולה והאפשרות לחבר את התכשיט לפעולת ההנבטה ריתקה אותי
6/12, יום לאחר פתיחת התערוכה
Yuval:
עכשיו אני נזכר בכלל שיש לך תואר ראשון בביולוגיה… השתמשת בידע שלך מאז?
Dania:
כנראה שכל מה שאנחנו לומדים בדרך יכול להכנס לתהליך העבודה. אני מנסה להבין איך דברים מתנהגים
Yuval:
מה מושך אותך בחיבור לטבע? זה משהו שכבר הולך איתך הרבה זמן
Dania:
אני צורפת, והצורפות היא פעולה מתוכננת שדורשת דיסציפלינה מאד מאורגנת. אני מנסה להשתחרר מהתיכנון ולכן אני נמשכת לעבודה עם מה שאין לי שליטה עליו…
Yuval:
אז בואי נחזור לתערוכה: מה את יכולה לספר על תהליך העבודה על התערוכה מבחינת החלטות איך להציג, כמה עבודות, איך להניח אותן וכן הלאה
Dania:
נכנסתי לתהליך של עבודה יומיומית. עיצבתי עיגולים מפליז שמתיחסים בגודלם לצלחות פטרי וכמו במעשה רישום התיחסתי לעיגול כאל דף עבודה, פורמט עם גבולות שבתוכו צירפתי תכשיט שתפקד כסוג של מיכל, לעיתים כתומך, תותב או קביים. את 130 הסיכות הנחתי על מצע לבן ורטוב ובתוכן הנחתי את הזרעים. קשה לתאר את הרגע הקסום שבו מרטיבים זרע, קפסולת חיים עצורים, ומיד מתחילה שרשרת של תהליכים כימיים שמציתה חיים
Yuval:
וההחלטה לשים את כל העבודות על שולחן אחד גדול באמצע הגלריה? זה היה מההתחלה?
Dania:
לא. רק כשהתחלתי להציב אותן בקבוצה הבנתי שהעבודה הזו היא פרק המשך לעבודה קודמת, ״תיקון 240״, שהוצגה בפריסקופ לפני שלוש שנים, ולכן היה לי ברור שאני מציבה את פרויקט הצמיחה על אותה במה גבוהה
Yuval:
גם אז היה ריבוי של עבודות, ואז אלו היו עבודות מעץ פיקוס. אני זוכר נכון?
Dania:
כן, זה היה מיצב של 240 טבעות עץ פיקוס ״מתוקנות״ בעבודת צורפות
Yuval:
אפרופו התערוכה ההיא והתערוכה הנוכחית, עד כמה חשובה לך פונקציונליות? ואולי צריך לשאול מהי פוקנציה בכלל בהקשר של העבודות שלך וביחס לכך שחלק מהעבודה ימות בסוף
Dania:
אני יוצרת מיצב מהרבה חלקים, ובמיצב אני לא מתיחסת אליהם כתכשיטים פונקציונליים בהכרח. אבל, כל טבעת וכל סיכה עומדות כיחידות עצמאיות וכן פונקציונליות.
אני צורפת 26 שנה… וב-15 השנים האחרונות אני חוקרת ומפתחת שפה משלי ביצירת תכשיטים אמנותיים. התכשיט האמנותי הוא בעצם פיסול המתיחס לגוף ונישא על הגוף. אני מציגה בתערוכות קבוצתיות השנה כמו ״תכשיט 7״ במוזיאון ארץ ישראל, ITAMI ביפן והביאנלה לתכשיט בבייג׳ין, ומידי כמה שנים אני בוחרת את הנושא בעצמי…
8/12, שלושה ימים לאחר פתיחת התערוכה
Yuval:
מה התגובות שקיבלת בינתיים מהמבקרים? מעניין אותי מה השאלה שהכי הרבה שואלים אותך לגבי העבודות?
Dania:
תגובות של הפתעה: האנשים שהגיעו לפתיחה היו מאד שמחים… אנשים רוצים לרכוש את הסיכות ולנסות לגדל אותן בעצמם. אני שומעת הרבה שרוצים לחזור ולראות מה יקרה בהמשך התערוכה…
Yuval:
כן, זה באמת מסקרן…. נראה לי שאת צריכה לעשות איזה אירוע סיום לתערוכה. חשבת על משהו?
Dania:
אני מתכננת שיח גלריה בשבת ה-26 בדצמבר בשעה 12:00. ואולי גם שבוע לאחר מכן בסיום..
Yuval:
יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Dania:
לשאלתך למה להציב מיצב, נדמה לי שתחום התכשיט האמנותי עדיין לא מאד מוכר בארץ. נראה לי שזו הזדמנות נפלאה להראות את האפשרויות של התחום ולהראות שתכשיט הוא עולם ומלואו ויש באפשרות מיצב כזה לספר סיפור כמו כל תחום אמנותי
10/12, חמישה ימים לאחר פתיחת התערוכה
