כל מה שחשוב ויפה

דיזיין מיאמי 2016: עבודת יד, מלאכת מחשבת ושימוש בחומרים יחודיים

מידי שנה לאחר חגיגות חג ההודיה, ד״ר דניאלה אוהד אורזת את המזוודות ונוסעת ליריד דיזיין־מיאמי, שמתקיים ב־11 השנים האחרונות במקביל ליריד האמנות ארט־באזל. ביריד האחרון שננעל בשבוע שעבר היה אפשר להבחין במיוחד בעיצוב צרפתי ואמריקאי משנות ה־50, ה־60 וה־70, בעיצוב היסטורי מהולנד, ובמעצבים ואמנים שנותנים כבוד למלאכות שעברו מן העולם

דיזיין מיאמי הוא אחד מסדרה ארוכה של ירידי עיצוב שצמחו בשנים האחרונות כמו פטריות אחרי הגשם. הם נפתחים בכל העולם בארבע עונות השנה ולכל אחד ואחד את האופי הייחודי שלו, את הדימוי והאנרגיה שלו. היריד במיאמי מתקיים בתוך אוהל ענק שעומד ממש ממול ליריד האמנות ארט־באזל שמתקיים במקביל ושבו מציגים גלריות מכל העולם את פרטי העיצוב החשובים של השנה.

ב־11 השנים מאז נוסד הפך דיזיין מיאמי למוסד של ממש. שם נפגשים מעצבים, מובילי טעם, אדריכלים, כותבים, גלריסטים, אוצרים, מפיקים וכוכבי קולנוע כשהמשותף לכולם הוא התשוקה לעיצוב ולטעם משובח. שם אפשר למצוא את אלו שעיצוב הוא דרך חיים בעבורם, אלו שבשבילם עיצוב פנים הוא הרבה יותר מבית יפה או מחוויה אסתטית. שם, במיאמי, הם נפגשים עם המגמות העכשוויות ביותר, עם יצירות עיצוב הנושקות לאמנות, עם תצוגות מרתקות, עם העיצוב החדשני ביותר לצד זה הישן, עם פריטי אספנים. שם הם חיים ונושמים עיצוב משך מספר ימים, נפגשים זה עם זה, רוקמים עסקאות, סועדים במסעדות המשובחות בעיר, ושם הוגים את חלק מן הבתים היפים בעולם.

גלריית מודרן מפילדלפיה

גלריית מודרן מפילדלפיה

מבחינת העיצוב ההיסטורי, היה אפשר להבחין השנה ביריד בנוכחות דומיננטית של העיצוב הצרפתי והאמריקאי משנות ה־50, ה־60 וה־70, וכן בעיצוב היסטורי מהולנד שהוצג על ידי גלריה ויויד מרוטרדם. העיצוב העכשווי היה הפופולרי ביותר, מה שמעיד על המגמה ההולכת וגוברת של מעבר מווינטג׳ לעיצוב המאה ה־21, בדגש על עבודת יד, מלאכת מחשבת ושימוש בחומרים יחודיים.

במקביל היה אפשר להבחין במעצבים ואמנים שנותנים כבוד למלאכות שעברו מן העולם, כמו שיבוץ בקש בשולחן קפה של האחרים קמפנה, מלאכה שאפיינה את העיצוב הצרפתי בשנות ה־20, או יציקות ברונזה על פי המודל המסורתי. עיצוב אקולוגי גם הוא היה דומיננטי השנה, לדוגמה ברהיטים של הוגו פרנסה הברזילאי, שבמסעותיו באמזונס מוצא עצים שאבד עליהם הכלח ומשנה את ייעודם לרהיטים, בריפוד מעור של דגים אצל האחים קמפנה, או ברהיטי טרקוטה בעיצוב כריס וולסטון. בסופו של הביקור, אלו הבחירות שלי לתצוגות המעניינות במיוחד השנה:

(1) גלריית מודרן מפילדלפיה, העוסקת בריהוט של חברי תנועת הסטודיו האמריקאית משנות ה־50 ועד היום, הציגה השנה מבחר משובח של רהיטים של האדריכל והמעצב ממוצא יפאני ג׳ורג׳ נקשימה.

(2) גלריית מאגן אייג, שבראשה עומד רקדן לשעבר עם טעם אלוהי, הציגה ביתן על טהרת העיצוב הצרפתי: שילוב מנצח של פרטי ריהוט משנות ה־50 של פייר זנרה ולה קורבוזייה עם עיצוב של הפסל הצרפתי פייר סבטייה שפעל בשנות ה־70 בפאריס ויצר פריט אדריכלות ממתכת. את עבודותיו החלה הגלרייה לייצר מחדש בעזרת אלמנתו בשנה האחרונה.

גלריית מאגן אייג

גלריית מאגן אייג

(3) גלריית שרה מיירסקו מלונדון שעברה בשנים האחרנות מזירת אמנות עכשווית לעיצוב, ושמציגה אוביקטים הנוצרים בתוך נבכי הסטודיו המייצגים כבוד למלאכת מחשבת, הציגה בביתן שני מדפים מעץ מכופף של המעצב האירי ג׳וזף וולש. וולש פיתח שיטה ייחודית לכיפוף עץ והאובייקטים האורגנים שהוא יצר מייצגים את אהבתו לטבע וליחסי הגומלין שבין הצורה והמלאכה.

(4) ג׳יני גרינברג הגלריסטית הניו־יורקית שמייצגת אמנות עכשווית לצד עיצוב, הקדישה את הביתן המונוגרפי שלה למעצב האיטלקי גאטנו פשה, מאבות העיצוב האיטלקי הרדיקלי בן שנות ה־60. בעבור פשה, שיוצר בשרפים כימיקליים בצבעוניות עמוקה בסטודיו שלו בברוקלין, עיצוב הוא קודם כל אמצעי לביטוי רעיונות, נרטיביים ואף אג׳נדה פוליטית. הארונות הם דרמטיים, צבעוניים ומלאי משמעויות.

Salon 94’s booth at Design Miami, 2016. Photo by Alain Almiñana for Artsy

Salon 94’s booth at Design Miami, 2016. Photo by Alain Almiñana for Artsy

גלריית דה־לורנצו מניו־יורק

גלריית דה־לורנצו מניו־יורק

(5) גם גלריית דה־לורנצו מניו־יורק הציגה ביתן מונוגרפי של מעצב הפנים והרהיטים סמואל אמוייה, שיוצר רהיטים בעלי אופי ליניארי – פסים, פסים מכוסים באבקות וגרגרי מינרלים ואבני חן שאותם הוא מייבא מכל העולם. שולחנות אוכל מצופים בגרגרי פליז, קונסולות מצופות באבקת לפיס לזולי תכולה, ושרפרפים ממלכיט, המינרל הירקרק המצוי בנחושת, הוצגו לצד המינרלים וחומרי הגלם בתצוגה מרשימה ומרתקת.

(6) גלריית פרידמן־בנדה הציגה מבחר עיצוב עכשווי של האמנים המיוצגים על ידי הגלריה, דוגמת האחים קמפנה, אנדראה ברנזי ומישה קהאן. אהבתי במיוחד את שולחן הקפה של וונדל קסל, הידוע גם בכינוי ״דיקן העיצוב האמריקאי״, שבסטודיו שלו בעיר רוצ׳סטר בניו יורק הוא יוצר רהיטים מעץ באמצעות רובוטים. השולחן קרוי ״לילה עמוק״ והוא יוצר מעץ מילה מושחר בסדרה מוגבלת של שלושה.

(7) גלריית אר מניו־יורק הציגה אף היא אובייקט של קסל, ארון תכשיטים שיצר בשנות ה־70, כשפיתח לראשונה את כתב ידו האישי המושתת על עולם הפיסול האירופאי ובעיקר על יצירתם של הנרי מור וז׳אן ארפ. קסל, הידוע בעבודת גילוף של גוש עץ המורכב מקוביות עץ דבוקות זו לזו, יצר ארון בעל שלוש רגליים שנראה כפסל יותר מאשר כפריט שימושי ובזאת קסמו.

גלריית פרידמן־בנדה

גלריית פרידמן־בנדה

גלריית אר מניו־יורק

גלריית אר מניו־יורק

בחודש הבא אגיע לישראל לסדרת הרצאות וסמינר העוסקים בלימודי ההיסטוריה של העיצוב, עיצוב עכשווי ואספנות שמטרתם להעניק ידע בסיסי וחשוב מאין כמותו הדרוש לכל מי שאסתטיקה ועיצוב חשובים לו, לכל מעצב ואדריכל. במהלך הסמינר העוסק בעיצוב הולנדי, ניסע לבקר את המעצבים המובילים בעולם, להכירם מקרוב ולבחון את עיצוב המאה ה־21.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden