כל מה שחשוב ויפה

סערה של ניצן פוקס ברביעיית פלורנטין

פורטפוליו News: סערה, תערוכת יחיד של ניצן פוקס, תיפתח ביום חמישי 19.1 בגלריה רביעיית פלורנטין. פוקס תציג בתערוכה ציורים מהשנתיים האחרונות וביניהם ציור גדול מידות באורך עשרה מטרים. אוצרת: חגית פלג רותם

ניצן פוקס. צילום: ברכה יואל

ניצן פוקס מעידה על עצמה שעד גיל שלוש בכלל לא דיברה, והציור היה השפה הראשונה שלה. באמצע לימודי האמנות בבצלאל חוותה פוקס מחסום יצירתי. בעבור מי שמגדירה את הציור כצורך יומיומי, פיזי ונפשי, היעדר הציור היה מצב של חוסר אונים; כשל מערכות. החזרה לציור ארכה זמן רב, שבמהלכו, בעצת מוריה, היא ציירה כל הזמן, על כל דבר, כמו בכדי לאמן מחדש את שריר הציור, ולמצוא מחדש את כושר הביטוי החיוני של ציוריה. כאשר הצליחה לעשות זאת, כמו השתחרר בה מעצור.

בשנים שלאחר מכן העזה להתנסות בציור יותר ויותר חריג, כשהיא מטמיעה בתוך הציור את החוויה האישית שלה. עבודותיה אינן מציגות תמונה אחת, אלא מבטאות הלך רוח. החומר, הצבע, הקומפוזיציה, כמו נענים לאיזה מנגנון פנימי שמכתיב את עצמו. בתערוכה יוצג ציור באורך עשרה מטרים שמזמין את הצופה לנוע, לטייל לאורכו. למרות הגודל, זהו ציור נוף אינטימי, המצטט מסורות של אמנות, מציורי חבצלות המים של מונה ועד לציורי הקיר היפניים. ״הוא לא ציור של נוף, הוא נוף בעצמו״, אומרת פוקס על הציור.

תמונת הנוף עוברת בין עולם תת־ימי שהיא מרגישה בו בבית, לנוף השדות של ילדותה בקיבוץ. יש בו אזורי שקט ושלווה ואזורי סערה וקונפליקט, שמבטאים יצירה ספונטנית, רוגשת, אקספרסיבית. הציור נחשף כעת לראשונה בחלל ההולם את מידותיו, והוא מלווה במספר עבודות חדשות, מהשנתיים האחרונות. הציורים נעים בין דימוי קונקרטי למופשט, בין עבודה מדוייקת וכמעט ריאליסטית להתפרצות סוערת של רגש, צבע דשן, גוונים עמוקים או בוהקים. עצי היער שלה מופיעים בירוק ציידים, באדום של כיפה אדומה או בוורוד פוביסטי, רוגש וצועק ״תראו אות״. בציורי הים היא מקפידה על דימוי אופקי מתמתח, ובו היא שותלת סערות נקודתיות, גועשות, כנקודות אחיזה למבט.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden