אין כמו בבית במוזיאון ישראל

100 שנים לאחר שמרסל דושאן הציג משתנה הפוכה ושינה את עולם האמנות, מוזיאון ישראל הופך את היוצרות ומחזיר את החפצים הביתיים המככבים במוזיאונים ובגלריות המובילות בעולם אל מקומם ״הטבעי״ – אל בית שנבנה במוזיאון. לאורך המאה האחרונה יוצרים כמו אנדי וורהול, רוברט גובר, ייוֹי קוּסאמה ואמנים בולטים נוספים, השתמשו בחפצים ביתיים, הוציאו אותם ממקומם ״הטבעי״, והפכו אותם ליצירות אמנות שחתרו תחת החוויה היומיומית של הבית. האמנים חוללו שינוי בחפצים יומיומיים מוכרים באמצעות שינוי החומר, https://www.prtfl.co.il/archives/92603זעיוות קנה־המידה, פירוק של חפצים או הכלאתם.

מונה חאטום, Courtesy White Cube. צילום: Iain Dickens

התערוכה ״אין כמו בבית״ מעוררת מחשבה על החפץ הביתי ועל גלגוליו, על פעולת היצירה ועל היחס בין החפץ לבין ההקשר שהוא מוצג בו. התערוכה פותחת פתח להתבונן בחפצים מזווית רעננה ובתוך כך מאירה היבטים מחיינו – תפקידים מגדריים, איסוף ואגירה ומעמדו המרכזי של הבית בעיצוב המשפחה, הזהות והזיכרון.

פומפיית הענק של האמנית הפלסטינית־בריטית ילידת לבנון, מונה חאטום, שהופכת לחיץ בין יריבים פוליטיים, או אולי לאזהרה מפני דיכוי בורגני ותפקידי מגדר קבועים – מעין ״חומת הפרדה״ גדולה תוצב ב״מטבח״ שיוקם באותו חלל ביתי במוזיאון. חפצים ביתיים שמאבדים את הפונקציונליות ומעוותים את תפיסת המרחב של הצופה, יגרמו למבקרים למצוא עצמם תחת השולחן הענקי של האמן רוברט ת׳ריאן, תחתיו אולי יזכרו במשחקי מחבואים מהילדות. ב״סלון״, יוכלו המבקרים לשבת על ספה בהשראת דאלי, לצפות בטלוויזיות של האמן נאם ג׳ון פייק ולהציץ אל ״המזרקה״ של דושאן שתוצב ב״שירותים״. כמו בכל בית חדש בישראל – גם מקומו של הממ״ד לא נפקד והאמן בן גיתאי בונה מרחב מוגן ייחודי בתוך התערוכה. יצירות אלה יחד עם פרטי רדי־מייד נוספים יאירו נקודות מבט חדשות על החפצים הביתיים, על תפקידם בחיינו ועל חיינו בכלל, תוך כדי ניסיון לשמור על הזהות והתפקיד הכפול שלהם כפריט ביתי וכיצירת אמנות.

קטלוג התערוכה ״אין כמו בבית״. עיצוב: עידן אפשטיין

את התערוכה ילווה קטלוג המעוצב בהשראת קטלוג איקאה. בקטלוג, במקום עיצוב שימושי, מחירים נמוכים וטקסטים אוטופיים, היצירות והמאמרים מאירים את המרחק האידאולוגי והמושגי בין הבית כפי שהוא משתקף מעיני האמנים המשתתפים ב״אין כמו בבית״ לבין הצגתו ״האיקאית״.