כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

החיים הם משחק (מחשב) או: איך נמנע את ההתאבדות הבאה

שחף דקל וערן הדס מציעים להציל חיים בעזרת הטכנולוגיה. במיצג האמנותי־חברתי ״ניסוי מאפו״, שיוצג ב־15.2־17.2 בבית קנדינוף, הקהל נכנס לעמדת עובר אורח, שנחלץ לסייע למי ששוקל להתאבד בקפיצה מהגשר

ניסוי מאפו. צילומים: יום עומר

לא סקנדינביה, לא יפן, דווקא דרום קוריאה מחזיקה בשנים האחרונות בשיא העולמי במספר ההתאבדויות ביחס לאוכלוסייה. ולא סתם מתאבדים בקוריאה, אלא עושים זאת במיקום נבחר: גשר מאפו בסיאול, הידוע יותר בשמו הבלתי רשמי ״גשר המוות״, זכה בכבוד המפוקפק לשמש כנקודת ההתאבדות המועדפת של הדיכאוניים – כך אומרת שחף דקל.

דקל חקרה את הנושא בשנה שעברה במהלך תקופת רזידנסי (שהות אמן) ב"אקדמיה של העכשווי" שמפעילה קבוצת מעמותה בבית הנסן בירושלים. בעקבות זאת יצרה בשיתוף עם ערן הדס את ״ניסוי מאפו״ – מיצג אמנותי חברתי וטכנולוגי, שנועד לבדוק שימוש בכלים חברתיים בני זמננו לאמפתיה ועזרה הדדית. הניסוי הושק לראשונה בקיץ האחרון, במסגרת התערוכה הקבוצתית "הפיקניק האחרון", בגלריה מעמותה בבית הנסן. השבוע יוצג לראשונה בתל אביב בבית קנדינוף ביפו, החל מה־15.2.

שחף דקל. צילום: עדי אורני

ערן הדס. צילום אלירן קנולר

דקל והדס שניהם יוצרים רב תחומיים. דקל עוסקת ביצירתה בדרך שבה שפה ואמפתיה באות לידי ביטוי בחוויה האנושית. סדרת הרשת שלה ״י(ו)צרים״ מתעדת אמנים מתחומי יצירה שונים בסביבת העבודה שלהם ומאפשרת לצופים הצצה לתהליך היצירה. הסדרה שהחלה ב-2014 כוללת יותר מ־60 סרטונים והשתתפה בפסטיבלים והקרנות, בדוק אביב, פסטיבל סרטי העיצוב מילאנו, לופ ברצלונה, סינמטק תל אביב, בית ביאליק ועוד. עבודות אחרות שלה הוצגו במוזיאונים וגלריות בארץ ובחו"ל.

הדס הוא משורר ואמן, העוסק בחיבור בין ספרות לבין תכנות ומדעי־המחשב. ב-2017 היה אמן אורח של המכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק). הוא מרצה במסלול למדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל־אביב, בשנקר ובבית הספר לאמנויות המילה, ועבודותיו הוצגו במוזיאונים ובפסטיבלים בינלאומיים.

בניסוי מאפו השניים חיברו מושגים מתחום הגיימינג והפסיכולוגיה ליצירת משחק מחשב אינטראקטיבי המבוסס על אינטראקציה ואמפתיה בין אנשים. לדברי דקל, הדיכאון הקוראני הוא אולי תוצאה של התובענות וההישגיות של חברת ההייטק, בשילוב עם מוסר העבודה של המזרח הרחוק, בדידות וחוסר יכולת לתקשר עם אנשים; אולי זו הריקנות של החיים בעולם של שפע מסחרי ואובדן ערכים ומסורת. כך או כך, המידע שאליו נחשפה במקרה הביא אותה לחשוב על תופעת ההתאבדויות (ולא רק בדרום קוריאה) ועל מקומו של היחיד בחברה – הן בצד המבקש לקחת את נפשו והן בצד השני – של מי שיכול להושיט יד ולסייע, ואולי אף להציל חיים.

״חברת סמסונג, ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית התגייסה לנסות להפוך את המציאות ולשנות את הקונוטציות הקשורות בגשר – מגשר המוות לגשר החיים״, אומרת דקל. לדבריה, סמסונג עושה את זה בדרכה המסחרית והשתלטנית, שדקל רואה כמגוחכת: החברה הציבה מופע אור־קולי מלאכותי, שמתעורר לחיים כאשר אנשים פוסעים על הגשר. החברה מקווה שהרעש והצלצולים ישכנעו את הסובלים שהחיים יפים. ״סמסונג מנסה לפתור את הבעיה תוך שימוש בטכנולוגיות של תאורת חיישנים, תמונות של אנשים שמחים וטקסטים מעודדים בסגנון עוגיות מזל״, היא אומרת.

דקל והדס חשבו על דרך אחרת לסייע לאנשים במצוקה. ״ניסוי מאפו הוא מיצג אמנותי, אבל הוא משמש סימולציה לסיטואציות של מצוקה אישית. הניסוי מזמין את הקהל לקחת חלק ולגלם דמויות בסיפור העוסק בהתמודדות עם דיכאון, דרך טכנולוגיה״, מתארת דקל. הניסוי מבוסס על סימולציה, שבה מגלים המשתתפים, באמצעות תקשורת רשת, את מצבם הנפשי ואת מידת היענותם ויכולתם לסייע לאדם במצוקה. ״המיצב כולל שתי עמדות מחשב שאליהן מוזמן הקהל, והשימוש בו הוא כמו משחק מחשב. בכל פעם שני משתתפים, האחד מגלם את הדיכאוני הניצב על גשר המוות והשני נמצא בעמדת עובר האורח. בעמדת הדיכאוני המשתתף מתבקש לענות בכנות על שאלות ממבדק פסיכולוגי לגבי מצבו הנפשי, לפני שיחליט אם הוא קופץ מהגשר. כל שאלה שעליה הוא עונה מקדמת אותו לקראת מטרתו, שהיא הבחירה בין חיים למוות.

ניסוי מאפו. צילומים: יום עומר

״באותו הזמן, מטרתו של המשתתף השני היא להציל את חייו של הדיכאוני. ארגז הכלים שלו להציל את האחר מקפיצה אל מותו בזמן קצוב כולל מחוות מעולם הרשתות החברתיות: שליחת אימוג׳י, שינוי צבע המסך של הדיכאוני, שליחת סרטוני השראה רגשניים וחלון צ׳אט. בכלים אלה ורק בהם חייב עובר האורח לנסות לשכנע את הדיכאוני שלא לקפוץ מהגשר״.

כשהמשתתף שגילם את הדיכאוני מסיים את השאלון הממוחשב, הוא מקבל את תוצאת המבדק על מצב הדיכאון שלו וניתנת לו הבחירה בין חיים למוות. אם הוא בוחר במוות, עובר האורח מקבל הודעה על כך ומסיים את תפקידו בניסוי. הדיכאוני מקבל אפשרות לבחור מילות פרידה, ואז מתוך המילים שנבחרו המחשב מייצר עבורו שיר פרידה מהחיים. השירים מודפסים לאסופת שירי קינה ומוצגים גם כעבודת סאונד המלווה את הניסוי בזמן התערוכה.

הניסוי של דקל והדס מתייחס בעקיפין להאשמות המקובלות כלפי החברה המנוכרת והתודעה הכוזבת של ״חברות״ לעומת ״בדידות״ בעולם שחלק גדול ממנו מתנהל במרחבים וירטואליים. אולם הם אינם מתיימרים לספק פתרונות אמת. הניסוי הוא מיצג אמנותי, וככזה הוא מעלה שאלות על גבולות ועל הממשק בין האמנות לחיים האמיתיים.

שיח גלריה עם היוצרים יתקיים בשבת 17.2 בשעה 12:00

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden