כל מה שחשוב ויפה
זהב על שחור. צילום: טל שטלדר

הרשימה המשותפת // 26 באפריל 2018

״חלונות בהקיץ״, מרי קושלביץ בגלריה בקיבוץ בארי; ״זהב על שחור״ בגלריה אלמסן ביפו; ״עד כדי כך״  בגלריה גבירול

חלונות בהקיץ בבארי

בגלריה בקיבוץ בארי תיפתח מחר (27.4) תערוכת היחיד של מרי קושלביץ, ״חלונות בהקיץ״ שאצרה זיוה ילין. קושלביץ בוגרת ביה״ס לאמנות וחברה במכללת ספיר, זכתה במלגת הצטיינות מטעם ידידי ביה״ס לאמנות. בשנתיים האחרונות היא מצלמת מחלונות דירתה באשקלון, בציפייה והמתנה דרוכה לביתה החדש, שנבנה בתוך עיר זרה. צילומים אלה הפכו עם הזמן ליומן אישי, שבו היא מתמודדת עם שאלות של שייכות, בדידות, ביטחון אישי, אימהות, זוגיות ועם השאלה מהו בית עבורה. היא משלבת בסרטים אלמנטים של סכנה וחרדה, כעס ותסכול, אהבה וחמלה.

חגית פלג רותם

מרי קושלביץ, חלונות

זהב על שחור באלמסן

התערוכה ״זהב על שחור״ שתיפתח מחר (27.4) בגלריית אלמסן ביפו תציג את שיתוף הפעולה בין דויד סת, האמן שמאחורי סטודיו אודקה, ל־22 מאיירים. סת, שעוסק בעבודותיו בעיקר בכלים שימושיים, בחר ארבעה סוגי כלים, ארבעה עיצובים, ושני אלמנטים – שחור וזהב – וביקש מהמאיירים לקבל פרשנות ויזואלית לתרבות העכשווית ולגירויים המציפים אותנו במרחב האורבני, ולשלב אותה על הכלים. הפורמט האחיד היוה עוגן ואיפשר היווצרות של דיאלוג בין הדימויים, ונתן דרור לניואנסים עדינים לצמוח על גבי הכלים השחורים. הדימויים שיצרו, המונצחים בזהב ומתכתבים עם עולם הפופ ואמנות הרחוב, מייצרים חוט מקשר לאיורים המסורתיים של פעם, ומציעים מעין סגירת מעגל רב שנים.

משתתפים: אסף בן ארוש, פולינה אלהרר, יובל ישראלי, הילה נועם, אורית ברגמן, אודליה שמעוני, פייר קליינהאוז, אשור לזולי, דומיניקה קרמרובה, ג׳ני מייליכוב, טלי יאלונצקי, עמרי כהן, עומר הופמן, ג׳ני רונן, רועי רחמים, סיון ברון, ענבר הלר אלגזי, קוסטיה פרמיאקוב, עינב ויסמן, לירן רביב גרניט, טל שטדלר, דויד סת.

יובל סער

 

זהב על שחור. צילום: טל שטלדר

עד כדי כך בגבירול

בשבת 28.4 תיפתח בגלריה גבירול בתל אביב התערוכה הקבוצתית ״עד כדי כך״ (אוצרת: מיכל בן יעקב), המפגישה מחדש בין מספר אמנים בראשית דרכם: דניאל אוקסנברג, רוני דורון, יסמין כספין, רגב עמרני  ואדוה צ׳רנוב. דרך משותפת זו החלה ב״אוצרות״ האקראית שמתרחשת בחלוקה לשנות לימוד וכיתות במחלקה לאמנות בבצלאל, המפגישה בין אמנים צעירים. יצירתם העצמאית והאישית של אמנים אלו מועצמת כשהם עובדים כתף אל כתף; כל אחד מהם פועל בחלל ומדיום שונה ביחס למקום שבו הם נמצאים. בתום ארבע שנות הלימודים הם רואים זה בזה קולגות ולא מתחרים, והתערוכה מהווה נקודת ציון בדרכם האישית ומאפשרת להם לבחון את יצירתם שוב ביחס לקבוצה, כשנתיים לאחר סיום לימודיהם. על אף ההבדלים ביניהם, בבסיס היצירה של כל אחד מהאמנים הללו ישנה התעקשות על עמדה המתעכבת על הדברים השוליים והנחתם במרכז העשייה האמנותית כאקט פוליטי. עמדה זו עוברת כחוט השני בין חללי התערוכה.

יובל סער

דניאל אוקסנברג, פירות

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden