כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

בנין מגורים במנהטן בתכנון BIG. צילומים מתוך הסרט באדיבות Sonntag Pictures

ביארק אינגלס על גג העולם

כ־125 סרטים דוקומנטריים יוצגו בפסטיבל דוקאביב, שיתקיים זו השנה ה־20 בסינמטק תל אביב בתאריכים 17־26 במאי. הסרט Big Time מלווה את ביארק אינגלס - מהאדריכלים המצליחים בעולם - בשנות עלייתו המטאורית, ומתבונן בו מקרוב מאוד

״אין דבר יותר מדהים מלבנות בניינים. העובדה שאפשר לדמיין באיזו עיר או באיזה עולם אתה רוצה לחיות, ואז לעשות את זה – ליצור בעולם משהו שלא היה קודם״, אומר ביארק אינגלס, העומד בראש משרד האדריכלים BIG (ראשי התיבות של ביארק אינגלס גרופ) מדנמרק. אינגלס בעל פני הילד הנצחי חוגג 40 ועושה חשבון נפש, סימבולי ואמיתי כאחד, בסרטו של קספר אסטרופ שרודר BIG Time שיוקרן בסינמטק תל אביב ביום שישי ובמהלך השבוע הבא במסגרת פסטיבל דוקאביב ה־20. 

קשה לחשוד באינגלס בצניעות יתר, עם משרד ששמו BIG, למרות שמדובר בעיקר בהברקה שיווקית. בסרט הוא עובר כאיש פשוט ונעים, שיודע לעבוד בצוות ומנסה לאחוז את כל כדורי ההצלחה באוויר בג׳גלינג לא פשוט. אינגלס, שנמצא כיום ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של מגזין טיים, לא תכנן ללמוד אדריכלות. הוא בכלל חשב על קומיקס ורק הצייתנות להוריו, שהתעקשו לרשום אותו לאוניברסיטה הובילה אותו לשולחן השרטוט, שעליו הוא רושם את רעיונותיו בטוש עבה, ובתוך כמה קווים מפיח חיים בדף הלבן ויוצר סביבה חדשה. כמה דקות מפתיחת הסרט הוא מונה רשימה ארוכה של עבודות זמניות שבהן עסק בנעוריו: שליח בסופר, מוכר נקניקיות ומחלק עיתונים, והגרועה מכולן – סוקר טלפוני בחברת הסקרים הסטטיסטיים גאלופ, ״עבודה שמשתלטת לא רק על הזמן שלך אלא על המוח. זו התעללות מנטלית, אין חופש לחשוב״, הוא אומר.

החופש לחשוב, לתכנן להציע משהו חדש שאיש לא חשב עליו קודם, הם המאפיינים שהפכו את הפרויקטים של BIG לבולטים בשטח, ואותו לאחד הכוכבים הצעירים והמצליחים בשדה האדריכלות של שנות ה־2000. נוסחת ההצלחה כוללת חשיבה מחוץ לקופסה, במלוא מובן המילה. כך לדוגמה, בפרויקט המוזיאון הימי בעיר אלסינור – הפרויקט הציבורי הראשון שבו זכה המשרד – חרגה התוכנית מהגדרת העבודה, ובמקום לתכנן את מבנה המוזיאון בתוך שטח המבדוק של מספנה היסטורית שיצאה משימוש, החליטו אינגלס ואנשיו לבנות מסביב לה בניין חפור בקרקע שישתמש בעומק הבור של המספנה כחצר פנימית ועל גגו, בגובה פני הקרקע, טיילת מוריקה.

לקריאה נוספת

בבניין מגורים בניו יורק, על הקו הראשון לנהר ההדסון, שאב השראה ממפת מנהטן ומבנייה אירופית סביב חצרות. במקום מבנה מונוליתי תכנן טרפז שבמרכזו חצר פנימית רבועה, בדמות סנטרל פארק. גובה הבניין מדורג כלפי מעלה ושיאו בקודקוד הצפון מערבי, כך שהגינה הפנימית ומרבית הדירות ניהנות מאור שמש טבעי במרבית שעות היום.

ההר של קופנהגן

גגות הם מנקודות המפתח של אינגלס. ״הבית של הוריי צמוד בגבו לגבעה וכשהייתי ילד הכי אהבתי לשחק על הגג, שאפשר להגיע אליו בקלות מהגבעה. עד שאבא שלי עלה עלינו יום אחד ואסר לעשות את זה. אני רוצה לעשות אדריכלות שתאפשר לשחק על הגג, לעשות סקי מהגג לרחוב, לראות נוף, לשבת בגינה. זה גם יעיל וגם משמח״, הוא אומר בסרט.

ברוח זו מתוכנן מפעל המיחזור הענק של קופנהגן, שאמור להפיק אנרגיה חשמלית ממיחזור אשפה, בתהליך שימזער את הנזק לסביבה. אינגלס שואף להרבה יותר מזה – הוא רוצה לבנות את המפעל העצום בדמות הר ולהפוך את המקום לאתר סקי. ״שלג לא חסר לנו אבל קופנהגן שטוחה ומשוועת לאתר סקי״, הוא מסביר בהיגיון המיוחד שלו. אחד האתגרים שאמורים להתגבר על רתיעת הקהל כרוך בהסבת הארובה כך שתפלוט טבעות ענן במקום עשן מיתמר.

״מאז שהיה בן שנה וחצי ידענו שהוא מיוחד״, אומרת אמו של אינגלס, ״כבר אז הוא ישב וראה איתנו סרטים בשפות זרות והבין בדיוק על מה מדובר״. ילד הפלא מחייך בביישנות וקופץ על מונית בדרך לראיון מתוקשר בניו יורק, שם פתח סניף של החברה, בעקבות הזכייה בפרויקט תכנון המגדל השני שייבנה במרכז הסחר העולמי.

הסרט מלווה את אינגלס במשך מספר שנים אבל מתמקד בשנה שבה הוא מסתער על ניו יורק; חונך את אחד הבניינים הנפלאים בקו הרקיע המתחדש תדיר של מנהטן; חוגג יום הולדת בשידור טרנס אטלנטי עם עובדיו  בעודו מאבד אחיזה בשוק הסקנדינבי, ומתרחק מנמל הבית שלו; מונה לא מעט הישגים מרשימים ובמקביל מגלה את המחיר האישי הכבד של החיים במרוץ מתמיד. קשה שלא להתאהב באיש המוכשר ויפה התואר על המסך. כשהוא מתחיל למנות את האדריכלים החשובים בעיניו (לה קורבוזייה, גאודי, לואי קאהן), שהותירו חותם משמעותי בעולם ומתו מיתות משונות בגיל צעיר, מחלחל לעלילה גם משבר גיל הארבעים, האנושי כל כך.

בימוי: Kaspar Astrup Schröderדנמרק 2017, 90 דקות, אנגלית ודנית, כתוביות בעברית ובאנגלית

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden