כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

צ׳יהרו שיוטה, גלריה Blain Southern, באדיבות יריד Masterpiece. צילומים: Ben Fisher

יריד האספנים: מפיקאסו ועד יאכטה במאסטרפיס לונדון

יריד מאסטרפיס מציע לאספני כל התחומים ריהוט עתיק לצד יצירות אמנות, פסלים מיוון העתיקה ומכוניות יוקרה. מייסדיו מאמינים ב״פתיחת העולמות ושבירת החסמים המסורתיים בין אספנות העכשווי והמסורתי״. השנה רכשה את היריד קבוצת ״ארט באזל״ והיא מתכננת את שכפולו בעולם

יריד מאסטרפיס, שהתקיים בלונדון בשבוע שעבר טוען לכתר יריד ה־cross collecting המוביל בעולם. כאן תמצאו תחת קורת גג אחת ריהוט עתיק, ריהוט מודרני, שטיחי קיר, תכשיטים, אמנות מכל הסוגים ומכל הזמנים ואפילו יאכטה או מכונית נחשקת. הקריטריון המוביל הוא יוקרה וסטנדרט גבוה. פיליפ הווט־ג׳אבור, האיש שיסד את מאסטרפיס, מאמין בעירוב הדיסציפלינות: ״ביסודו של מאסטרפיס עומדים פתיחת העולמות ושבירת החסמים המסורתיים בין אספנות העכשווי והמסורתי״.

היריד נוסד בשנת 2010 והשנה לקחו בו חלק 160 מציגים, שהציעו מעל 10,000 פריטים. בנובמבר האחרון נמכרה השליטה במותג היריד מאסטרפיס לקבוצת MCH, חברת האם של יריד האמנות החשוב בעולם, ארט באזל. כעת עומלים מובילי הקבוצה על תוכניות לשכפל את מאסטרפיס ולהציגו בערים אחרות בעולם, כפי שארט באזל נודד למיאמי ולהונג קונג. מדובר בעסק כלכלי בראש ובראשונה, אולם על מנת לשמור על המוניטין והיוקרה שלו, היריד מקיים תהליך בדיקה יסודי של כל אחת מהיצירות המוצגות. לצורך כך הוא מעסיק כ־150 מומחים בתחומים שונים: אוצרים במוזיאונים מהשורה הראשונה, חוקרים ובעלי גלריות. אלה מרכיבים ועדות שסוקרות את הפריטים המוצגים, בודקות את האותנטיות ואת ההיסטוריה המתועדת של הפריטים (בלשון מקצועית פרובננס), על מנת להבטיח לרוכשים ביריד אמינות ויושרה.

כמי שזכתה להצטרף לאחת הוועדות, אני יכולה להעיד שלא מדובר בחותמת גומי, אלא בעבודה יסודית, שמביאה לעתים לקיטלוג ולהגדרה מחדש של הפריטים – בדרך כלל בשפה מדויקת ועם פחות סופרלטיבים ממה שהמוכרים היו מעדיפים – ובמקרים קיצוניים אף להסרת פריט מתצוגה ואיסור מכירתו ביריד.

מהלימוזינות נשפכו המבקרים אל השטיח האדום ובכניסה קידמה את פניהם עבודתה של האמנית מרינה אברמוביץ׳ – מסך עשן שעליו הוקרנה  דמותה של האמנית ומאחוריו חמישה פורטרטים שלה חצובים בשיש אלבסטר

מרינה אברמוביץ׳, גלריה פקטום ארטה וגלריה ליסון. צילום: Ben Fisher באדיבות Masterpiece

בקצה השטיח האדום המוביל לכניסה עוצרות לימוזינות ומכוניות יוקרה, ופורקות את השמנה וסלתה של עולם האמנות – אנשים שבאו לראות ולהיראות. השנה קידמה את פניהם עבודה נהדרת של האמנית מרינה אברמוביץ׳ – מסך עשן שעליו הוקרנה  דמותה של אברמוביץ׳ ומאחוריו חמישה פורטרטים שלה חצובים בשיש אלבסטר. מעבר צר הוביל את המבקרים ל״ארץ הפלאות״, כפי שמגדירים אותה אספני אמנות רבים.

בין האטרקציות של היריד הנוכחי אפשר היה למצוא שתי עבודות של צ׳יהרו שיוטה, באחת מהן מילאה ביתן שלם והפכה את תוכו למעין כוך מוסתר באמצעות חוט אדום בוהק. יצירה זו סיפקה רגעי אינסטגרם משובחים. בלט בנוכחותו שולחן שיש מרשים, משובץ באבנים חצי יקרות שעיצב בשנת האמן והסופר ג׳ורג׳יו וסארי (״חיי האמנים״) בעבור בני משפחת מדיצ׳י. אטרקציה ייחודית מסוג אחר הייתה מטאוריט בן 4.6 מיליארד שנים, שהוצג בביתן של ArtAncient.

קשה היה שלא להיתקל בעבודות של אלכסנדר קלדר – מוביילים, ציורים, פסלים ואפילו שטיחי קיר של האמן המודרניסט. גם עבודות של מארק שגאל הופיעו למכביר, בדומה ליריד TEFAF, שהתקיים במאסטריכט מוקדם יותר השנה. רוב הגלריות הציגו ביתנים אקלקטיים במהותם, בהתאם לאופי היריד, אולם חלקן השכילו לאצור ביתן ייחודי שימשוך את העין ואת תשומת הלב. מי שעשתה זאת בצורה המיטבית היא גלריית Steinitz מפריז, שיצרה אולם בארוקי עשיר ויפה, מעוטר בתכשיטי קיר עצומים עשויים חרוזי זכוכית מורנו קטנטנים. גלריית תומס גיבסון הציגה מבחר נאה של יצירות על נייר של האמן קיטאיי. הגלריה לפיסול Sladmore העדיפה להתרכז בפסלי ברונזה של סוסים ופילים וב־A. Pallesi אצרו תערוכה של פורטרטים נשיים.

גלריה Steinitz, צילום: Ben Fisher באדיבות Masterpiece

שולחן שיש משובץ מהמאה ה־16, במקור מבית מדיצ׳י. גלריה Robilant + Voena, באדיבות Masterpiece

מספר גלריות ציינו את יום הולדתו ה־300 של אומן הרהיטים הנודע צ׳יפנדייל, בהצגת פריטים נדירים שלו. בין לבין ניתן היה להתרשם מכמה וכמה ציורים של פיקאסו, גרסה מאוחרת של חבצלות המים של מונה ורישומים של מאטיס. 

בגזרת העתיקות שם המשחק היה אקלקטיות. היה אפשר למצוא ביריד פריטים מעידן הברונזה, פסלים יווניים קלאסיים וממצרים העתיקה, ופסלים מאפריקה ואוסטרליה שחלקם בני מאות בודדות בלבד. השנה הצטרפה גם גלריית בוקרה (Boccara) מפריז המתמחה בשטיחי קיר עתיקים ומודרניים, תחום שלא היתה לו נוכחות בשנים האחרונות.

גלריית בן בראון נתנה את הבמה לאחים רוב וניק קרטר, שיצירתם מביאה את ה־old masters למאה ה־21 בעבודה של אלפי שעות הם מקימים לתחייה ציורי טבע דומם, נופים ופורטרטים. העבודות הוקרנו על אייפד או על מסך שעוטרו במסגרות עתיקות. כל יצירה אורכה שעתיים עד שלוש. במבט ראשון נראה לצופה כאילו הוא מביט בציור או צילום, אולם בהתבוננות מדוקדקת יותר רואים זבוב מעופף, עלה כותרת שנשר, או מצמוץ של נערה. לאורך זמן ניכרים התהליכים שעומדים בליבם של ציורי הממנטו מורי של המאסטרים ההולנדים וממשיכי דרכם, ואנו רואים את הפרי מרקיב, הפגר מתמלא רימות ועוד. זוהי מלאכת מחשבת שעובדת ברבדים רבים ומחברת יחד את שני הקצוות של הסקאלה.

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden