כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

עדה ירדני בשיעור ליטוגרפיה בבצלאל, 1960. צילומים: באדיבות המשפחה

עדה ירדני, 1937-2018. כל שצריך לכל המעוניין לעצב כתב עברי

בסוף החודש שעבר הלכה לעולמה בגיל 81 ד״ר עדה ירדני - מעצבת, סופרת וחוקרת הכתב העברי החשובה והמשמעותית ביותר שפעלה בישראל. ירדני כתבה למעלה מ־50 ספרים ומאמרים, אך מעל כולם בלט ״ספר הכתב העברי״, שיצא לאור בשנת 1991

לא נדיר למצוא בישראל מעצבים שעוסקים בעיצוב גופנים עבריים. גם לא נדיר למצוא חוקרים שניגשים לנושא מהפן המחקרי. אך מה שכן נדיר הוא למצוא דמות בעלת תשוקה, ידע וכישרון לשני הצדדים – גם המעשי וגם התיאורטי. כזו הייתה ד״ר עדה ירדני: השילוב בין היכולת המעשית לבין ביצוע המחקר העיוני, הוא שהפך אותה לחוקרת הכתב העברי החשובה והמשמעותית ביותר שפעלה בישראל, ואף למעצבת גופנים מהמעניינות שפעלו בארץ.

ירדני נולדה בירושלים בשנת 1937. היא הייתה מומחית בפלאוגרפיה של הכתב העברי העתיק, ועסקה במחקר של מגילות עתיקות ובכתובות (הפלאוגרפיה עוסקת בחקר הכתב ובהתפתחותו הגרפית; במקביל אליה קיימת האפיגרפיה – העוסקת בתוכן הכתובות ובידע העולה מהן). במקביל לעיסוקה התיאורטי, ואף לפני שצללה לתוכו, ירדני הייתה מעצבת. בשנת 1960 סיימה את לימודיה במחלקה לגרפיקה בבצלאל, שם – בשיעוריו של ירחמיאל שכטר – עשתה את צעדיה הראשונים במה שכונה אז ״כתיבה יפה״. בשנים 1969-1960 עבדה ב״הוצאת קורן״, בעיקר על ניקוד תנ״ך קורן המפורסם.

מאליהו קורן למדה פרקים חשובים נוספים בעיצוב כתב עברי, שהתווספו ליסודות שרכשה אצל שכטר. בעשור שלאחר מכן החלה בשילוב הפן התיאורטי, בעוד שאת זה המעשי לא זנחה. היא החלה במסלול לימודים ארוך באוניברסיטה העברית בירושלים: בשנת 1976 סיימה תואר ראשון בלשון עברית, ב־1983 תואר שני בשפות שמיות ופלאוגרפיה, ובשנת 1991 השלימה תואר שלישי מאותה המחלקה. עבודת הדוקטורט שלה נשאה את הכותרת ״התעודות הארמיות והעבריות בכתב רהוט מואדי מרבעאת ומנחל חבר וחומר קרוב: בדיקה פליאוגרפית ואפיגרפית״.

ירדני כתבה למעלה מ־50 ספרים ומאמרים בנושא פלאוגרפיה, הכתב העברי וחקר מגילות וכתובות עבריות, בעיקר מגילות מדבר יהודה. אך מעל כולם בלט ״ספר הכתב העברי – תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב״ שיצא לאור בשנת 1991

ירדני כתבה למעלה מ־50 ספרים ומאמרים בנושא פלאוגרפיה, הכתב העברי וחקר מגילות וכתובות עבריות, בעיקר מגילות מדבר יהודה. אך מעל כולם בלט ״ספר הכתב העברי – תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב״ שיצא לאור בשנת 1991, ובהמשך – בשנת 1997, גם במהדורה אנגלית. הספר, בן כ־300 עמודים, הוא תולדה של מחקר מקיף ואיכותי אודות הכתב העברי. הוא מכיל 235 דימויים חזותיים (״ציורים״ כהגדרתה), החל מדרך ההכנה של מגילת פפירוס, דרך כתובות פסיפס בבתי כנסת ועד כמובן דוגמאות לסידורי טקסט ודוגמאות גופנים עבריים.

עדה ירדני, 2008

ספר הכתב העברי. © כל הזכויות שמורות להוצאת כּרטא

ירדני סיקרה בספר את תולדות האלפבית עד ראשית הכתב היהודי, משם המשיכה לסקירה אודות הממצאים בכתב היהודי ובכתב העברי המרובע. פרקים נוספים עסקו באות העברית בדפוס, בחומרי הכתיבה ובתנועות היד הבסיסיות וכיווני משיכות בכתיבה העברית. עוד כתבה ירדני בספר זה על היסודות הגרפיים של האות העברית וכללי יסוד של הפליאוגרפיה העברית, והציגה סגנונות כתיבה ולוחות כתב. מאז יציאתו לאור שימש ספר זה כלי משמעותי ונגיש למחקר ולהוראת תולדות הכתב העברי.

הנחיות לכתיבה יפה

ספר הכתב העברי יצא לאור בהוצאת כרטא, שם גם עבדה ירדני עשרות שנים, כמעט עד יומה האחרון. שי האוזמן מנכ״ל הוצאת כרטא מספר על ארבעה הכובעים שחבשה ירדני במסגרת עבודתה בהוצאה: ״אצלנו בכרטא הייתה עדה סופרת (הוציאה לאור את ספריה בהוצאה) עורכת, מתרגמת (מאנגלית לעברית) ומעצבת״. את ספר הכתב העברי היא לא רק כתבה אלא אף עיצבה.

האוזמן מתאר את ירדני כסוג של עילוי: ״עדה הייתה אישה מוכשרת באופן בלתי רגיל, ויסודית באופן בלתי רגיל – לא דבר מצוי בכלל. היא הייתה אישה עם יכולות נדירות – כשהיא עיצבה ספר זה היה לעילא ולעילא, וכשהיא עיצבה את האותיות שלה זה גם היה לעילא ולעילא״. האוזמן מצביע על אישה צנועה, חברת צוות בלתי רגילה, ידענית ובעלת כישרון נדיר, שהשליטה שלה בלשון העברית הייתה מוחלטת.

לספר הכתב העברי הייתה תרומה גדולה בתחום הוראת תחום הכתב העברי מעבר לפן התיאורטי, שכן חלק נכבד בו מוקדש להוראת דרך הכתיבה ודרך העיצוב של האותיות מהבחינה המעשית. רבים מהמרצים שלימדו ומלמדים כיום טיפוגרפיה עברית, ולא רק את תולדותיה, חבים לירדני בזכות מחקרה שהופיע בספר זה

לספר הכתב העברי הייתה גם תרומה גדולה בתחום הוראת תחום הכתב העברי מעבר לפן התיאורטי, שכן חלק נכבד בו מוקדש להוראת דרך הכתיבה ודרך העיצוב של האותיות מהבחינה המעשית. רבים מהמרצים שלימדו ומלמדים כיום טיפוגרפיה עברית, ולא רק את תולדותיה, חבים לירדני בזכות מחקרה שהופיע בספר זה. פרקו השמיני והאחרון עוסק בכתיבה יפה (קליגרפיה), עיצוב כתובות ומערכות אלפביתיות, והוא נפתח בהנחיות לכתיבה יפה. ירדני לא חסכה מקוראיה ופירטה אפילו בנושא כלי העבודה, ביניהם קולמוס ונוצה. היא הפנתה את קוראיה לסופרי סת״ם ולחנויות שמוכרות קלף – שם יוכלו לרכוש את הציוד הנדרש. היא תרמה מניסיונה המעשי בתחום שכה בער בה, ולא השאירה את הקורא עם המידע התיאורטי בלבד. כל שצריך – לכל המעוניין לעצב כתב עברי.

לצד חשיבותם של המחקרים התיאורטיים שביצעה, תרומתה של עדה ירדני לעולם הטיפוגרפיה המקומית באה לידי ביטוי גם בעבודה מעשית. בין עבודותיה בלטו אלה הקליגרפיות; בין השאר יצרה כתובות, תעודות ואף הגדות של פסח. היא עיצבה מספר גופנים בשפה העברית – המשמעותי שבהם הוא גופן ״עדה״, שלו קראה על שמה ושאותו הגדירה כ״כתב מסוגנן לדפוס״. גופן נוסף שזכה להגדרה דומה היה ״דפנה״. את גופן ״חגית״ הגדירה ירדני כ״כתב קליגרפי״. שלושתם מוצגים בספר הכתב העברי.

גופן עדה מתוך ספר הכתב העברי. © כל הזכויות שמורות להוצאת כּרטא

גופן דפנה מתוך ספר הכתב העברי. © כל הזכויות שמורות להוצאת כּרטא

גופנים ״דפנה״ ו״חגית״ קרויים על שמן של שתי בנותיה של ירדני. דפנה אוניל, בתה הבכורה, מספרת כי במקביל לעבודתה בהוצאת קורן, עבדה אמה מהבית בשעות אחר הצהריים והערב, על מגוון עבודות גרפיקה. בשנת 1960 החלה לעצב כרזות בעבור חנויות של אגודת הצרכנים השיתופית בירושלים. ״אני זוכרת שהיא הייתה עובדת על שולחן ליד המטבח, ואני הייתי עומדת לידה ועוקבת אחרי הכתיבה״, נזכרת אוניל. ״היא הראתה לי כיצד היא משרטטת בקלות בעיפרון את השורות הישרות, ואז כותבת את הטקסט כדי לקבל מושג היכן האותיות והמספרים ינוחו על השורה.

״אז הייתה מתחילה לכתוב, במכחול עבה וישר, משמאל לימין. אני זוכרת אותה מדגישה את הצורך ברווחים נכונים ובגודל עקבי של האותיות, ואני זוכרת אותה שואלת אותי למה אני חושבת שהיא מתחילה לכתוב בשמאל ולא בימין. התשובה הייתה כמובן: כדי להימנע ממריחת הצבע על ידי יד ימין בכתיבה שמאלה״. לדבריה של אוניל, בעת עיצוב הטקסט באותן כרזות שעיצבה בעבור אגודת הצרכנים, החלה ירדני בתהליך עיצוב האותיות הייחודיות שלה, שמהן נולד מאוחר יותר גופן עדה.

חגית להב, בתה הצעירה של ירדני, מספרת על אם וסבתא משקיענית שאהבה ליצור. ״בכל אחד מביקוריה תמיד הגיעה וידיה מלאות כל טוב: טושים, ניירות צבעוניים והמון כלים ליצירה. הייתה יושבת, מראה ומלמדת ונהנית מיצירה משותפת. אמא תמיד תיקנה דברים לבד; בנתה שולחנות אור לעצמה וגם לנכדות. מאוד אהבה לקשט את בגדיה ולצבוע את נעליה. פטיש, מסמר, פלייר וצבת תמיד היו בהישג יד, כמו גם רפידוגרפים, סרגלים, עפרונות, מספריים, והמון סוגי ניירות וצבעים״.

לצד בני משפחתה האבלים, מרכינים ראשם גם אנשי הטיפוגרפיה העברית, שכן איבדו את אחת הדמויות החשובות שפעלו בקרבם. מחקרה בנושא חקר הכתב העברי לא יסולא בפז, ופרסומיה ישמשו עוד שנים רבות את חוקרי ומעצבי ישראל, בראשם ספר הכתב העברי, שאין שני לו. יהי זכרה ברוך.

סקיצות של שלבי עיצוב טיפוגרפי בעבור כריכת הגדה של פסח

עדה ירדני, 1991

4 תגובות על הכתבה

  1. yaronimus

    אני מסכים כל מה שכתוב. ירדני היתה ועודנה המלכה והרבה (מלשון רב) של כל מי שעוסק בטיפוגרפיה וקליגרפיה. למדתי המון ממה שאני יודע ממנה ומהספר שלה.

  2. חגית

    כתבה מקסימה שמתארת את אמא בדיוק רב. 'מדוייקית', כמו שאמא אהבה להגיד 🙂
    תודה רבה!

  3. אמיתי סנדי

    לא נחשפתי לאף כתבה בתקשורת הישראלית על מותה.
    תודה לכם, רני ויובל, על המאמר המקיף הזה.
    תהה נשמתה צרורה בריווח מושלם.

  4. עודד עזר

    ״חוקרת הכתב העברי החשובה והמשמעותית ביותר שפעלה בישראל״ – אין זו הפרזה. ׳ספר הכתב העברי׳ הוא הספר החשוב ביותר שנכתב בעשרות השנים האחרונות אודות הכתב שלנו, ובין היחידים שמציעים מתודולוגית הבנה ועבודה עם האות העברית. ספר בסיס לכל מי שמעוניין לעסוק בתחום עיצוב הגופנים. עדה ירדני ז״ל ראויה לכבוד פנתאוני על תרומתה לתחום. ותודה לרני רדזלי על הפוסט הזה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden