כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מרים קרולי עובדת על אחד מפסליה. צילומים באדיבות משפחת קרולי

מרים קרולי בארץ התנ״ך

25 שנה למותה של מרים קרולי, מחלוצות העיצוב הגרפי הישראלי: האישה הראשונה שעיצבה בולים לשירות הבולאי ושזכתה בתחרות עיצוב כרזת יום העצמאות. בימים אלו מוצגים בולים שעיצבה בתערוכה ״ייקה בול״ בגן התעשייה תפן

במסגרת סדרת הבולים הראשונה שעיצבה מרים קרולי, קרה סיפור שנראה כאילו נלקח מהמציאות שבה אנו חיים כיום, במסגרת הסדרה – שהונפקה לציון 20 שנה ל״עלית הנוער״ (1955) – עיצבה קרולי שישה בולים, שכל אחד מהם התמקד בהבט אחר של ״עלית הנוער״. בסקיצה המקורית שהגישה לעיצוב הבול בעריך 25 פרוטה, שעסק בחינוך חקלאי, ציירה קרולי נער שראשו חשוף בעודו מחזיק בידו ארנבת. אך היות וארנבת היא חיה לא כשרה, עיצוב הבול לא אושר על ידי שר הדואר דאז יוסף בורג, וקרולי התבקשה לבצע שינוי. בנוסף, היא קיבלה הנחיה כי יש לכסות את ראשו של הנער. וכך, בבול שבסופו של דבר הונפק, מופיע נער עם כובע לראשו ובידו טלה.

מעטפת היום הראשון של בולי עלית הנוער, 1955, מאוסף רני רדזלי

הסקיצה המקורית לבול חינוך חקלאי עלית הנוער, עם הארנב

בול חינוך חקלאי מסדרת בולי עלית הנוער, 1955, מאוסף רני רדזלי

סדרת בולים זו מוצגת בימים אלו במוזיאון הפתוח תפן בתערוכה ״ייקה בול״, שהוקמה ביוזמת ארגון יוצאי מרכז אירופה והמוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז מורשת הייקים בגן התעשייה תפן. התערוכה, שאצרה רותי אופק יחד עם אוצרת המשנה תמר ליבנה, מבקשת להציג את התרומה של היהדות דוברת הגרמנית למפעל הציוני, כפי שהיא מתבטאת בעיצובם של בולים. מוצגים בה בולי דואר שעיצבו המעצבים מהמורשת הייקית, שפעלו בשנות קום המדינה. בין הסקיצות המקוריות והבולים הרבים שמוצגים בתערוכה, בולטים אלה של מרים קרולי – מהמעצבות הגרפיות החשובות שפעלו בשנות קום המדינה – שמשתייכת לקבוצת יוצרים ויוצרות, שפעלו בתקופה המשמעותית ביותר (ואולי אף המרתקת ביותר) בהיסטוריה של מדינת ישראל – העשור הראשון 1958-1948. עשור זה הוא עשור עיצוב הזהות הישראלית, שהחליפה את הזהות העברית שלפני קום המדינה.

בין הסקיצות המקוריות והבולים הרבים שמוצגים בתערוכה, בולטים אלה של מרים קרולי – מהמעצבות הגרפיות החשובות שפעלו בשנות קום המדינה – שמשתייכת לקבוצת יוצרים ויוצרות, שפעלו בתקופה המשמעותית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – העשור הראשון 1958-1948. עשור זה הוא עשור עיצוב הזהות הישראלית, שהחליפה את הזהות העברית שלפני קום המדינה

מרים קרולי, אמצע שנות ה־50

אגרת ברכה לראש השנה, מאוסף רני רדזלי

קרולי, שנולדה בשם מרים רחל קלוגר בשנת 1925 בווינה בירת אוסטריה, הלכה לעולמה בשנת 1994; בפברואר הקרוב יצוינו 25 שנה למותה. היא הייתה חלוצה, שפרצה את הדרך בעבור מעצבות גרפיות שפעלו אחריה: האישה המעצבת הראשונה שעיצבה בולים בעבור השירות הבולאי הישראלי, והראשונה שזכתה בתחרות עיצוב כרזת יום העצמאות; היא אף עשתה זאת שנתיים ברציפות. ראוי למקם את שמה בשורה אחת לצד הנשים המעצבות המובילות שפעלו בישראל בשנות ה־50, דוגמת האדריכלית ג׳ניה אוורבוך, מעצבת הפנים דורה גד ומעצבת האופנה פיני לייטרסדורף.

בנוסף לעבודתה כמעצבת רב־תחומית שעסקה בין השאר בעיצוב סביבתי, קרמיקה ותכשיטים, קרולי הייתה גם אמנית שהתמחתה בציור ובפיסול. אך את קריירת היצירה שלה החלה כמעצבת גרפית: במסגרת עבודתה בתחום זה עיצבה קרולי כרזות, בולים, גלויות, אריזות, כריכות ספרים ועוד. בשנת 1939, בהיותה בת 14, עלתה עם משפחתה לארץ ישראל וזו התמקמה בחיפה. חמש שנים לאחר מכן, בשנת 1944, נישאה לאריק ולטר קרולי. במשך ארבע שנים למדה בסטודיו של אהרון מייזלמן בחיפה; במהלך שלוש השנים הראשונות התמקדה בציור נוף ובפיסול, ובשנה הרביעית עברה ללימודי גרפיקה. כבר עם סיום לימודיה בשנת 1950 זכתה בתחרות עיצוב סמל העיר עכו. בהמשך עיצבה סמלים נוספים, ביניהם סמל נמל חיפה.

מעטפת היום הראשון של בולי מועדים לשמחה התשיז (בחתימת מרים קרולי), 1956, מאוסף רני רדזלי

מעטפת היום הראשון של בולי מועדים לשמחה התשטז, 1955, מאוסף רני רדזלי

רישום מקורי לבול מנענעים מסדרת מועדים לשמחה התשיז, 1956

30 בולים עיצבה קרולי בעבור השירות הבולאי הישראלי. אלו הונפקו בין השנים 1963-1955 במסגרת שש סדרות שונות. בנוסף עיצבה בולים גם בעבור גאנה וקפריסין. בחלק גדול מהבולים שעיצבה העניקה ייצוג ופרשנות גרפית מקורית לנושא המקורות היהודיים. בדומה ליוצרים בני דורה, גם היא ניסתה לתרום את חלקה ביצירת הזהות הלאומית של המדינה החדשה שזה עתה נוסדה. הדרך ליצור את הזהות עברה דרך שורשיו של עם ישראל, וליתר דיוק: דרך התנ״ך. ואכן, בכרזות, במדליות ובבולים שעיצבה מופיע מוטיב דומיננטי שחוזר על עצמו, והוא נושא הצגתה, בעצם מיתוגה, של מדינת ישראל כארץ התנ״ך.

כך, בסדרת מועדים לשמחה התשט״ז (1955) ובסדרת מועדים לשמחה התשי״ז (1956) מופיעים כלי נגינה מתקופת התנ״ך. בסדרה הראשונה היו אלה תוף וצלצלים, שופר, חצוצרה ונבל, ובסדרה השניה הופיעו כינור, מנענעים וחליל. בבולים שהונפקו במסגרת סדרת מועדים לשמחה התשי״ח (1957) הציגה קרולי חותמים עבריים עתיקים מתקופת מלכי יהודה וישראל. סדרות בולים אחרות שעיצבה עסקו בספנות ובציפורי ישראל.

גיבורת התנ״ך

מוטיבים תנ״כיים הופיעו גם בכרזות שעיצבה קרולי. מבין אלו בולטת בחשיבותה כרזת יום העצמאות ה־10 תשי״ח (1958). תחרות עיצוב כרזת יום העצמאות נחשבה באותם ימים ליוקרתית במיוחד, ומעצב שזכה במקום הראשון זכה לפרסום ברמה הארצית ולהערכה רבה בקרב קהילת המעצבים המקומית. באותה כרזה מ־1958, הידועה גם ככרזת העשור, עשתה קרולי שימוש בפסיפס – אלמנט שמבליט את המקומיות ומתכתב עם המסורת היהודית. בכרזה נראית קבוצה של עשר דמויות שמרכיבות יחדיו רצפת פסיפס ובה האות ״יוד״, המספר 10 והמילה עשור. השימוש בפסיפס מייצג נאמנה את קונספט ״ישראל ארץ התנ״ך״ בשל החפירות הארכיאולוגיות שכללו בין השאר את גילויין וחשיפתן של רצפות הפסיפס בבתי הכנסת העתיקים ברחבי ישראל.

כרזת יום העצמאות 1958, באדיבות מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל

כרזת יום העצמאות 1959, באדיבות מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל

איזכור לפסיפס ניתן למצוא גם באגרת ברכה לראש השנה שעיצבה קרולי. באיור המופיע על גבי האגרת (הידועה יותר בכינויה ״שנה טובה״) נראה איש מלאכה שאורג בחוטים צבעוניים שטיח עגול, שדוגמתו כוללת פרח ואת הטקסט ״ברכת שנה טובה״. על אף שקרולי לא נמנתה על בוגרי בצלאל, ניכרת בעבודה זו השפעה מכיוונו של המוסד הירושלמי. זאת בעיקר בשל איור דמות האורג היהודי ממוצא תימני המופיע באגרת. שימוש בדמות זו של תימני בעל זקן ופיאות ארוכים, חובש כיפה גדולה ולבוש בגלימת פסים, היה נפוץ בקרב מורי ותלמידי בצלאל. דוגמאות לכך אפשר למצוא בעבודות שיצרו אמני בצלאל בולטים כגון אפרים משה ליליין, זאב רבן ומאיר גור אריה.

בכרזת יום העצמאות השניה שעיצבה – זו של יום העצמאות ה־11 תשי״ט (1959) – כבר עשתה שימוש בשפה גרפית שונה, וממנה נעדרו לחלוטין המוטיבים התנ״כיים. קרולי התיזה באופן אקספרסיבי צבעי גואש בצבעוניות חיה ועשירה, על רקע כחול כהה של הלילה, שמאזכרים את זיקוקי ערב יום העצמאות. לצד אלה הופיעה משפחת עולים שירדה זה עתה מהאניה. קרולי עיצבה כרזות גם לאירועי ספורט בינלאומיים, כגון כרזת הכינוס הבינלאומי ה־7 של הפועל (1961), וכרזות לתערוכות פרחים שהתקיימו בעיר מגוריה חיפה.

מסקירה של גוף עבודותיה של קרולי אפשר להבחין במעבר שעשתה מביצוע עבודות דו־ממדיות לתלת־ממדיות. היא החלה בעיצוב סמלים, בולים וכרזות, בהמשך עיצבה מדליות ומטבעות. על אלו האחרונות אפשר לומר שהן נמצאות על הגבול שבין עיצוב דו־ממדי לתלת־ממדי. בשנת 1958 עיצבה את ״מטבע העשור״ בערך נקוב של 5 לירות. מטבע זה היה מטבע עשוי הכסף הראשון שהנפיקה המדינה, וזאת לציון עשור לקיומה. בהמשך עיצבה מטבעות נוספים, ביניהם מטבע יום העצמאות בנושא 100 שנה להולדת הרצל (1960). בין המדליות שעיצבה מדליית הקמת המרכז הרפואי הדסה (1960), מדליות לציון פסטיבל ישראל (1965-1962) ומדליית צליינים (1963) שהוענקה לאפיפיור פאולוס השישי בביקורו בישראל.

סקיצת גואש לבול בעבור גאנה, 1960

גלוית בול מסדרת בולי עלית הנוער, 1955, מאוסף רני רדזלי

מרים קרולי בממגורות דגון בחיפה

היצירה התלת־ממדית של קרולי באה לידי ביטוי בין השאר בסדרת מוצרים מחרסינה שעיצבה בעבור חברת נעמן. אחת הסדרות המרתקות היא זו הנושאת את השם ״גיבורות התנ״ך״, שבמסגרתה איירה את דמותיהן של נשים כגון נעמי ובת שבע. קרולי עיצבה גם את סט כלי החרסינה וגם את אריזות הקרטון שבהם נארזו הכלים. סט מרתק אחר שיצרה בעבור נאמן עסק במזלות; איורי סמלי 12 המזלות שיצרה הוטבעו על גבי ספלים.

אך עבודות התלת־ממד המשמעותיות שיצרה קרולי היו מתחומי הפיסול והתבליט. בין החשובים שבתבליטיה הם שניים שהוצבו בעיר מגוריה חיפה: האחד בתחנת הרכבת בת גלים והשני בקיר החזית החיצונית של ממגורות דגון. בפיסול החלה קרולי לעסוק בשנת 1965, זאת בעקבות זכייתה בתחרות לעיצוב תבליטי מתכת. ליצירת הפסלים עשתה שימוש בחומרים מגוונים, החל מזכוכית, דרך שיש ועד פלדת אל־חלד. קרולי הציגה מפסליה ב־13 תערוכות יחיד ובכ־40 תערוכות קבוצתיות ברחבי העולם. על יצירת הפסל ״צדף״ זכתה בשנת 1980 בפרס שטרוק מטעם עיריית חיפה.

המקום שלו זכתה קרולי בתולדות העיצוב הישראלי אינו תואם את הישגיה ואת איכות עבודתה. שמה נשכח ונבלע בין שמותיהם של מעצבי שנות קום המדינה – אוטה וליש, האחים שמיר, פרנץ קראוס, רודי דיין, גרד רוטשילד וזאב ליפמן (סטודיו רולי), ז׳אן דוד ואחרים, אך תרומתה הייתה לא פחות משמעותית ועבודותיה היו לא פחות יצירתיות. מדוע נשכח שמה? אולי משום שחיה ופעלה בחיפה, שהייתה מרוחקת מתל אביב ואף מירושלים – שני מרכזי התרבות, העיצוב והאמנות של ישראל; אולי כי לא השתייכה לחבורת תלמידי ומורי בצלאל, שעבודותיהם קיבלו חשיפה בפרסומים שונים ומתועדים עד היום בספרות המקצועית; אולי בשל היותה מעצבת אישה בתקופה שבה העולם נשלט על ידי גברים במרבית התחומים. ואולי – שילוב של כל אלה יחד.

סט כלים מסדרת גבורות התנ״ך בעבור נעמן

סט ספלים מסדרת המזלות בעבור נעמן

עיצוב אריזת אבקת כביסה ביוטף

כריכת ברושור בעבור בית היציקה פרמט, שנות ה־50

גלוית בול חליל מסדרת בולי מועדים לשמחה התשיז, 1956, מאוסף רני רדזלי

x סגירה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. אלון לוי

    מהמם! כחובב בולים והיסטוריה, זו כתבה נהדרת ומעשירה. תודה לכם

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden