כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מגזין As Promised, גיליון 1. צילום: דור קדמי

As Promised‎: המגזין של הארץ המובטחת

״זה יוצא מתל אביב אבל לא רק על תל אביב, זה גם מישראל אבל לא רק על; מהלך אופטימי בדרך לגאווה לא אלימה״. דוד חליבה על מגזין As Promised‎ שבוחן את התרבות המקומית - באנגלית - ללא קשר לאמונה דתית או לאום

Yuval:

הי דוד, מה קורה? מה שלומך?‎

David:

שלומי מצוין. עייף ומתרגש כאחד‎

Yuval:

אני יכול להבין, זו באמת הרפתקה. ואני חייב להגיד שכשנפגשנו לפני שנה וחצי והצעת לי לכתוב במגזין שאתה עובד עליו, אמרתי לעצמי בלב ׳הנה עוד יוזמה מקסימה שאין לדעת מה יעלה בגורלה, ומה הסיכוי שהוא יצליח להרים את זה׳. והנה, יצא גיליון אחד, ועוד אחד, ושניהם נראים מהמם. אז לפני שמתחילים: כל הכבוד. באמת‎

David:

תודה רבה. גם לי היה קשה להאמין. אחת הסיבות להצלחה בלהוציא שני גליונות (ועכשיו עובדים על השלישי) היא שמצאתי שותפים טובים (רועי לוטן, אסף דגן, קאסי אריסון, ניב אלכסנדר) שעזרו לגבש את החזון, להדק את התכנים ואת העיצוב ולהוציא את כל זה לפועל

דוד חליבה והמגזין. צילומים: דור קדמי

Yuval:

אז בוא נלך שנה וחצי – או יותר – אחורה: מאיפה הגיע הרעיון להוציא מגזין על תרבות מקומית באנגלית? ‎

David:

המגזין אכן התחיל כרעיון. והוא אמנם יוצא מישראל אבל הוא לא רק על ישראל. כולנו הרגשנו חיבור לתרבות ולאסתטיקה האזורית, למרות שכל אחד מאיתנו בא מרקע שונה. אנשים בעולם מכירים או שמעו על האזור מזווית מאוד מסויימת, לאו דווקא חיובית. אנחנו חושבים שאפשר לספר סיפור אחר על האזור ואפשר לומר שהמגזין בא לבחון ולאצור את התרבות המקומית בתחומי העיצוב, האופנה, התרבות והקולינריה ללא קשר לאמונה דתית או לאום

Yuval:

אפשר לעשות את זה? אפשר להפריד? או שפשוט מה שאתה אומר זה שיש הרבה יותר מחבר ודומה אצל כל מי שגר במרחב של הארץ המובטחת…‎

David:

אני חושב שאי אפשר להפריד: יש הרבה דברים שמחברים אותנו למקום ולאזור שאנחנו חיים בהם, וגם שמחברים בין האנשים. גבולות יש בין מדינות, אבל בכל מה שקשור לתרבות ולחיי היום־יום, הגבולות מתערבבים ומושפעים אחד מהשני; זה בולט מאוד בתחומי המוזיקה והקולינריה

Yuval:

אתה יכול לתת כמה דוגמאות משני הגליונות?‎

David:

בגיליון הראשון הדיי עפאים לקח אותנו למסע עם שף ערבי (כאמל השלמון) ושף יהודי (אסף גרניט) בנסיון להתחקות אחר מקורות האוכל העות׳מאני): מסע שמתחיל בטורקיה ונגמר בירושלים. בגיליון השני כתבנו על חברת אופנה (אדיש) שיוצרת את הבגדים שלה בעזרת נשים בדואיות ונשים פלסטיניות ליצירת רקמות מיוחדות והדפסים מקוריים‎

המסע של הדיי עפאים. צילומים: דן פרץ

אדיש. צילומים: אלון שסטל

Yuval:

אז מי הקהל של זה בכלל? מה למדתם בינתיים מהתגובות?‎

David:

אני חושב שכל חובב אסתטיקה ותרבות ימצא עניין בנושאים של המגזין ובדרך שבה הם מוצגים. כרגע המגזין נמכר במומה בניו יורק, במלונות Ace ובעוד 30 חנויות בעולם. השקת הגיליון הראשון הייתה בניו יורק, לאחר מכן בפריז, ואת הגיליון השני השקנו בתל אביב. התגובות מדהימות אותנו בגלל שאנשים הופתעו מהדרך שבה הצלחנו לארוז ולהציג סיפורים מקומיים. עם זאת, אני חושב שאת התגובות הכי חמות קיבלנו מיוצרים ומהקהל המקומי. נראה היה שכולם גאים/מופתעים בדרך שבה אפשר לראות את עצמנו‎

Yuval:

רגע לפני שנמשיך: איפה אפשר להשיג אותו בישראל וכמה עולה?‎

David:

מחיר גליון 80 שקלים ואפשר להשיג כרגע ב״המגדלור״, ״ורנר״ ו״ריזורט״. כמו כן אפשר להזמין דרך האתר שלנו

Yuval:

אוקיי. נחזור למגזין. מעניינת אותי במיוחד הפוזיציה שלך: אתה אחד הפאונדרים, העורך הראשי והמעצב הראשי של היוזמה הזו. וזו לא פעם ראשונה שאתה עושה את המעבר ממעצב ליזמות ותוכן, דיברנו בעבר על ספר האוכל שהוצאת לאור. איך אתה מרגיש בכל הכובעים האלו?‎

David:

קודם כל נושא העריכה מעניין אותי ונותן עוד עומק לעבודת העיצוב. היה לי חשוב שהמגזין יהיה ויזואלי מאוד ולכן חלק מהקריטריונים לפרסום סיפור או כתבה הוא היכולת שלהם גם לעבור בצורה ויזואלית. לשמחתי, השותפים שלי הם מעצבים בעצמם, כך שהחזון שלנו לגבי הנראות של המגזין זהה והדיאלוג העיצובי ביננו מהדק את העיצוב. הם אחראים על עיצוב האתר שיעלה בקרוב‎

Yuval:

תגיד כמה מילים בכובע של המעצב על העיצוב של המגזין, הפורמט, הקו הגרפי שלו

David:

בכובע של המעצב היו לי חשובות הוויזואליות של המגזין ותחושת הדפדוף בו. לכן כתבה כוללת לפחות 8-10 עמודים, עם תמונות גדולות, הרבה לבן מסביב, טיפוגרפיה נקייה מצבעים, כדי לארוז כל סיפור בצורה קטלוגית ותשומת לב מלאה לתמונות‎

גליון 2. צילום: דור קדמי

Yuval:

אז אחרי שני גליונות, איזה מן תמונה אתה חושב שאתה מציג לקוראים שלא מכירים את המרחב הגיאוגרפי הזה?‎

David:

רועי השותף שלי הגדיר את זה טוב: זה יוצא מתל אביב אבל לא רק על תל אביב, זה גם מישראל אבל לא רק על. זה מרחיב שיחה, מרחיב לב, משאיר אותך פתוח, משכיח גבולות, ומבקש לאחד תחת תרבות, יצירה וטעם. מהלך אופטימי בדרך לגאווה לא אלימה

Yuval:

זה נראה לי בדיוק הנקודה להגיד משהו על השם, as promised‎

David:

אנחנו באמת חושבים שקורים דברים טובים ומאמינים שיכול להיות דיאלוג אמיתי באיזור, ואם האזור הזה נקרא The Promised Land, לפחות שננסה לקיים את ההבטחה‎

Yuval:

יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

David:

כן: אנחנו תמיד שמחים לקבל סיפורים חדשים ונשמח אם אנשים ישתפו אותנו ויעקבו אחרינו

x סגירה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. יניב

    שוב אופנה בינונית ואוכל ים תיכוני עני?

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden