כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

יעל הרניק, גלריה Q, טוקיו. צילומים: מ״ל

יעל הרניק: חוזרת על עצמה, אבל משתנה כל הזמן

תוך כדי הכנות לתערוכה ועבודה במשרה מלאה כמעצבת טקסטיל בגוטקס, יעל הרניק קיבלה לפני שלוש שנים מלגת לימודים ביפן. בשבוע שעבר נפתחה תערוכת היחיד שלה בטוקיו, בהשראת כיווני הזרימה השונים של מים בנהר

Yuval:

הי יעל, מה שלומך? מה קורה?‎

Yael:

הי יובל, אני בסדר‎

Yuval:

יפה. מזל טוב על סיום הלימודים ועל התערוכה החדשה. כמה זמן זה היה? שנתיים? יותר?‎

Yael:

תודה רבה! אני באמת אחרי תקופה אינטנסיבית ביותר, שהשיא שלה היה לפני יומיים עם הפתיחה של התערוכה שלי. ליפן הגעתי לפני שלוש שנים, הלימודים שנתיים וחצי

Yuval:

ספרי אם כך את תקציר הפרקים הקודמים: מה למדת בארץ ומה עשית עד שנחתת בטוקיו‎

יעל הרניק. צילום: רוסלו שמריה

Yael:

אני בוגרת של המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, סיימתי את הלימודים ב־2012. עם סיום הלימודים נסעתי לניו יורק לסטאז׳ של שלושה חודשים אצל המעצבת טורי ברץ׳, התנסות מדהימה. לאחר מכן גם עבדתי במשך ארבעה חודשים בוויאטנם בחברה צרפתית כמעצבת טקסטיל. חזרתי לארץ אחרי שהתקבלתי לגוטקס, שם עבדתי בסופו של דבר במשך שלוש שנים. במקביל גם חזרתי לעבוד בסטודיו באופן עצמאי, אחרי שקיבלתי את ההזמנה מאורי צייג להשתתף בפרויקט של ״אותם השמים אותה האדמה״, שתומך במעצבים־אומנים צעירים ומתעסק בגבולות שבין אמנות, עיצוב וקראפט

Yuval:

אני זוכר אותו, אז נפגשנו לראושנה כשכתבתי טקסט לקטלוג

Yael:

נכון. על המלגה ליפן שמעתי כשאני בשיא העבודה לקראת תערוכה של הפרויקט בהולנד וכשאני עובדת במשרה מלאה בגוטקס, אבל הרגשתי שזה משהו שאני חייבת ללכת עליו בכל הכוח. אחרי תהליך מיון ארוך של כמעט שנה מצאתי את עצמי באפריל 2016, עם פריחת הדובדבן בטוקיו באוניברסיטה ללימודי יפנית

Yuval:

נחמד! ומה הלכת ללמוד? ‎

Yael:

תמיד היה לי חיבור אסתטי מאוד חזק ליפן. בהתחלה אני חושבת שזה היה בצורה לא מודעת: אבא שלי מאוד אוהב את יפן ותמיד היה לנו בבית פוסטרים יפנים, לדוגמה של המעצב איקו טאנקה. תוך כדי הלימודים בשנקר התחלתי להיות יותר מודעת להשפעות ולחקור יותר. ככה הגעתי להדפסי ה־ukiyoe המדהימים מבחינת קומפוזיציה וההפשטה של הפאטרנים.

בארץ עבדתי בעיקר עם הדפס משי, עניין אותי לבוא ליפן וללמוד את הטכניקות היפניות המסורתיות שמתבססות על חומרים טבעיים, שמהן התפתח בהמשך הדפס המשי. בשנתיים וחצי האחרונות אני עובדת בטכניקה מסורתית יפנית בשם קטזומה, שמתבססת על צביעה בעבודה ידנית סיזיפית עם סטנסיל וחומרים טבעיים כמו אורז (ricepaste), סויה ואצות ים

Yuval:

וזה תואר שני? לימודי תעודה? מי היו הסטודנטים האחרים?‎

Yael:

המלגה של שגרירות יפן היא מלגה ללימודי מחקר אקדמאיים. חלק מהתוכניות של המלגה כולל ארבעה חודשים אינטנסיביים מאוד של לימודי יפנית, שבמהלכם נפגשתי עם מקבלי המלגה מכל העולם, שחלקם הפכו להיות המשפחה שלי פה ביפן. אחרי לימודי היפנית התחלתי את הלימודים באוניברסיטת Tama Art, במחלקה לעיצוב טקסטיל.

בחצי השנה הראשונה כסטודנטית מחקר ואחר כך התקבלתי ללימודי המאסטר, ובימים אלה אני מסיימת את התואר השני. הלימודים במחלקה מתנהלים ביפנית ואני כמעט הזרה היחידה. יש גם סטודנטים מסין, מקוריאה וסטודנטים זרים שמגיעים לסמסטר במסגרת חילופים, אבל רוב הזמן זה הכל היפנים ואני

Yuval:

לא נשמע פשוט בכלל‎

Yael:

זה באמת מאתגר. מעבר לקושי עם השפה, צורת החשיבה שלנו היא באמת שונה, הדרך שבה אנחנו מסתכלים על דברים היא אחרת. אבל אני חושבת שזה הכריח אותי להיות יותר יצירתית בצורה שבה אני לומדת, כי האינפורמציה לא עוברת אלי בצורה ישירה. זה הרבה יותר למידה מתוך התבוננות

Yuval:

את יכולה לתת דוגמה לדרך שבה את (אנחנו?) חושבת אחרת מהם?‎

Yuval:

אני חושבת שהיפנים עובדים הרבה יותר מתוך העמקה. צורת הדיבור על העבודות שלהם היא הרבה יותר חוויתית־רגשית ופחות מה שאנחנו מגדירים כקונספטואלית. הדיבור, החיפוש, נובעים הרבה פעמים מתוך הטכניקה, לדוגמה החיפוש של גוון מסוים

Yuval:

ובעבודות שלך?

Yuval:

העבודות שלי מתעסקות בביטוי של זמן ובשינוי על ידי שימוש בטכניקה היפנית קטזומה. ליפני, הטכניקות האלה מלאות בהקשרים תרבותיים: כשהם חושבים על קטזומה יש להם בראש סגנון ואופי של קו ושל מוטיבים. בגלל שאני לא ניגשת לטכניקה מהמקום הזה, זה מאפשר לי הרבה יותר חופש וחידוש. אני רואה את זה ככלי וחושבת ומדמיינת איך אני יכולה להשתמש בו, מה החופש שמתאפשר לי. בגלל שאני מסתכלת על הטכניקות בעיניים חדשות, נטולות הקשרים תרבותיים, זה מאפשר לי להרחיב את המנעד של הטכניקה

תהליך העבודה

Yuval:

מה את יכולה לספר על התערוכה: איפה היא מוצגת? מה את מציגה בה?‎

Yuval:

התערוכה שאצרה הדר גורליק מוצגת ב־Gallery Q באיזור גינזה בטוקיו, ואני מציגה  בה עבודות נבחרות מהשנה האחרונה. המשמעות של שם התערוכה ביפנית היא מילה שמתארת שני כיווני זרימה שונים של מים בנהר, אחד רדוד ומהיר והשני עמוק ואיטי. היא מסמלת את הבר־חלוף של החיים. זה היתרון של התרבות היפנית, שבשני סימנים קטנים נמצא עולם שלם.

מקבץ העבודות שמוצגות הוא ביטוי להתפתחות של המחקר שלי מהשנה הראשונה, שהתעסק במוטיב של מים, מוטיב שאני חוזרת להתעסק בו שוב ושוב. הסתכלות על המים כביטוי למשהו שחוזר על עצמו אבל משתנה כל הזמן. עניין אותי לחקור מה קורה לפאטרן כשאני מקפלת את הבד. התחלתי לשחק עם התנועה של הבד מתוך מחשבה על זרימה ותנועה של המים, וגם על הקונספט של השינוי עצמו. הקיפול הופך את הפאטרן הדו־ממדי לתלת־ממדי ואני מחזירה אותו חזרה להדפס דו־ממד. השתמשתי גם באזור הלבן, האזור שנשאר לא צבוע, כנקודת מוצא למחשבות על זמן וחלל

Yuval:

הן מאוד יפות העבודות‎

Yael:

תודה רבה! ‎

Yuval:

אז לפני סיום: מה התכניות עכשיו שסיימת? נשארת בטוקיו?

Yael:

קודם כל לנוח. אני מגיעה לארץ לביקור של שבועיים, מאוד מתגעגעת.  בדיוק בשבוע שעבר קיבלתי תשובות שהתקבלתי ללימודי דוקטורט באוניברסיטה שאני לומדת בה עכשיו. בהרבה מובנים אני מרגישה שיש עוד כל כך הרבה מה ללמוד ולהעמיק. זה משהו שאני שומעת הרבה מאנשים סביבי, שיש משהו ביפן, שככל שאתה לומד וחושב שאתה מבין יותר, אתה מבין עד כמה אתה לא

Yuval:

לגמרי. יפן היא באמת משהו! משהו חשוב נוסף לפני שנפרדים?‎

Yael:

אני מאוד מקווה שבקרוב תהיה לי הזדמנות לחלוק ולשתף את העבודות גם בארץ

Yuval:

מעולה!

3 תגובות על הכתבה

  1. אורלי

    עבודות מקסימות מקווה מאד שיוצגו בארץ!

  2. שרי

    עבודות מקסימות ממה עשויות שרי פארן

  3. דינה

    יפהפה! מאוד מענין:)

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden