כל מה שחשוב ויפה
פסטיבל האיור החל ב־26.11.2020
התעוררתי או לא, בית רומנו. צילומים: רוי גיא (התדר), נטעלי פלדסמן

ערים? קבוצת ״התעוררתי או לא״ מטילה ספק במציאות

חברי קבוצת ״התעוררתי או לא״ מציגים בבית רומנו עד יום חמישי תערוכה קבוצתית, עולם מקביל של חלומות והזיות נעימות, מלוות במוזיקת רקע סלונית, נגן כלי מיתר תורכי, פסנתרן קומי וטקס זימון חייזרים

בשנת 2015 קיבלו חברי קבוצת ״התעוררתי או לא״ חלל משותף בגלרית גבירול בתל אביב, והתחילו בעשייה אמנותית משותפת רשמית. ״החיבור בינינו נוצר בטבעיות, אנחנו חברים שנים וכולנו עוסקים באמנות״ מספר חבר הקבוצה נדב ריבוא (נדובה), די.ג׳יי ומפיק מוזיקלי, על האופן שבו נולדה הקבוצה הגדולה של אמנים כה שונים ומגוונים. ״עד שקיבלנו את החלל בגבירול היינו עושים מסיבות יחד, יוצרים מוזיקה וארט״, מוסיפה נטעלי פלדסמן. ״התערוכה הנוכחית בבית רומנו היא הגדולה והמשמעותית ביותר שיצרנו עד כה, אחרי שכל אחד מאיתנו עבר דרך, סיים לימודים, עשה כמה דברים, ונמצא היום במקום הרבה יותר שלם ובשל״.

השם ״התעוררתי או לא״ לקוח מאלבומה של ענבל פרלמוטר שהושק מחדש לפני כשנה בציון 20 שנה למותה. ״מעניין אותנו במיוחד קו התפר שבין חלום למציאות״ אומרת פוליאנה אור, ״הטלת ספק במציאות כפי שאנחנו מכירים אותה תוך הסתכלות החוצה, לחלל חיצון. טשטוש גבולות, שריפת גשרים. סוג של קריאה לעזרה מעולם אחר, שמולו צריכה האנושות כאן, בכדור הארץ, להתאחד בשלום ובאהבה״, היא מוסיפה בחיוך אופטימי.

פוליאנה אור

זו השנה השנייה שהחברים מציגים יחד תחת השם הזה. ״רצינו להמשיך את החיבור המוצלח בין מוזיקה אלקטרונית לאמנות ויזואלית, אבל לקחת את זה הפעם למקום שמערב גם שירה, פרפורמנס ואירועים מזדמנים שמשלבים את הקהל באופן אקטיבי״, אומר ריבוא; ״ליצור חוויה שעוטפת את הצופה, מזמינה אותו לשהות בחלל התצוגה כשסביבו קורים דברים אחרים כל הזמן״.

צניעות גלקטית

השיחה עם ארבעה מחברי הקבוצה התקיימה על המדרגות של בית רומנו, בערב פתיחת התערוכה בשבוע שעבר. דלת הכניסה לחלל התערוכה מכוסה בווילון שחור, כמעט נבלעת בהמולה של מסעדת רומנו העמוסה. ״היה לנו חשוב להיות במקום שונה מהקובייה הלבנה הקלאסית״, מסביר איציק מור. ״רצינו מקום נגיש לקהל שלא בהכרח הולך לגלריות כדי לפרוץ את הגבולות האקסקלוסיביים של עולם האמנות ולהפגיש את האמנות עם המציאות, עם החיים האמיתיים״.

כשהצופים צועדים פנימה הם מוזמנים להכנס לעולם מקביל, עולם של חלומות והזיות נעימות, מלוות במוזיקת רקע סלונית. במרכז החדר, וידאו ארט שיצרה פלדסמן בשיתוף פעולה עם אור, מוקרן על התקרה, תחתיו מונחות בובות ענק, גם הן מעשי ידיה של אור, המזמינות את הקהל להיזרק בחיקן בעודו צולל בצפייה בווידאו המהפנט. מסביב פזורות יצירות של חברי הקבוצה הכוללות מיצג וידאו אוראקל שלצידו מדפסת שמדפיסה הזמנות מהמסעדה הצמודה ללא הרף וללא מענה; חלונות הצצה לעולמות מיניאטורים; הר של סלעים צבעוניים עשוי משמשונית; סדרת תבליטים עשויים מרצועות גבס וקרטונים ממוחזרים; צילומיו המונוכרומטיים העצמתיים של מור; ועוד עבודות של שאר חברי הקבוצה: נועה גופר, ניל כהן, עמר רבוא, רחל לויאן, נעמה זהר, יעל רבוא, שאול צמח, אליה אבוטבול, ג׳רמי פוגל ועודד כרמלי.

יש גם חדרון מעוצב שיארח שאמאן אורבני לפרפורמנס עם קבלת קהל; תוכנית מוזיקלית הכוללת הופעות של נגן כלי מיתר תורכי, פסנתרן קומי, וההרכב Arizona Brothers; וטקס זימון חייזרים. אני מביטה בהם בסקפטיות והם מסבירים שהם עושים טקסי זימון חייזרים אחת לחודש: זה התחיל באתונה, המשיך באשלים שבדרום הארץ, וממשיך כעת בתל אביב. הרעיון שעומד מאחורי הטקסים הללו הוא פנייה החוצה בקריאה לעזרה, התבוננות בזרות במעין צניעות גלקטית (״אנחנו מאמינים שההתעסקות במחשבה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ יכולה להביא לאיחוד בין האנושות״).

פוליאנה אור

שאול צמח

נטע לי פלדסמן

השיחה גולשת לדיבורים על זהות וזרות ואני תוהה איך הקבוצה, המורכבת מאמנים תל אביביים שחיים בעיר ופועלים במרחב המוכר והבטוח שלהם, יחד בסצנה קטנטנה, מתחברים למושגים האלו. ״בתור אמנית, את כל הזמן מרגישה זרה״, אומרת פלדסמן. ״החברה כל הזמן מציבה אותך מול סטנדרטים שאת מבקשת לאתגר, ואת צריכה להסביר את עצמך, להתחבר לערכים שאת מאמינה בהם ולפעול על פיהם, גם אם הם לא מובילים לדרך המקובלת. המצב הזה מלווה בהרגשה יוצאת דופן, זרה״. ״מה גם שבאמנות יש הטלת ספק מתמשכת בכל דבר ובכל אחד. אנחנו כל הזמן עסוקים בשאלות של זהות – על עצמנו, על העולם הסובב אותנו, על המצב הפוליטי, על החברה. אין לזה סוף״.

אתם נראים ונשמעים מאוד מגובשים. איך הדינמיקה הקבוצתית עובדת בתהליך היצירה לקראת תערוכה? יש קו מנחה? איך מחליטים מה כן ומה לא לעשות?

פלדסמן: ״כל אמן יצר אינדיבידואלית תחת הכיוון המנחה ׳התעוררתי או לא׳, כשברקע התנהל שיח מתמשך בין כולנו. אנחנו כבר מכירים וסומכים אחד על השני, וכיף לנו לפעול יחד. האנשים של התדר עזרו ותמכו לאורך כל הדרך – נתנו תקציב וסייעו בכל מה שביקשנו. היה להם חשוב להביא תוכן ייחודי ומעניין שלא בהכרח משתלם כלכלית, וזה ממש לא מובן מאליו״.

התערוכה תהיה פתוחה עד יום חמישי 7.3 ובמאי תפתח תערוכה נוספת של הארבעה – פלדסמן, אור, ריבוא ומור – בגלריה אלפרד בתל אביב. ״אנחנו כל הזמן עושים אמנות ומדברים על אמנות, וגם מקבלים המון השראה אחד מהשני״, מסכמת פלדסמן, ואני מרגישה שזה לא עוד משפט קלישאתי אלא דרך חיים של קבוצה מגוונת ומוכשרת שעוד תעשה דרך ארוכה בעולם האמנות המקומי.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden