כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

קמע לתינוק, עיראק, המאה ה־20. אוסף מוזיאון ארץ ישראל. צילומים: מ״ל

לצאת מבלי לחזור: העלייה מארצות ערב ואיראן במוזיאון ארץ ישראל

פורטפוליו Promotion: התערוכה ״לצאת מבלי לחזור״ במוזיאון ארץ ישראל, מורכבת מפריטים אישיים של בני עשר קהילות יהודיות מהמרחב המוסלמי, ומלווה אותם בנתיב המסע לישראל. אוצרת: דנה אבריש

״לצאת מבלי לחזור – רִח׳לה בידון רג׳עה״ תערוכת מחווה לקהילות היהודיות בארצות ערב ובאיראן – היא חלק מסדרת תערוכות במוזיאון ארץ ישראל, המתמקדות בנושאי עלייה, הגירה ורב־תרבותיות בישראל. התערוכה מאורגנת כמיצב, הכולל פריטים אישיים וציבוריים מתרבויותיהן של עשר קהילות יהודיות מהמרחב המוסלמי. שם התערוכה ניתן לה בהשראת החותמת שהוטבעה בתעודות היציאה ועל מזוודותיהם של מאות אלפי יהודים: رحلة بدون رجعة (בפירוש מילולי: נסיעה בלא חזרה).

לצד שורשיות וחיבור לתרבויות ארצות האסלאם שבתוכן חיו, ידעו היהודים במהלך כל הדורות, וביתר שאת בעת החדשה, תלאות שאילצו אותם לעקור ממקומותיהם. העלייה לארץ, שהייתה לרובם בגדר משאת נפש – חלקם ממניעים דתיים וציוניים, עוד בטרם אולצו לצאת או גורשו בהמוניהם, לפני הקמת המדינה ולאחריה – התבטאה בפרידה כואבת מארצות המוצא והייתה כרוכה במסע ארוך ומפרך אל הישראליות, שהדיו מלווים אותנו עד היום.

לוח ״שויתי״, מוסול, עיראק, 1931. אוסף משפחת גרוס, תל אביב

מנורת חנוכה, דמשק, סוריה 1893. אוסף משפחת גת, גני יהודה

במשך למעלה מ־2,500 שנה חיו מאות אלפי יהודים בקהילות עתיקות ומשגשגות בצפון אפריקה ובמזרחה ובמזרח התיכון – מרוקו, אלג׳יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, לבנון, סוריה, עיראק, תימן ועדן ואיראן. המבקרים בתערוכה מוזמנים למסע סמלי בין הקהילות במדינות אלה ובמעברן לישראל – מעין פתיחת מעגל או סגירתו. זהו מסע אל האנשים ואורחות החיים, כמו גם אל קולותיהם של בני הדור השני והשלישי; אלה מובאים בעבודות אמנות של יוצרים ישראלים צעירים בהשראת מורשתם.

״הכנת התערוכה הייתה עבורי מסע בזמן, למקומות שבהם גדלו אבות אבותי, לארצות שבהן חיו ויצרו יהודים, שצאצאיהם מהווים כיום יותר ממחצית האוכלוסייה של מדינת ישראל״, אומרת דנה אבריש, אוצרת התערוכה. ״קהילותיהם חוו פריחה תרבותית, שניכרו בה השפעות הסביבה המוסלמית שבתוכה חיו. על כך מעידים המוצגים שנבחרו לגלם את קורותיהן: חפצי קודש וחול, תצלומים, מסמכים, עדויות וקטעי וידאו וצילומים. אלה מסייעים בפיענוח צופן תרבותי, חברתי, דתי ופוליטי של קיום יהודי בן אלפי שנים.

״מלאכת הצמצום בבחירת המוצגים הציבה אתגר, שהרי לכל קהילה סיפור ייחודי – עד כדי כך שניתן למצוא הבדלים אפילו בין קהילות אותה ארץ, כמו בין קהילות חלב ודמשק בסוריה, אלכסנדריה וקהיר במצרים, תואנסה וגראנה בתוניסיה״.

כתובה, בירות, לבנון, 1877. משפחת גרוס, תל-אביב

מנגד, קיים גם המכנה משותף של חיים יהודיים במחוזות האסלאם, שקשר את אנשי הקהילות הללו בקשר בל־יינתק, העובר כחוט השני בתערוכה ומתגלם ב׳טליתות׳ המשמשות מצע לתיאור קורותיהם. דימוי הטלית הוא בהשראת אירוע שהתרחש במחנה־העבודה ג׳אדו בלוב במלחמת־העולם השנייה, לאחר הכיבוש הנאצי: קצין, שנכנס לצריף שבו הצטופפו כמאה איש, בדק באצבעו את קורות העץ המאובקות ואיים בהטלת עונש כבד אם לא יושלט ניקיון במקום. יושבי הצריף לא ידעו במה יסירו את האבק, הרי בקושי בגד ללבוש היה לגופם. אז הוציא אחד הגברים את הטלית שלו, ניתק ממנה את הציציות והפך אותה למטלית. וכך יותר מששמרו היהודים על הטלית, שמרה זאת עליהם.

התערוכה משמשת צוהר לעולמן של הקהילות, על החיים העשירים, המסורתיים והמודרניים, שהתנהלו בהן; בה בעת, היא יד זיכרון להן כמו גם קריאה לתחייה תרבותית ישראלית ומורשת גאה.  

התערוכה עד 31 ביולי 2019.

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden