כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

ארוגים בתודעה - טקסטיל עכשווי בישראל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2014. צילום: ליאוניד פדרול

מגלים אוצרות // אירנה גורדון

אירנה גורדון יוצאת מנמל הבית שלה בסדנת ההדפס בירושלים, ואוצרת תערוכות במוזיאונים וגלריות ברחבי הארץ. את התערוכה ״שברירים״ במכללת אורנים אצרה יחד עם הסטודנטיות במסלול אמן־מורה

הפעם הראשונה

התערוכה הראשונה שאצרתי הייתה ״דיו־איקון״ בסדנת ההדפס ירושלים ב־2001, התמקדה בנושא הדיוקן מתוך אוסף ההדפסים שבסדנה. התערוכה בחנה את הדרכים השונות שבהן הדיוקן משקף את תפיסת העצמי המשתנה ואת היחס בין האני לחברה. היוזמה הייתה שלי, לאחר שעבדתי כבר כשנה בסדנה, ובשלב זה חשבתי שיהיה מעניין להעלות נושא קלאסי באמנות וכזה המשקף מהלך מרכזי באמנות הישראלית, במעבר משנות ה־70 וה־80 לשנות ה־90 וה־2000 – מהלך שבא לידי ביטוי בהדפסים שאמנים יצרו בסדנה. בתערוכה השתתפו גרי גולדשטיין, משה גרשוני, רענן לוי, הילה לולו לין, אורי ליפשיץ, עופר ללוש, שרון פוליאקין, סידון רוטנברג, יגאל תומרקין.

האמנות הייתה עבורי מאז ומעולם תשוקה מרכזית, שהייתה משולבת באמנויות אחרות – ספרות, שירה, תיאטרון, מחול, קולנוע. סיימתי תואר ראשון בספרות אנגלית ובלימודים השוואתיים באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן תואר שני בלונדון בביקורת אמנויות. במהלך מספר שנים עבדתי בתחומי תרבות שונים, אך כל הזמן הזה רציתי לעסוק באוצרות של אמנות חזותית. את ההזדמנות קיבלתי בשנת 2000 בהזמנת אריק קילמניק, מנהל ומקים סדנת ההדפס בירושלים, שבה אני עובדת עד היום כאוצרת ראשית, לצד עבודתי כאוצרת עצמאית בגלריות ובמוזיאונים ברחבי הארץ.

הסדנה היא מקום מיוחד במינו מבחינת הקשר בין אמנים, יצירת אמנות, הצגתה והמחקר אודותיה. מוסד ללא כוונת רווח הפועל כבר ארבעים וחמש שנה בירושלים ומזמין אמנים ליצור בתחום ההדפס על בסיס רזידנסי או מלגות שהסדנה מממנת. הם יכולים להגיע מתחומים שונים – וידיאו, צילום, קרמיקה, צורפות – אף מבלי לדעת את הטכניקות וליצור מתוך דיאלוג עם אמני ההדפס העובדים בקביעות במקום.

אירנה גורדון. צילום: סיגלית אשל, בתערוכה של מרתה ריגר: גֶּלֶם, מקום לאמנות, תל אביב, 2019

שרון פוליאקין, הנביאים פינת שבטי ישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2017-2018. צילום: אברהם חי

דיו-איקון, תערוכה קבוצתית, סדנת ההדפס ירושלים, 2001. צילום: אריק קילמניק

משה רואס, מתוך התערוכה תחת מכבש ההיסטוריה, סדנת ההדפס ירושלים, 2015-2016. צילום: יואב רבן

התהליכים בסדנה הם ארוכים ומתמשכים, וכאוצרת מתאפשר לי לעקוב באופן אינטימי אחרי אמנים ועבודות, ליזום פרוייקטים פרטניים וקבוצתיים, כמו ״שיטוטים בחלל ההדפסי״ ו״תחת מכבש ההיסטוריה״, ולחקור את תולדות האמנות הישראלית. כך נפלה בחלקי הזכות לעבוד מקרוב ולאורך תקופה עם משה גרשוני, יגאל תומרקין, הילה לולו לין, שרון פוליאקין, לארי אברמסון, נלי אגסי, אביטל כנעני, דב הלר, אלכס קרמר, ארז ישראלי, מידד אליהו, אסף בן צבי, אתי אברג׳ל, גיל יפמן, הילה בן ארי, עילית אזולאי, מאיה זק, ועוד רבים אחרים.

משנת 2004 והלאה התחלתי לאצור תערוכות בחללים ובמוסדות כאוצרת עצמאית. במהלך שמונה שנים הייתי אוצרת הגלריה במשכנות שאננים, שם אצרתי, בין השאר, תערוכות שחיברו בין אמנות חזותית לספרות ולשירה. אחת התערוכות החשובות עבורי הייתה ב־2007 במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון: אצרתי יחד עם יואב רבן תערוכה בינלאומית שעסקה באנימציה באמנות העכשווית המגיבה למציאות חברתית ופוליטית בארץ ובעולם. בין השנים 2009 ל־2012 אצרתי סדרה של תערוכות גדולות במוזיאון בית התפוצות, שעסקו בזהות ובפערים בין הזהות היהודית לישראלית. ההתחקות אחרי הגבולות הנזילים בין פרקטיקות אמנותיות ואומניות שונות הביא אותי לאצור ב־2014 את התערוכה רחבת ההיקף ״ארוגים בתודעה – טקסטיל עכשווי בישראל״ במוזיאון ארץ־ישראל, שעסקה במופעי הטקסטיל והדימוי הטקסטלי בעיצוב ובאמנות העכשווית.

באותה שנה אצרתי את התערוכה ״יצירות למגירה״ בספרייה הלאומית, עם האמנים אביטל גבע, ציבי גבע, מיכה אולמן, מיכל היימן, ניבי אלרואי, יוסף קריספל, הילה עמרם ומאיה אטון, שעסקה אף היא בחיבור בין עולמות ידע ומחקר, והתמקדה בארכיון ואופני הקטלוג של הספרייה.

מרים ארשיד אנדריאוס בתערוכה שברירים, מוזה 42, מכללת אורנים, 2019

לאה רון בתערוכה שברירים, מוזה 42, מכללת אורנים, 2019

תחנה האחרונה

לאחרונה ליוויתי אוצרותית את התערוכה ״שברירים״ בגלריה ״מוזה 42״ במכללת אורנים, בשיתוף עם הסטודנטים במסלול התואר השני של ״אמן־מורה״, שבראשו עומדת ד״ר יעל גילעת. משתתפות: מאיה איל רוזנקיאר, מרים ארשיד אנדראוס, שירה לוין, דורית כהן, לאה רון, לילך שמואלי. בתערוכה מציגות אמניות העוסקות בהוראה, ונשות חינוך שהן אמניות. הן מציגות עבודות העוסקות בניסיונות לאחוז בזמן, בזיכרון, בהתרחשויות ובדימויים, שנדמה כי הם שרירים וקיימים, אך למעשה הם חמקמקים, מבליחים לרגעים ואז נעלמים.

 הליווי הוא חלק מהקורס ״תצוגה ודיון״, אותו אני מעבירה יחד עם האמנית רותי הלביץ כהן. מדובר בהזדמנות ייחודית עבור סטודנטים שהם אמנים לבחון את יצירתם בתוך תהליך אוצרותי בחלל תצוגה אוניברסיטאי, תוך כדי מחקר תיאורטי־פילוסופי.

במקביל בתקופה האחרונה אצרתי מספר פרוייקטים במקומות שונים שכולם עסקו בדרכים שונות בזהות המתהווה על רקע של היעדר, של שפה או של בית: ״נעדרת מקום: בעקבות ז׳קלין כהנוב״ בבית הספר מוסררה בירושלים; ״טריטוריות פרומות״ בבית האמנים בירושלים; ״כרם נאטור: חזרו אחרי״ בגלריה אום אל פחם; ו״דב הלר: שדה התפוחים הקדושים״ המוצגת בימים אלה בסדנת ההדפס ירושלים.

מכל מלמדי השכלתי

אחת התערוכות שהשפיעה עלי ביותר, עוד בתקופת לימודיי, הייתה של הפסל האיטלקי המודרניסט מדרדו רוסו, בגלריה ווייטצ׳אפל בלונדון. האופן שבו היא הביאה לידי ביטוי את כוחו החי והפועם של הפיסול. תערוכה אחרת הייתה ״עין לאירופה: הדפס אירופי מ1960 עד היום״ ב־MOMA בניו יורק, שאצרה דבורה ווי ופרשה את כוחו ונוכחותו של ההדפס באמנות העכשווית מבלי להתבייש. האוצר וחוקר האמנות האנס אולבריכט אובריסט הוא מקור השראה עבורי, באופן שבו הוא מחבר בין תחומי ידע שונים לבין האמנות ובין תחומי אמנות שונים כמו תיאטרון ומחול, כמו גם בערכי הסקרנות, הלמידה והדיאלוג שהוא מכניס אל תוך הפעולה האוצרותית.

ארוגים בתודעה – טקסטיל עכשווי בישראל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2014. צילום: ליאוניד פדרול

 

תערוכת החלומות

הייתי רוצה לאצור תערוכות יחיד לקיקי סמית ולקארה ווקר – שתיים מהאמניות המשפיעות ביותר בעשרים השנים האחרונות, ושתיהן עוסקות בפוליטיקה של זהות ושל גוף, דרך מעברים בין מדיומים שונים, בין השאר בהדפס. כל העת ישנם פרוייקטים ואתגרים חדשים, דרכי מחשבה ויצירות אמנות של אמנים צעירים וותיקים שהייתי שמחה להתוודע אליהם ולצעוד ולו צעידה קצרה יחד איתם בדרך. האמנות והתרבות בעיני הם מוקד חיוני לחיים של היחיד ושל החברה.

בקרוב אצלך

התערוכה השלישית במוזה 42 באורנים תעסוק בנושא של ״שאריות״ בחיים ובאמנות. בסדנת ההדפס ישנם כעת מספר פרוייקטים מקבילים, ביניהם תערוכת יחיד של מאיה אטון שעובדת כעת בסדנה ופרויקט קבוצתי העוסק באמנות האיור המוסלמית, ובמסגרתו עובדים בסדנה חמישה אמנים במקביל. מעבר לכך אני עובדת על מספר תערוכות שחלקן מזווית היסטורית וחלקן עוסקות באמנות עכשווית ובחשיפה של אמנים צעירים.

3 תגובות על הכתבה

  1. אייל אסולין

    אירנה אוצרת חכמה ואישה נפלאה.

  2. אתי אברגיל

    אירנה אוצרת נפלאה!! חוויה לעבוד איתה…קשובה .מעמיקה..מאבחנת את שורשי העשייה ..ומוציאה אות לאור בחכמה.ברגישות מופלאה….בחכמה…במקוריות ייחודית ..
    חוקרת וכותבת איכותית .בעלת ידע רחב שיוצרת הקשרים ופרשנויות דקות ופנימיות…ברגש ובאהבה גדולה …
    מקצוענית ואנושית כל כך…
    בהצלחה בהמשך דרכך אירנה היקרה!!
    אתי אברג'ל

  3. יעל גילעת

    אירנה, עשייה מרשימה, ראיה רחבת אופקים, אישיות רבת קסם.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden