כל מה שחשוב ויפה
אבנר פינצ׳ובר, מקום (בעקבות מיכה אולמן), מתוך התערוכה ״מה רוצה החומר״ בפורום גבעון לאמנות

הרשימה המשותפת 8.8.2019

אמני המדרשה בעקבות התערוכות והיצירות האיקוניות של שנות ה־60; מעיין שחר מחברת ענפים ומנועים בסדרת מיצבים מרקדים בגלריה בארי; רמי טריף משיק סיכה למען דו־קיום; קולקטיב האוצרים לילית בוחן דאדי־אישיוז בבית רומנו

מה רוצה החומר?

הפרויקט ״מה רוצה החומר״, בחלקו תערוכה ובחלקו תוכנית לימודים, יציג תערוכה בעקבות קורס שנערך בתוכנית לימודי ההמשך של המדרשה לאמנות. הקורס, שכלל סדרה של מפגשים, ביקורי סטודיו ושיחות עם אמנים, התמקד בתערוכות מפתח מסוף שנות ה־60 שהציגו אמנות מושגית ופוסט־מינימליסטית; לצד זה נערכו מפגשים עם כמה משחקני ושחקניות המפתח בזירה האמנותית המקומית של אותם שנים, בין השאר ביחס ל״דלות החומר״, התערוכה האיקונית שאצרה שרה ברייטברג־סמל במוזיאון תל־אביב לאמנות ב־1986.

בהמשך הוזמנו התלמידים ליצור עבודות משלהם בזיקה לאמנים הישראלים בני ובנות הדור הזה. העבודות יכלו להתייחס ליצירות מן העבר כמחווה, כעבודה שמושפעת מעבודה קיימת, או כזו שנעשית בעקבותיה; באותה מידה הן יכלו להיות העתק, זיוף, ואפילו רפליקה. התערוכה, שתפתח הערב (חמישי, 8.8) בפורום גבעון לאמנות, תחשוף את תוצאות הפרויקט לקהל ותציג את מגוון אופני ההתייחסות שנקטו התלמידים לצד עבודות מקוריות מאת האמנים והאמניות שהשפיעו עליהם.

עם עבודות מאת: עדי קראוס בעקבות נחום טבת, אלכס זויתן בעקבות יאיר גרבוז, אריק וייס בעקבות הנרי שלזניאק, אנטון אברמוב בסט בעקבות תמר גטר, אבנר פינצ׳ובר בעקבות מיכה אולמן, בצלאל בן־חיים בעקבות מיכאל גרוס, כרמית חסין בעקבות תמר גטר, חנה אנושיק מנהיימר בעקבות יהודית לוין, דפנה טלמון ולילך מרקמן בעקבות אביבה אורי, דפנה טלמון בעקבות יאיר גרבוז, דפנה פרידלנדר אורן בעקבות דוד גינתון, דידי שמאלי המבורגר בעקבות אפרת נתן, גלי לוצקי בעקבות אריה ארוך, קרין דולין בעקבות שרה ברייטברג־סמל, מיכל לזרוביץ בעקבות מיכל נאמן, משה רואס בעקבות מנשה קדישמן, אור ענבר בעקבות ציבי גבע, אורי זייד בעקבות יעקב דורצ׳ין, ושרון אזגי בעקבות נחום טבת; ועבודות נוספות מאת רפי לביא, בבחירתה של נעמי גבעון. נעילה: 26.10.

יהודית לוין, פייטה, 1982. באדיבות אוסף נעמי גבעון

חנה אנושיק מנהיימר, 4 משימות של פסיכה (אחרי פייטה של יהודית לוין)

סיכת זהב למען השלום במוזיאון לאמנות האסלאם

המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים משיק במהדורה מוגבלת בעיצובו של רמי טריף. ״שורשים של זהב״ היא סיכת דש שבמרכזה גלעין זית מצופה זהב, סמל אוניברסלי לשלום, דו־קיום ורב־תרבותיות. ההכנסות ממכירת הסיכה יוקדשו לקואליציית הסובלנות, רשת של ארגוני מגזר שלישי, מגזר ציבורי ופעילים שמובילים מיזמים ופרויקטים המקדמים ערכים של סובלנות וקבלת האחר בעיר ירושלים המקודשת לשלושת הדתות.

שורשים של זהב, רמי טריף

 

בימים אלו מוצגת במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים התערוכה ״שפת התכשיט״ המציגה באמצעות שפת הצורפות שיח בין שלוש הדתות המונותאיסטיות שהעיר ירושלים מקודשת להן; אסלאם, יהדות ונצרות, כמו גם בין תרבויות וזהויות אתניות, בין מסורת לחידוש ובין עבר להווה. בדרך זו מגשימה התערוכה את חזון המוזיאון לקיים דיאלוג בין קבוצות בעלות זהויות שונות בחברה הישראלית. הסיכה, שהופקה בתמיכת הקרן לירושלים, תוצע למכירה במוזיאון.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

אורח : רוח בגלריה בארי

אורח : רוח, תערוכת יחיד ראשונה לאמנית מעיין שחר תפתח הערב (חמישי 8.8) בגלריה בקיבוץ בארי, שממוקמת באמצע הדרך בין שני הסטודיות בהם פועלת שחר: בתל אביב ובקיבוץ צאלים. המיצבים ההיברידיים של שחר נוצרים בהשפעת סביבתה, הנעה בין נוף מדברי ושקט לאורבניות תוססת, ומגלמים בתוכם חיפוש אחר חיבורים בלתי־אפשריים ומתחים המתקיימים בין טבע מיידי לתרבות מעובדת ובין סטטיות לתנועה.

התערוכה בגלריה בארי, שאוצרת ד״ר זיוה ילין, תשלב מגוון חומרים טבעיים וסינתטיים בפלטת צבעים מצומצמת. שחר משתמשת בחומרים טבעיים שהיא מוצאת בסביבתה הקרובה, כמו ענפים ושיחים יבשים, שמתחברים באופן מעט אירוני ומפתיע עם חומרים תעשייתיים כמו בדים, גומי ומנועים, ויוצרים גופים פיסוליים שחלקם עומדים תלויים בחלל וחלקם מרקדים, מסתובבים על צירם באופן מתמיה וחסר פשר, כאילו קמו לתחייה. ההתרחשות כולה שזורה בהגברת המנועים למעין הרמוניה דחוסה. באירוע הפתיחה (18:30) ישולב מופע אילתור בהשתתפות קותימן (אופיר קותיאל), אלרן דקל, אמיר ברסלר וספי ציזלינג. שיח גלריה בהשתתפות האמנית יתקיים בשבת 10.8 בשעה 13:00. נעילה: 31.8.

מעיין שחר, מתוך התערוכה אורך:רוח. צילומים: מ״ל

דאדי אישיוז בבית רומנו

קולקטיב האוצרים ״לילית״ ישיק ביום שני (12.8, 20:00) את התערוכה הקבוצתית Daddy Issues בחדר בבית רומנו. בתערוכה יבחנו האוצרים והיוצרים את המושג ״תסביך אב״, דרך הקשר להוריהם המשפיע על תפקוד בחיי היום־יום כבוגרים, שאיפותיהם להגשמה עצמית ועל המציאות הסובבת אותם. התערוכה כמו קוראת – ״אמא ואבא, תודה על זה שדפקתם אותי״, ותוהה ״מה אני עושה עם זה?״.

האוצרים מצביעים על הפער הקיים בין דמות האב או האם הסימבולית או המקובלת, לבין זאת המצויה בפועל, כתווך בו מתקיימים תסביכי ההורים. הפער מכתיב דפוסי התנהגות, הוא שחקן מפתח בהליך קבלת החלטות ומהווה לעתים מכשול בינינו לבין מי שאנו רוצים להיות. תפיסת העצמי החדש, העצמאי, האינדיוידואל, מעוצבת באמצעים של מרד, התנגדות והתרסה כנגד ההורים. יחד עם זאת, רובנו נוטים לחקות ולשקף את הרגליהם וסגנון חייהם של הורינו. בכך הורים מייצגים הן את החיים אליהם אנו שואפים והן את החיים מהם אנו חוששים.

התערוכה תוצג בשעות הלילה למשך השבוע, ותנעל ב־17.8. בהשתתפות: טליה ימיני, אסף הינדן, מיה פרי, ניצן מינץ, פאטימה אבו רומי, כרמל ברנע ברזנר ג׳ונס, מיכאל ליאני, מורן קליגר וגל וולינז.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden