כל מה שחשוב ויפה
חגי ורד בפעולה. צילום: דניאל דביר

אופוס: קרני תכלת משיקה מותג תאורה מקומי

חברת קרני תכלת השיקה את Opus, מותג מקומי שנותן במה למעצבים ישראלים, עם קולקציה של 14 גופי תאורה מבוססי פליז, ברזל שחור וזכוכית שעיצב חגי ורד

עיצוב כעיסוק לחיים לא היה כלל כיוון שחגי ורד חשב עליו. כמושבניק ובן למשפחת רפתנים הוא האמין שימשיך את המסורת המשפחתית, עד שהגיע הטיול הגדול של אחרי הצבא והפך את פני הדברים. במהלך הטיול הוא התחיל לצייר את רשמי החוויות שלו בצורה מפורטת עם המון פרטים קטנים: ״זו הייתה ממש אובססיה״, הוא נזכר. ״לא יכולתי להעביר יום בלי לצייר״.

כשחזר לארץ אחרי שנתיים היה לו ברור שהוא רוצה להעביר את עולם היצירה שנגלה לו לפסים יותר מעשיים ונרשם ללימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל. ״מה שמשך אותי היה דווקא עיצוב רכב, אבל כשבמסגרת הלימודים הגעתי לגעת בחומר הבנתי שזאת התשוקה האמיתית שלי״. 

עם סיום הלימודים הוא השתלב כמעצב בתחום מסחרי וביטחוני, מה שהאיר אצלו תובנה נוספת בקשר לעיסוקו: ״הבנתי שעיצוב תעשייתי ׳פר סה׳ הוא לא בשבילי. התפטרתי והתרכזתי בעיצוב גוף תאורה שישב אצלי בראש, וכשהשלמתי אותו שלחתי אותו למגזין דיזיינבום. הגוף, שהיה מעוצב מפליז ונירוסטה, פורסם באתר ובעקבות זאת פנתה אלי חברה מחו״ל עם הצעה להרחיב את העיצוב וליצור קולקציה״. 

Opus by Hagai Vered. צילומים: אורי גרון

זו הייתה התחלה טובה בדרכו העצמאית של ורד, שפתח סטודיו שבו עיצב בעיקר גופי תאורה עשויים ממתכות, שהן, לדבריו, אהבתו הגדולה. ״הרומן שלי עם מתכות התחיל בקורס בבצלאל, שבו נדרשנו לאפיין ישראליות דרך חומר. ניסיתי לשוות שפה עיצובית לפרופיל מתכת, שהיה מושלם בפשטותו, ובאמצעות עיוותים שיצרתי בו עם מכבש של עשרה טון הוא קיבל מופע חדש ואלגנטי.

להוציא מאוביקטים פשוטים ובסיסיים, כמו צינורות ופרופילים עשויים מתכת, מוצרים מעוצבים, שאנשים גם מוכנים לשלם בעבורם, זה לא פחות מאתגר מחשבתי. כשמדובר בגופי תאורה התהליך דורש גם הרבה אנרגיה וריכוז: כל שלב צריך להיות מתוזמר עם השלב שבא אחריו, ואסור ׳לפספס׳ שום פרט כי זה יכול למחוק יום עבודה שלם. אסור גם שהחלקים יקבלו טביעות אצבע, ייפלו או יישרטו, ומבחינתי זה סוג של הכלאה בין יצירת פורצלן לעבודת מסגרות״. 

מעקם ידנית עם פלייר ענק 

ההשראות של ורד מגיעות ״מעיניים פקוחות לסביבה״, כפי שהוא מגדיר זאת, וכל דבר שולי או זניח שנקרה על דרכו יכול לעורר אותן. שפת העיצוב שלו מינימליסטית, חותרת ליצירת אוביקטים המגלמים פשטות נקייה־מזוקקת, ודרכי העבודה שלו דוגלות בדיאלוג ישיר עם החומר, ללא שימוש בתוכנות תלת־ממד. ״תוכנת תלת־ממד לעולם לא תשדר צינור פליז 19 מ״מ כמו שהוא במציאות. כשלא מרגישים את החומר או מבינים את הפרופורציות האמיתיות שלו, העיצוב לא יכול להצליח״.

בתוך כך, גם הטכניקות שבהן הוא עושה שימוש הן כאלה שמותירות על החומר חותם של עבודת יד וערך של מגע אנושי וחם. ״אני עובד עם מלחציים ידניים כדי ליצור מעיכות בחומר, ובגלל העומס שנוצר הם בדרך כלל נשברים ואני צריך להחליף אותם לעיתים תכופות. זה קורה גם עם צינורות ברזל ענקיים שאני מעקם ידנית עם פלייר ענק. זו עבודה קשה  שגם היא מעמיסה על הכלי שנוטה להישבר מהעומס״. 

בימים אלה הושקה ב׳קרני תכלת׳ קולקציה של גופי תאורה שעיצב ורד, ואם יש בחיים רגעים ׳גדולים׳, המפגש עם החברה היה לדידו רגע כזה, ועוד יותר מכך בעבור מי שמגדיר את עצמו כמכור לריגושים ותופס את תחילת הקשר עם לקוחות כמה שמרתק אותו במיוחד. ״הזדמנתי לאזור שבו נמצא אולם התצוגה והחלטתי להיכנס פנימה כדי לבדוק אפשרות לקדם את מכירת גופי התאורה שלי. פגשתי את ורד קוריסקי, סמנכ״ל השיווק, ונוצר קליק מידי. בפגישה נוספת עם ניסים בן שוהם, המנכ״ל, כבר הוחלט שיוצאים לדרך״. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

בעקבות המפגש עם ורד החליטה החברה לקדם מותג כחול־לבן, שתכליתו להעניק במה למעצבים צעירים ומוכשרים שייצרו בעבורו קולקציות. השם שניתן לו הוא OPUS, שפירושו יצירה. הקולקציה הראשונה של אופוס, שמוצעת בלעדית בחברה היא Opus by Hagai Vered – קולקציה שכוללת 14 גופי תאורה מבוססי פליז, ברזל שחור וזכוכית שמשולבים בהם מרכיבים שבוצעו כ״קאסטם מייד״ בתהליכי כרסום או חריטה.

תהליך העיצוב נרקם על פי בריף שגובש במשותף עם החברה והגדיר את הקולקציה כ״קולקציית ביניים״ – סדרת גופי תאורה שמציגה איכות גבוהה ואסתטיקה מוקפדת בעלות נוחה ונגישה לקהל רחב. ״הברזל שולב בה בגלל הצורך לשמור על קווים חדים וברורים, שבפליז לא היו מתאפשרים, וככלל אני מאמין ששילוב בין חומרים ואפילו ׳ההתנגשות׳ ביניהם, יכולים להוביל לפיתוח פרטים מיוחדים וייחודיים״ מסביר ורד.

את התקופה שבה עבד על אבות הטיפוס לקולקציה הוא מתאר כאינטנסיבית: ״האתגר שלי היה ליצור מוצרים שיהיו ׳הכי מדהימים׳ שאפשר. אלו היו חודשים מטורפים עם מעט שינה ומאות סקיצות ידניות. הטובות שבהן הפכו לעשרות הדמיות והנבחרות מביניהן ׳ירדו׳ לביצוע״. 

חגי ורד. צילום: דניאל דביר

אם בימים כתיקונם ורד מעצב בסטודיו שלו שבמושב – הוא והחומר, ללא עובדים לצדו, כשכל שלבי התהליך, ובכלל זה השיווק, מוטלים על כתפיו כהצגה של איש אחד – הרי שההתנהלות מול קרני תכלת הייתה מרגשת ושונה מכל דבר שהכיר.

״כל המערכת התגייסה לעזור בפיתוח הקולקציה וההנהלה הייתה מעורבת בפרויקט. קיבלתי עזרה מכל המחלקות ואני מרגיש בר מזל להיות חלק מהמהלך הזה. להגיע לסיטואציה שבה אני מעצב קולקציה לחברה שעובדת עם מותגי־על בין־לאומיים זה משהו שלא יכולתי לחלום עליו. הפרויקט גם שינה את כל התפיסה שהייתה לי לגבי עולם התאורה״.

כמעצב תעשייתי בהכשרתו, הוא אומר, ״כל אובייקט שאתבקש לעצב הוא תמיד הזדמנות לחדש, לקדם ולשנות, אבל אין ספק שגופי תאורה הם המשיכה שלי. הם מהווים גורם מכריע בתחושה של חלל ומה שמשלים אותו. אמנם לפעמים אני פוזל גם לתחום הריהוט, אבל בינתיים זו רק פזילה, כי בתחום התאורה יש לי אתגרים ׳מסומנים׳ שהייתי שמח להתמודד איתם, כמו עיצוב גופי תאורה ענקיים למרחבים גדולים במיוחד״.

את הציור שסלל את דרכו לעולם העיצוב, הוא זנח. האובססיה שהייתה לו למדיום שינתה כיוון, לדבריו, ועכשיו היא משמשת אותו ככלי עבודה. ״אני עושה המון סקיצות ידניות למוצרים, אבל כבר שנים שלא ציירתי לשם ציור כמו ציור״. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. אלקנה

    זכיתי להכיר את המעצב ובעל המלאכה חגי ורד באופן אישי ובלתי אמצעי, מדובר באדם מצויין ומצוייד היטב.
    עלה והצלח איש יקר, כיף לראות את יצירותיך!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden