כל מה שחשוב ויפה
גיא לנמן, חשבון של הנפש

חשבון הנפש של גיא לנמן: מקום ראשון ביפן

אמן הקומיקס הישראלי גיא לנמן הוא זוכה פרס המנגה הבינלאומי של משרד החוץ היפני, עם פרויקט הגמר שלו משנקר: הרומן הגרפי ״חשבון של הנפש״ שכתב נמרוד פרידמן

דמיינו לעצמכם עלילה שמתרחשת לא בעולם הזה, אלא בעולם הבא: גן עדן מנוהל בדומה למשרד ממשלתי, כזה שמערים קשיים בירוקרטיים על כל נשמה שמבקשת להיכנס בשעריו. גיבור הסיפור, איציק, מנסה מזה כעשר שנים לקבל אישור ויזה לגן עדן, אך ללא הצלחה. מלאכית לשעבר בשם הלוהי, הפועלת מחוץ לחוק כמבריחת נשמות, נחלצת לעזרתו ומציעה לו דרך אלטרנטיבית להיכנס סוף סוף לגן עדן.

זה, בקצרה, הסיפור שעומד במרכז הרומן הגרפי ״חשבון של הנפש״, שיצר המאייר ואמן הקומיקס גיא לנמן יחד עם נמרוד פרידמן, שהיה אמון על מלאכת הכתיבה. הרומן, שאותו אייר לנמן במסגרת פרויקט הגמר שלו במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בשנת 2018 (בהנחיית אסף חנוכה ונועה שוורץ), זכה לאחרונה בפרס המנגה הבינלאומי המוענק על ידי משרד החוץ היפני, מבין 345 מתמודדים מ־66 מדינות.

התחרות שבה זכה לנמן במקום הראשון נחשבת לתחרות יוקרתית וחשובה בעולם הקומיקס. הפרס מוענק, זו השנה ה־13, על ידי משרד החוץ היפני, לאמנים שתרמו לקידום תרבות המנגה מחוץ ליפן, וליצירת קשרי תרבות בינלאומיים באמצעות המנגה. את האמנים הזוכים בוחרת ועדת שופטים שבה חברים נציגים של המוציאים לאור של ספרי מנגה וכמו כן אמני מנגה.

בתחרות משתתפים אמני קומיקס מכל רחבי העולם, שאת מועמדותם הם מגישים באמצעות השגרירויות היפניות במדינותיהם. בכל שנה זוכה יצירה אחת במקום הראשון ״פרס הזהב״. לשלוש יצירות מוענק המקום השני ״פרס הכסף״, ובמספר משתנה מדי שנה זוכות יצירות במקום השלישי ״פרס הנחושת״. במקום השני זכו השנה אמני קומיקס מתאילנד, ספרד וברזיל.

יפן היא מעצמה של קומיקס, אומר לנמן. ״אין שניה לה בכמות, באיכות ובמגוון של הקומיקס שהיא מייצרת״. לטענתו, אנחנו הישראלים אוחזים בגישה מוטעית כלפי קומיקס יפני. ״מנגה זו המילה היפנית לקומיקס, זה לא שם של סגנון. אנחנו קוראים לזה סגנון מנגה, אבל ביפן כשאתה אומר מנגה אז הכוונה היא לקומיקס באופן כללי. ישראלים רבים טועים לגבי מנגה; הם סבורים שלקומיקס יפני יש מאפיינים ויזואלים מובהקים כמו עיניים גדולות ואף קטן, אבל זה לא נכון.

״הם מכירים את המנגה שהגיעה לישראל בשנות האלפיים, דוגמת פוקימון ודיג׳ימון. אבל למנגה יש ספקטרום עצום של סגנונות, החל מקרטוני ועד לריאליסטי לחלוטין. הדמויות של שנות האלפיים – זה מה שהתקבע כאן בישראל כסגנון מנגה, אבל זה לא מדויק. זה פשוט מה שהישראלים נחשפו אליו״.

האם בכל זאת ישנו חוט מקשר בין קומיקסים יפניים? לדבריו של לנמן, על אף שמגוון הסגנונות הויזואליים רחב, התשובה חיובית. ״ישנו מכנה משותף, אך הוא קשור יותר לבימוי של הקומיקס ולכל ההתייחסות של היפנים לנרטיב. יש להם מאפיינים תרבותיים שחוזרים הרבה פעמים בקומיקס״.

להיכנס בצורה לא חוקית לגן עדן

לנמן, בן 30, מתגורר בבני ברק על גבול רמת גן. בשנת 2018 סיים את לימודיו במסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. כיום הוא אמן קומיקס ומאייר עצמאי, שמחלק את זמנו בין עבודות איור בעבור הוצאות ספרים, חברות ואנשים פרטיים, לבין הוראת איור. בימים אלה הוא עובד על איורם של מספר כריכות ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בעבור מספר הוצאות ספרים. עבודות שיצר אפשר למצוא באתר האינטרנט ובעמוד האינסטגרם שלו.

הרעיון ל״חשבון של הנפש״ נולד בזמן שפרידמן ולנמן החלו לפתח רעיונות לרומן גרפי, כבר במהלך לימודי שנה ג׳ של לנמן. הגרסה הראשונה של הרומן, זו שהוגשה כפרוייקט גמר בשנקר, הייתה בשפה האנגלית. בהמשך תירגמו אותו לנמן ופרידמן לעברית, והדפיסו עותקים שנמכרו בחנויות קומיקס ובפסטיבלי קומיקס בישראל. בסך הכל הודפסו 300 עותקים, 150 בעברית ו־150 באנגלית. לאחרונה, לאחר הזכיה בפרס, קיבלו השניים פניות מהוצאות ספרים מהארץ ומהעולם שהתעניינו בתרגומו של הרומן לשפות נוספות.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

לנמן מספר על תהליך העבודה: ״פניתי אל נמרוד וביקשתי ממנו לחשוב על רעיונות לתקדימים של ׳סטים לקומיקס׳ (premise). הוא הגיש לי כמה אופציות, ישבנו יחד, ופיתחנו אותם. מתוך אותן אופציות נסגרנו בסופו של דבר על הרעיון הבא: אדם שמנסה להיכנס בצורה לא חוקית לגן עדן צריך לזייף את הנשמה שלו כדי לעבור את הגבול. המשכנו לפתח את הרעיון, להתמקד במוטיבים ובמסרים שרצינו להעביר דרך הסיפור, פיתחנו את הדמויות הראשיות, את העלילה וקונפליקטים מרכזיים בה.

״לאחר שהגענו למקום שאנחנו מרוצים ממנו, נמרוד החל לעבוד על התסריט ואני התחלתי לעבוד על עיצוב האלמנטים הוויזואליים בסיפור. כשהרגשנו שהגענו למקום טוב עם התסריט ועם האלמנטים הוויזואליים, התחלנו לביים את הסטוריבורד. נמרוד חידד את התסריט כדי למקסם את הפאנלים שעיצבתי, ומשם זה בעיקר הרבה עבודה משותפת של שנינו כדי להגיע לתוצאה הסופית הטובה ביותר״.

גיא לנמן. צילום: נמרוד סאונדרס

לנמן מדגיש את היתרון הגדול שהיה לו בלקבל ביקורות שבועיות ממנחי הפרויקט בשנקר. ״אני מאוד אוהב לעבוד עם כותבים. אני חושב שיש יתרון גדול לעבוד בצוות מסונכרן, שבו כל אחד משלים את החסרונות של השני, בכל שלבי היצירה. כמובן שכשעובדים בצוות, צריך איזון נכון המבוסס על כבוד הדדי ועל יכולת להיות פתוח לביקורת ולדעות שונות, של שני הצדדים״.

ואם לחזור למנחה הפרויקט, גם בשנת 2016 זכו במקום הראשון בתחרות אמני קומיקס מישראל; אז היו אלה בועז לביא, תומר חנוכה ואסף חנוכה, על הרומן הגרפי The Divine. 

בין המקומי לאוניברסלי

״חשבון של הנפש״ הוא לא התוצר הראשון שיצא תחת ידיהם המשותפות של לנמן ופרידמן. שיתוף הפעולה המקצועי בין השניים הולך אחורה מספר שנים, והוא הוליד מספר פרוייקטים בעבר. הבולט שבהם הוא מה שהם מכנים ״פרוייקט הדגל״ שלהם – סדרת חוברות הקומיקס ״ארדור״, שאותה הם מפתחים מזה כעשור. הסדרת המונה נכון להיום חמש חוברות, שעוסקות בהרפתקאות פנטזיה. החוברת הראשונה בסדרה יצאה לאור בשנת 2015.

לנמן מספר שלסגנון הוויזואלי שבמסגרתו נוצר הרומן יש קשר לתכנים שלו ולמסרים שהוא מנסה להעביר. ״אני מאמין שסגנון האיור צריך לשרת את המוטיבים הנרטיבים והרעיוניים של היצירה. ב׳חשבון של הנפש׳ רציתי להתאים את הסגנון ולדייק אותו על מנת לעזור לקורא להפיק את המיטב מהרומן: מצד אחד ליצור דימויים בעלי מידה מסוימת של ריאליזם שיקרקעו את הקורא בעולם שהסיפור מתרחש בו ושיאפשרו לו להמחיש אותם בדמיונו, ומצד שני לשמור על רמה מסוימת של הפשטה איקונית, שתאפשר לקורא להכניס את עצמו לנעלי הגיבור ולחוות את הסיפור דרכו״.

נמרוד פרידמן. צילום: גיא לנמן

לנמן מוסיף אודות הסגנון הויזואלי של הרומן: ״הסגנון קונבנציונלי ונוטה להיות יותר ריאליסטי, אך מכיל מידה מסוימת של הפשטה. הוא משלב אלמנטים מסגנון הקומיקס המערבי והשפעה רבה מקומיקס יפני״. את האיורים הוא יצר באופן ידני בשילוב עם עבודה ממוחשבת באמצעות וואקום, סינטיק ותוכנת קליפ־סטודיו.

בעניין מקורות ההשראה לאיורים אומר לנמן שקשה לו לשים אצבע על מקור השראה מסויים. ״אני יכול לומר שמוטיבים חזותיים רבים ביצירה שלי כקומיקסאי קיבלו השראה מלימודיי, בתור חילוני, של היהדות, הקבלה ותורת הנפש. אני מאוד אוהב ללמוד, לחשוב ולשאול שאלות. אז כל נושא שמעניין אותי יכול להוות עבורי מקור השראה, החל מחקר תרבויות עתיקות, מיתוסים ומדע ועד ללימוד של ספרי קבלה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. כמובן שיש לי חיבה מיוחדת לתרבות היפנית ובעיקר לתרבות המנגה היפנית״.

כך, הרומן משלב בין המקומי לאוניברסלי. ״סגנון היצירה שלי מושפע מכל מה שאני חווה מסביבי. גדלתי כל חיי בישראל, אז כמובן שחלק מהרומן מושפע מהתרבות המקומית. אם רוצים דוגמה לכך, רק צריך לקרוא את הסצנה שבה גיבור היצירה איציק ממתין בתור בגן עדן. אך התכנים שבהם עוסקת היצירה הזו הם אוניברסליים: שנאה עצמית, רגשות של תסכול, חוסר אונים מול העולם ואיך מתמודדים ואפילו מתגברים על כל זה. אני מאמין שאלו רגשות שלא משנה איפה גדלת, אתה יכול להתחבר אליהם״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. ויק

    כל הכבוד לגיא! אדם שלא עצר לרגע מהבוקר עד הערב רק עובד ומשקיע ועושה הוא הוכחה לכך שעבודה קשה משתלמת, יצא לי גם להכיר אותו אישית, מאייר מדהים ובן אדם טוב!

  2. נטלי

    תודה על ההבהרה בנוגע למושג המנגה, לא היה לי מושג! כל הכבוד על ההישג, רעיון מדהים!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden