כל מה שחשוב ויפה
עדי טוך. צילומים: סילבן דה ליאו

Collect 2020: עדי טוך, טל בטיט ונעמה הנמן מציגים בלונדון קראפט עכשווי

עדי טוך, טל בטיט ונעמה הנמן הציגו בחודש שעבר ביריד האומנות והעיצוב Collect, שארגנה אגודת הקראפט של אנגליה: מתכת וזכוכית במצב צבירה נוזלי; פרשנות קרמית לשטיח קיר מסורתי; כלי כסף בעלי מרקם טקסטילי ותנועה

עדי טוך

אני מציגה בקולקט כבר עשר שנים דרך גלריות שונות, והשנה החלטתי לנסות את הפלטפורמה של Collect Open שבה אמנים עצמאיים מציגים פרויקטים חדשים (ובדרך כלל ניסיוניים). הגשתי הצעה לפרויקט של עבודות מתכת וזכוכית ביחד עם אמן הזכוכית אדמונד בירן. אדמונד ואני הכרנו לפני כשנתיים באוניברסיטה שבה שנינו לימדנו: היתה לי סקרנות גדולה לזכוכית, יש משהו משותף בין החומרים – העבודה בחום והאלכימיה, השינוי במצבי הצבירה.

התחלנו לשחק עם מיכלי מתכת וזכוכית במצב נוזלי וגילינו עולם מפתיע של טקסטורות וצבעים שנוצרים מהחיבור החם. עניין אותנו הדיאלוג בין החומרים וגם הדיאלוג בינינו כשני אמנים עם שפה יצירתית שונה. היה לנו חשוב לנו לעבוד ביחד, והתהליך הסופי היה ב־hot shop: ככה נקראות סדנאות זכוכית. השיח יצר גישה רעננה ומאתגרת לחומרים שלנו. לדוגמה, בחלק מהעבודות השתמשנו באותו כלי עבודה לעצב את המתכת ואת הזכוכית. 

התחלנו לשחק עם מיכלי מתכת וזכוכית במצב נוזלי וגילינו עולם מפתיע של טקסטורות וצבעים שנוצרים מהחיבור החם. עניין אותנו הדיאלוג בין החומרים וגם הדיאלוג בינינו כשני אמנים עם שפה יצירתית שונה

קיבלנו מימון למחקר מרויאל דבלין סוסייטי, מה שעזר לממן את המתכות היקרות לפרויקט ואת שעות העבודה הרבות, עד שפיתחנו טכניקה למיזוג/איחוי החומרים. חיפשנו קונטקסט היסטורי וחקרנו אוביקטים היסטוריים המשלבים זכוכית ומתכת. הסתכלנו על מוצגים במוזיאון ויקטוריה ואלברט ואנחנו מאושרים שאחת מהעבודות שהצגנו ביריד נרכשה על ידי המוזיאון, ותהיה חלק מתצוגת הקבע לא רחוק מהמוצגים ההיסטוריים. בנוסף גם מוזיאון אלסטר בדבלין רכש עבודה.

aditoch.com

עדי טוך. צילום: סופי מילר


טל בטיט

לפני כשנה חברה המליצה לי להגיש מועמדות לקולקט, שהתארח עד כה בגלריה סאצ׳י, ועבר השנה למיקום חדש: ״סאמרסט האוס״ במרכז לונדון. זה נשמע כמו פרוצדורה לא פשוטה, אבל הגשתי נטול ציפיות, ולאחר כשבועיים התבשרתי שהתקבלתי, ומאז התחלתי להניע את המהלך. הצגתי ביריד גוף עבודות חדש, המשך לגוף העבודות ״אתני : סינתטי״ שחשפתי לעולם ביריד צבע טרי האחרון. הטכניקה השתכללה, הקומפוזיציות דוייקו ככל האפשר, ואף הצגתי תת־קולקציה בשם ״מונוכרום״ שכשמה כן היא, מציגה את העבודות שלי בצבע אחיד (וזכתה להמון מחמאות).

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

״אתני : סינתטי״ נותן פרשנות חדש לשטיח – יריעה של זהויות, הכלאות, צבעים וצורות. כל עבודה מורכבת ממספר צורות החוזרות על עצמן בגבהים משתנים ויוצרות יחד שטיח בעל שלושה מפלסים. כל שטיח מורכב ממאות עד אלפי חלקי קרמיקה שנוצרו ביציקה לתבניות. החלקים השונים שלובים זה בזה ומייצרים פאטרן תלת־ממדי כאינטרפטציה חדשה ומודרנית לשטיח. ההשראה לפרויקט מגיעה משטיח קיר אתני מסורתי, תוך תפיסה שעיצוב חדש מתבסס על הקיים, שואל לגביו שאלות ובודק כיצד אפשר לחדש דרך חומר, צורה וצבע. 

ההשראה לפרויקט מגיעה משטיח קיר אתני מסורתי, תוך תפיסה שעיצוב חדש מתבסס על הקיים, שואל לגביו שאלות ובודק כיצד אפשר לחדש דרך חומר, צורה וצבע

חששתי לשלוח את השטיחים בשלמותם, שכן מספיק שחתיכה אחת תישבר בדרך, ולא אוכל להציג את העבודה. לכן ייצרתי את כל הגבים של העבודות בלונדון, ואת כל הקרמיקות (כ־3,000 חלקים) סחבנו איתנו במזוודות הטרולי ובתיקי גב. הגענו שלושה ימים לפני פתיחת התערוכה ופצחנו במרתון הרכבה שלקח יומיים שלמים, אבל התוצאה הייתה בהחלט מספקת.

ביריד נכחו כ־15,000 מבקרים מכל העולם, וזו הייתה הזדמנות מדהימה לחשוף את העבודות שלי לקהל חדש, שמגיע ״נקי״ ולא מכיר אותי ואת העבודות שלי, עם עולמות תוכן שונים משלנו הישראלים. הדהים אותי לראות כמה שהעבודה מעלה קונוטציות שונות אצל אנשים המגיעים מתרבויות אחרות, זה מפגש מרתק ומעצים. ובעיקר הפתיע אותי להיות הפייבוריט של הקהל האסיאתי: תערוכה הבאה בטוקיו? (אחרי הקורונה כמובן).

batitstudio.com

טל בטיט. צילומים: מ״ל


נעמה הנמן

השנה הצגתי בקולקט עם גלריה ESH, גלריה לאמנות קראפט עכשווית ממילאנו. את בעל הגלריה פגשתי לפני שנה גם כן בקולקט, ולאחר מכן הוא הזמין אותי להציג בתערוכה שהוצגה בגלריה. מאז העבודות שלי מוצגות שם, ושמחתי על ההזדמנות להראות את העבודות שלי דרכם גם ביריד.

הצגתי ארבע עבודות מתוך סדרה של עבודות שמזוהות איתי בשנים האחרונות, כלי קיבול עשויים כסף בעלי מרקם טקסטילי ותנועה. לצידן בחרתי להציג שלוש עבודות מתוך סדרה חדשה שהתחלתי לעבוד עליה לאחרונה, עבודות שהן שילוב של כמה סוגי מתכות, בעלות צורה אחידה ו״נקייה״ יותר. 

העבודות אמנם שונות בנראות שלהן, אך הן מגיעות מאותה נקודת מוצא: עיסוק בניגודיות ובנקודות מפגש. בכל עבודה יש זיכרון על גבי המתכת להתחלה או לתהליך

העבודות אמנם שונות בנראות שלהן, אך הן מגיעות מאותה נקודת מוצא: עיסוק בניגודיות ובנקודות מפגש. שני הסדרות עשויות מתכת בטכניקות צורפות מסורתיות הדורשות שליטה בחומר ובכלי עבודה. כל העבודות מתחילות מפלטה דו־ממד שטוחה שבעזרת חימום חוזר של המתכת עד להרפייתה, עבודת פטישים וסדנים, נמתחת לכלי תלת־ממדי.

בכל עבודה יש זיכרון על גבי המתכת להתחלה או לתהליך. בעבודות הטקסטיליות אפשר לראות בבירור את מקום וצורת הפטיש על המתכת ובעבודות החדשות יש זיכרון לגודל ולצורה של פלטת המתכת שממנה התחלתי את העבודה. בנוסף, יש קו רישומי שמלווה אותי ביצירה ומופיע בכולם.

לשמחתי, שתי עבודות מתוך הסדרה החדשה נבחרו על ידי LOEWE FOUNDATION Craft Prize לרשימת 30 הפיינליסטים שלהם לשנת 2020 ובתקווה שהם יוצגו החל ממאי ב־Musée des Arts Décoratifs בפריז.

naamahaneman.com

נעמה הנמן. צילומים: בועז נובלמן

נעמה הנמן. צילום: Dan Weill

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden