כל מה שחשוב ויפה
לקוחות יקרים. צילומים: טדי כהן

לקוחות יקרים: ״סססעמק סגור״ אבל ״יחד נעבור את זה״

טדי כהן צילם את השלטים שנתלו בחלונות הראווה של עסקים, שנסגרו בעקבות הקורונה. ״הגישה השולטת היא של בעל העסק האוהב, המתגעגע ללקוחותיו: כמה כתבו ממש שירי אהבה״

יובל: 

צהרים טובים טדי, מה קורה? את כל הצ׳אטים בזמן האחרון אני מתחיל בלשאול איפה אני תופס אותך בימי הקורונה ואיך אתה מתמודד, אבל נראה לי שבמקרה שלך אני כבר יודע: מצלם שלטים…

טדי: 

חחחחח הלוואי שהייתי רק מצלם שלטים…

יובל: 

כן… אז רגע ברצינות: מה שלומך?

טדי: 

אני יחסית בסדר גמור האמת. עובד כרגיל, רק מהבית דרך זום. כל היום בזוםםםםם

יובל: 

במה אתה עובד? ומתי אם כך אתה מספיק לצלם?

טדי: 

אני ראש צוות העיצוב בחברה ישראלית בשם Nexar. בזמני הפנוי מצלם בדרך כלל. בימים אלו התווסף זמן פנוי כי אין ברים / מסעדות / מפגשים עם חברים או משפחה. אז ניצלתי אותו לשיטוט בעיר באיזור הקרוב לביתי, וכך התחיל פרויקט לקוחות יקרים

יובל: 

בהתחלה העלית את הצילומים של השלטים רק לסטוריז באינסטגרם, נכון? מה גרם להם לעבור משם לאתר ייעודי?

טדי: 

נכון. במהלך השיטוט הראשוני התחלתי לשים לב לשלטים שבעלי העסקים בעיר תלו בעקבות ה״מצב״. התחלתי לצלם אותם עם האייפון ולהעלות לסטוריז באינסטגרם. אחרי כמה עשרות כאלה קיבלתי מלא תגובות מפרגנות מהחברים באינסטגרם, וגם התחלתי לשים לב לפאטרנים והגישות השונות של השלטים האלה. ואז נכנסתי לאובססיה 🙂

היום יש כמעט 1,000 צילומים של שלטים באתר

יובל: 

מה שנקרא, אובססיה של מעצבים גרפיים…

יובל: 

תגיד, איך החלטת מה לצלם ומה להעלות לאתר? או שצילמת והעלית הכל ואז התחילה מלאכת הסיווג והתיוג?

טדי: 

האמת שניסיתי ללכת לכל האזורים המסחריים בתל אביב (דיזינגוף, אלנבי, בן יהודה, אבן גבירול, כיכר רבין, כיכר המדינה, רוטשילד, פלורנטין, נווה צדק, נוגה) וצילמתי את כל השלטים שראיתי, אחד אחד. היה לי חשוב לתעד את כולם בלי סינון. במהלך התיעוד הבנתי שאני הולך להעלות את כולם לאתר ייעודי עם סוג של פילטור. הבנתי גם שאם האתר הזה הופך לוויראלי זה יכול מאוד לעזור לבעלי העסקים שכתבו את פרטי הקשר שלהם בהרבה מהשלטים. 

אם תחשוב על זה, בימים האלה אנשים תקועים בפנים, בבית, כמעט ללא יכולת לצאת החוצה לעיר. האתר מנסה להביא את ה״חוץ״ האורבני ל״פנים״ הבית, בדיוק כמו שהשלטים (התלויים בגבול בין הפנים לחוץ על זכוכיות החנות) מנסים להביא את האנשים מבחוץ ״להיכנס״ לחנות (דרך פרטי האתר / מדיה חברתית) מבלי להיכנס פיזית. 

בימים האלה אנשים תקועים בפנים, בבית, כמעט ללא יכולת לצאת החוצה לעיר. האתר מנסה להביא את ה״חוץ״ האורבני ל״פנים״ הבית, בדיוק כמו שהשלטים (התלויים בגבול בין הפנים לחוץ על זכוכיות החנות) מנסים להביא את האנשים מבחוץ ״להיכנס״ לחנות (דרך פרטי האתר / מדיה חברתית) מבלי להיכנס פיזית

אחרי שצילמתי כמה מאות שלטים, חברי הטוב מאיר סדן הציע לעזור בבניית אתר, ובעזרתו התחילה מלאכת הסיווג והתיוג המטורפת… לקח לנו כמה נסיונות להבין מה הממשק הכי מהיר לתיוג מהסוג הזה (מילים או סימנים נפוצים), אבל בסוף הגענו למהירות תיוג די גבוהה – שניות בודדות לשלט

יובל: 

נייס. ספר קצת על מלאכת התיוג/פילטור, כי יש שם גם תכנים, גם סמלים, איך החלטת/ם איך ולפי מה לתייג כל שלט?

טדי: 

החלטה על תגית באה בעקבות הופעתה של המילה או הסמל (לב ,פרח, חץ, סמיילי, לוגו ועוד) ביותר משלט אחד. הפילטור מנסה להנגיש לצופה באתר את הגישות השונות בעיקר ברמת התוכן של השלטים וגם קצת ברמה הוויזואלית

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

יובל: 

למה הכוונה? או במילים אחרות: מה אפשר ללמוד על מגמות רווחות בשילוט בימי קורונה…

טדי: 

או. שאלה מצוינת. יש באתר מלא דאטה גולמי (כל השלטים בתל אביב) שאפשר לצלול לתוכו דרך התגיות ולגלות תובנות ומגמות. לדוגמה, הרבה שלטים מכילים את המילה אהבה או אהובים/ות, אוהבים/ות, ציור של לב וכד׳. אפשר לומר שהגישה השולטת היא של בעל העסק האוהב, המתגעגע ללקוחותיו (כמה כתבו ממש שירי אהבה). יש גם את האופטימיים: ״יחד נעבור את זה״ ״יהיה בסדר״ ״ניפגש בקרוב״ וכדומה.

מצד שני יש גם את המתנצלים: ״לצערינו״ ״נאלצנו לסגור״, ״סליחה״; ואת הכועסים – ״סססעמק סגור״, ״סיוט״, מאשימים את הממשלה / משרד הבריאות/ החוקים החדשים. מתנסחים במילים שליליות כמו ״אין״, ״לא״, ״אסור״

יובל: 

ומה מבחינת כתב יד / מדפסת, פונטים, צבעים?

טדי: 

מעניין לראות מה בעל העסק החליט לשדר באמצעות הניראות של השלט. לרוב, עסקים קטנים יותר כתבו בכתב יד על נייר מחברת שורות פשוט ותלו עם סלוטייפ. עסקים גדולים יותר ממש הדפיסו פוסטרים ממותגים. אפשר בעיקר לשים לב לתחושת אי הוודאות של בעלי העסקים: סגורים ״עד להודעה חדשה…״, ״זמנית״, ״ימים מבולבלים״ וכו׳

עסקים קטנים יותר כתבו בכתב יד על נייר מחברת שורות פשוט ותלו עם סלוטייפ. עסקים גדולים יותר ממש הדפיסו פוסטרים ממותגים. אפשר בעיקר לשים לב לתחושת אי הוודאות של בעלי העסקים: סגורים ״עד להודעה חדשה…״, ״זמנית״, ״ימים מבולבלים״ וכו׳

יובל: 

זה קשור בדיוק למה שרציתי לשאול: אתה יודע להגיד אם היה שינוי באופי השלטים עם הזמן? אם יש הבדל בין שלטים מתחילת הסגר לעכשיו?

טדי: 

בהחלט. אפשר לראות את זה ממש יפה בתגית X – שלטים שכוללים מחיקות מכל מיני סוגים. הדוגמה הכי נפוצה היא מחיקה של ״טייק אווי / לבוא לקחת / איסוף עצמי״, אחרי ההוראה של משרד הבריאות שזה אסור ומותר רק משלוחים. או מספר האנשים שמורשים להיכנס לחנות בו זמנית – בהתחלה איפשרו 10, ואז מחקו ושינו ל־8, 4 ולבסוף 1. גם שעות הפתיחה הצטמצמו עד לסגירה מוחלטת בהרבה מקרים.

בנוסף, רואים שינויים במוצרי הצריכה המבוקשים. בהתחלה אלכוג׳ל ואז מסיכות, וכמובן ביצים – ״אין ביצים״, ״יש ביצים״ 🙂

יובל: 

לול… מה הם השלטים יוצאי הדופן? כאלו ש(כמעט) לא דומים לשום שלט אחר? מי בלט ביצירתיות?

טדי: 

את זה, אפשר לראות בתגית האחרונה – 🎖️🎖️🎖️ – השלטים שאהבנו במיוחד. מוזמן להסתכל בעצמך 🙂

יובל: 

מה האהוב עליך נכון לעכשיו?

טדי: 

הממממ קשה לבחור… השלט של סטפן, הגלידריה האוסטרית ברחוב טשרניחובסקי הקרובה לביתי, מאוד מרגש. דף A4 מודפס בפונט דמוי מדפסת שהוא ממש מכתב אהבה וגעגוע ללקוחותיו, אופטימיות ותקווה לעתיד. לעומת זאת, אהבתי גם את השלט מחנות כלים לבית/מטבח ברחוב קינג ג׳ורג׳, שכתוב בכתב יד עם מרקר כתום על דף נייר לבן שתלוי עקום – ״סססעמק סגור…״

טדי כהן בפעולה

יובל: 

מבין לגמרי. תגיד, קיבלת תגובות מבעלי החנויות או מהמוכרים, שקלטו אותך מצלם את השלט

טדי: 

רוב המוכרים לא היו שם כי החנות היתה סגורה. אבל לכמה שכן נכחו בחנות היה מאוד מוזר לראות אותי מצלם את השלט שלהם. זה באמת מוזר. מוכר דגים אחד אמר לי – ״זה מה שמעסיק אותך עכשיו? החיים שלך דבש…״. חלק גם הבינו שזה הולך להיות אתר ושמחו על האופציה לפרסם בחינם את העסק שלהם

יובל: 

דבש! אהבתי… אז מה הלאה? ממשיך לצלם ולהעלות שלטים? כי לא נראה שאנחנו חוזרים מהר כל כך לשגרה ההיא של פעם

טדי: 

שאלה טובה. אני חושב שדי כיסיתי את רוב השלטים בעיר. אני עוקב אחרי שינויים באיזור שקרוב לביתי במרכז העיר. נראה מה יהיה. אגב, ״שגרה״ היא עוד מילה שמופיעה בהרבה מהשלטים 🙂

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שי-אל נירן יהלום

    אהבתי, תודה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden