הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
ארז וזיו שמח והלה שלג מציירים, כותבים ומשקרים
״כולנו משקרים בחיים, גם במקומות שהכי נוח לנו; אולי אפילו שם יותר מהכל״. ארז שמח, זיו שמח והלה שלג בתערוכה משותפת בכולי עלמא
יובל:
בוקר טוב, מה קורה? איך עברה ועוברת עליכם תקופת הקורונה?
ארז:
זה בוקר אז מתעוררים עדיין (: הרוב טוב מאוד. התקופה הייתה מאתגרת, אבל גם חשובה והוציאה הרבה יצירתיות והולידה דברים מעניינים
זיו:
הרבה פעילות אונליין של ״סירה״, והרבה יצירה בבית פלוס טיפוח עציצים. בנוסף, גיליתי בערך שישה תחומים חדשים שיש לי תשוקה להתחיל להתעסק בהם, בהקשר ליצירה כמובן
הלה:
בוקר טוב, שבת נעימה. בתקופת הקורונה עבדתי מהבית (אני קופירייטרית במשרד פרסום), ותוך כדי גם המשכתי ליצור, לעשות מוזיקה (יש לי סטודיו ביתי צנוע), וגיליתי מחדש את השבלונות שלי ליצירת דברים עם טקסטים
יובל:
נייס! אני שמח לשמוע שהצלחתם להוציא מהתקופה הזו דברים טובים, והנה יש גם תערוכה בכולי עלמא: האמת היא שזה שקר. שזה גם היה פרויקט הגמר שלך ארז בוויצו חיפה לפני שנתיים, נכון? אני זוכר אותו מתערוכת הבוגרים ואחרי זה גם הצגנו אותו בשבוע האיור במרכז רוטשילד
ארז:
נכון מאוד 🐦 (אחד האהובים עלי אגב). הפרויקט הוצג לפני שנתיים והגרעין שלו מבוסס על שקרים שקרו במשפחה שלנו. משם הוא התגלגל להיות פרויקט גמר והיום, בהסתכלות אחרת, בחרנו להתעסק בנושא משלוש נקודות מבט שונות. אישית, אני מאוד מתרגש
זיו:
אני מצטרף לארז בהתרגשות, מאמין שהצלחנו ליצור תערוכה שלמה ביחד למרות העובדה שכל אחד עבד בסטודיו שלו
ארז שמח (Erezoo)
יובל:
הלה, באיזה שלב הצטרפת לתערוכה?
הלה:
הרעיון של תערוכה משותפת היה על הפרק די הרבה זמן. מכיוון ששלושתנו יוצרים הרבה ותמיד, האתגר היה יותר טכני ולוגיסטי מביצועי.אז היה הקונספט, החלטנו מה כל אחד עושה והתקדמנו. התערוכה היתה אמורה להיות כבר באפריל, אבל אז קרתה הקורונה
ארז:
כולי עלמא פנו אלי להציג תערוכה יחיד. אחרי שהקדשתי לזה מחשבה, חשבתי שיהיה מעניין לעשות תערוכה אחים משותפת והצעתי להלה וזיו את הרעיון. שניהם כבר הציגו בעבר תערוכת יחיד בכולי
זיו:
אני אוסיף ואגיד שהקורונה הייתה חיובית בהקשר של התערוכה: היא נתנה לנו עוד זמן לחדד את הקונספט וליצור דברים חדשים ומדוייקים לתערוכה משותפת כזו
יובל:
אז מה כוללת התערוכה?
ארז:
האמת היא שזה שקר: כולנו משקרים בחיים, לפעמים גם במקומות שהכי נוח לנו בהם, אולי אפילו שם יותר מכל. הנקודה הזאת תמיד גרמה לי לחשוב למה במקומות הכי בטוחים נוצרים הדברים הכי מורכבים, עד רמה של הסתרה או המצאה.
ארז שמח: כולנו משקרים בחיים, לפעמים גם במקומות שהכי נוח לנו בהם, אולי אפילו שם יותר מכל. הנקודה הזאת גרמה לי לחשוב למה במקומות הכי בטוחים נוצרים הדברים הכי מורכבים, עד רמה של הסתרה או המצאה
החלטנו להמשיך עם הנושא שעלה בפרויקט הגמר שלי ושכל אחד יתן את הפרשנות שלו לנושא, אבל מזווית קצת שונה: לא רק השקר מול המשפחה, אלא גם השקר מול עצמו. כשאנשים משקרים לעצמם נוצרים שקרים מול אנשים אחרים.
זיו יבטא את עצמו בהדפסי לינו חריפים ונוכחים, הלה יצרה סדרת משפטים שמגיבה לנושא ואני מציג את פרויקט הגמר שלי, ומוסיף כמה הפתעות מעניינות לכבוד המפגש. לדוגמה העבודה ״הרי לכל איש יש אישיוז״: הלה על המילים, זיו על האיור ואני על העיצוב. היה ממש נחמד להצליח לשתף פעולה אפילו באימג׳ אחד
זיו:
כל זה פלוס הפתעות מרצ׳
הלה:
אני מוסיפה קצת על מה שאציג: יצירות מתוך פרויקט כיתובי הקיר שלי #הלהשלגכותבתלקיר – שהתחיל באוקטובר 2015 ונמשך עד היום. מתוכו בחרתי 21 יצירות לשילוב בתערוכה המשותפת שלנו
זיו:
חשוב לי לציין שארז ואני עובדים לא מעט ביחד והשיתוף פעולה עם הלה יצר משהו ממש שלם, הפתעה מוצלחת
שקרים שאנשים יוכלו להזדהות איתם
יובל:
הלה, ספרי קצת על פרויקט כיתובי הקיר (וגם קצת על עצמך) לטובת מי שלא מכיר. וגם: איך היה להיכנס לעבודה עם שני האחים, שכמו שזיו כתב, עובדים כבר לא מעט ביחד (ויש להם היסטוריה משפחתית ארוכה)
הלה:
הפרויקט התחיל כאמור באוקטובר 2015. הצטרפתי לחברה שנסעה למבנה נטוש בשפיים וכתבתי עם מכחול על הקיר את המשפט: עשיתי המון חיים בטעויות שלי. חתמתי בראשי תיבות: ה. ש. צילמתי והעליתי לאינסטגרם ולפייסבוק. זה נהיה ויראלי, ומאז אני מעלה משפט מדי שבוע באופן הזה, עם שמי המלא. אני משתמשת במכחולים ובצבעי אקריליק, ומשתלבת בסביבת גרפיטי קיים.
ולגבי שיתוף הפעולה – זיו וארז אמנם אמנים מסוג שונה ממני, אבל דוקא בגלל שאני שמה יותר דגש על המלים, השילוב הזה של טקסט יחד עם ציור יוצר משהו שיש לו עוד עומק, ולכן זה מוסיף לעניין. מבחינה טכנית של שיתוף פעולה, אין בעיה, אנחנו הכי מסתדרים (:
הלה שלג
ארז:
אני אשמח להוסיף שהלה מאוד משפיעה עליי בדרך החשיבה שלה: היא שנונה להפליא, ובעיקר בזרקור שהיא שמה על הדקויות בשפה העברית, אפשר ללמוד ממנה הרבה על משמעות של הדברים. לאחרונה נגיד חשבתי ש״עימות יוצר אימות״, ועוד כל מיני משפטים שעולים לי לראש בהקשר לתערוכה בהשראת הלה
זיו:
אני זוכר שארז הציע לי להציג יחד וישר התלהבתי ושנינו עפנו בדמיון לאן אפשר לקחת זה, מבחינה רעיונית וטכנית, אני נותן פה קרדיט גדול לארז. כנ״ל לגבי הלה וגם על הניווט של הרעיון הבסיסי של השפה הוויזואלית לתערוכה. מדהים איך אפשר להחליט נניח על פלטה צבעונית ונושא כללי בסך הכל ומשם ליצור איחוד בין שלוש שפות שונות
יובל:
זיו, ארז – זו פעם ראשונה שאתם עושים ביחד תערוכה? כי כמו שכתבתם, זו לא פעם ראשונה שאתם משתפים פעולה
ארז:
כל אחד מאיתנו הציג מספר תערוכת (קטנות ונעימות) יחיד וגם שיתפנו פעולה במספר פרויקטים. בנוגע לתערוכות, כשזיו יצא מכפר גמילה לפני כשלוש שנים (זיו תקן אותי בזמן), החלטנו לחגוג את החזרה ״למציאות״ ולהרים ביחד תערוכה משופת בבית קנדינוף. קראו לה BLIND BURDEN וזאת הייתה תערוכה מרגשת ומיוחדת.
ימים לאחר מכן השם התגלגל גם להיות השם המשותף שלנו ושל הסטודיו שלנו שפתחנו לפני כשנה וחצי בחיפה. בדרך הצגנו בעוד מספר דברים, כמו תערוכת אמני רחוב (עם שני אמנים נוספים) במרכז האקדמי ויצו בחיפה ובפרויקטים נוספים
זיו:
הכל נכון (: והיצירה המשותפת גם תמשיך. אשמח לציין שבחודשיים האחרונים בין קעקועים, ציורים בהזמנה ועוד, העבודה על התערוכה היא המספקת ביותר. גיליתי עוד טכניקות בתוך עולם הלינולאום בעקבות התערוכה וזו מתנה בשבילי
יובל:
אז בואו תבחרו כל אחד עבודה שלכם מתוך התערוכה שאתם אוהבים במיוחד, שאתם חושבים שהיא מייצגת אתכם או את התערוכה, ותספרו עליה כמה מילים
ארז:
אני מציג עשרה איורים שמתארים שקרים בין בני המשפחה. לדוגמה: ״הייתי אומר לאמא שלי שהביאו לי מלא קלפי כדורגל. האמת שהיא שגנבתי ממנה כסף וקניתי בעצמי את הקלפים״. החלטתי לבחור שקרים שאנשים יוכלו להזדהות איתם, סיפור מהחיים עם ״גיבורים״ אמייתים ומתוך השקרים האלו שאנשים יצללו לעולם שלהם ויחשבו על החיים שלהם ולמה הם מתנהגים בצורה הזאת
הלה:
את הציור מימין למשפט ״אט־אט את את״ ציירה בת הזוג שלי לפני שנה וחצי / שנתיים. נדמה לי שאפילו היינו יחד עם זיו וגם הוא צייר על קיר באותו אזור. לפני שנה חזרתי לשם וכתבתי לצד הציור את המשפט לכבוד יום ההולדת שלה. זה מתחבר לי עם צד האמת של התערוכה, עם גילוי עצמי בקצב אישי
זיו:
working class zero (רפרנס לשיר של ג׳ון לנון) היא עבודה שעברה כמה גלגולים, מהסקצ׳בוק, לטי־שירט ועכשיו להדפס לינולאום. היא מייצגת כל אדם שחי בקושי כזה או אחר. הפורטרט מאופיין בפנים חרוכות שעברו לא מעט, סוג של everyman ממעמד הפועלים
אם יעשו לי אופטימיזציה, אני אהיה אופטימית?
יובל:
אם לרגע מגרדים את השכבה החיצונית מהעבודות שלכם, נראה שהחיים הם לא דבר פשוט. ואני רוצה לשאול: אתם אופטימיים? זו תערוכה אופטימית?
זיו:
וואוו, איזו שאלה
הלה:
זה מזכיר לי שבדיוק השבוע יצרתי עבודה עם המשפט ״אם יעשו לי אופטימיזציה, אני אהיה אופטימית?״. אני לא בנאדם אופטימי, אבל אני מעשית, פרקטית ויוצרת תמיד. ואוהבת לחיות. אני חושבת שזו תערוכה עם הרבה תוכן ומנעד רחב. ובתוך זה, לצד אתגרים, תסכולים ובריחה, יש גם התמודדות, חיוכים ותקוה
ארז:
אני חושב שזאת שאלה שקצת מתארת אותנו כמשפחה, משפחת ״שמח־שלג״. אנחנו בסך הכל אנשים מאוד אופטימיים, שרוצים ואולי צריכים ליצור כל הזמן. אבל אנחנו גם מכירים בעצב ובקושי ומחבקים אותו ולא רק נאבקים בו. ואולי מתוך זה גם אוהבים ויוצרים ומביטים על העולם
זיו שמח (ZIvink). צילום: שחר מזרחי
זיו:
אני נע בין אופטימיות לפסימיות בערך כל כמה ימים, בעקבות בעיית התמכרות, תחושת אשמה תמידית, ובצד החיובי, היצירה שהיא מתנה בשבילי, האחים שלי, אנשים שאני אוהב ורצון לראות עולם. אני חושב שאפשר ממש לראות באופן די ברור איזה תקופה עוברת עלי דרך הציורים והסקצ׳בוקים. בסך הכל אני שואף לאופטימיות ומאמין בכנות באפשרות ליהנות מהחיים. ככלל היצירה שלי נוטה לצד האפל והפסימי יותר, זהו (:
יובל:
אז רגע לפני שנפרדים, משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרתם?
ארז:
שמעל הכל קיימת היצירה והיא תמיד תהיה שם בשביל עצמנו ואולי גם בשבילנו כמשפחה. וגם שכדי שנוכל לתת לאחר ולראות אותו, אנחנו צריכים קודם כל לראות את עצמנו בצורה בהירה ולחפש את האמת שלנו ולא להאשים או להשליך על מי שמולנו. מהמקום הזה נוכל לצמוח ובתקווה להיות שמחים 😉 או לפחות אופטימיים שמחבקים את העצב.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר של פורטפוליו >>
וגם: אני מציג את עצמי כ־EREZOO ברחובות וברשתות למי שמתעניין להציץ ולהעמיק. אני מאייר, מעצב גרפי ומצייר על קירות, מתעסק בעיקר באירועי תרבות ואמנות, ומקים את ״סירה – מרחב יצירתי ליוצרים״ שעתיד להיפתח בסתיו הקרוב בחיפה
הלה:
לגבי פרויקט כיתובי הקיר, שכחתי להוסיף שכל יצירה כזו שאני מעלה, מתויגת בהשטאג #הלהשלגכותבתלקיר וזה גם שם הפרויקט של כיתובי הקיר. ואני אוהבת את זיו וארז מאד, סופר מוכשרים ואינטליגנטים. וליצור משהו משותף ביחד איתם זה ממש נפלא
זיו:
אשתדל לקצר: יש פה שני אחים שהם עוגן עצום בשבילי בחיים ואני אוהב אותם. יש את היצירה שהיא חלק עצום מהחיים שלי, שלא ייגמר כנראה. ולכן השילוב בין היצירה שלי, שהיא הרבה זמן לבד וכרוכה בריכוז עצמי, ועבודה משותפת עם אחים שהם נכס אמיתי, הוא דבר נפלא ובמקרה הזה נוטה לאופטימיות (:
בנוסף, אשתמש במקום לקצת שיווק: אני מקעקע, מצייר על קירות (הרבה עם ארז) ומוכר ציורי מקור, ובקרוב אהיה מדריך סדנה לתחום הדפוס והבלט בפרט. בואו לתערוכה, יהיה שמח בין היתר, וכל מי שיוצר אי שם שלא יפסיק
האמת היא שזה שקר
ארז שמח, זיו שמח, הלה שלג
כולי עלמא, מקוה ישראל 10, תל אביב
פתיחה: 22.6; נעילה: 27.6
תשובות לשאלות חכמות, מעמיקות ורגישות, חושפות שלושה יוצרים מוכשרים ואותנטיים, כל אחד בהתאם לאישיותו ועל פי דרכו. כך נוצר שילוב מעניין, שהוא יותר מאשר שלושה יחדיו.