כל מה שחשוב ויפה

RCA 2020 // שיר כהן

בפרויקט הגמר שלה ב־RCA, שיר כהן יצרה סדרת סרטונים שמתעדת את עבודות הטקסטיל שלה, תוך הקראת קטעים מתוך הספר Hunter של אנדרו מקדונלד, שהיווה השראה לטרוריסטים ניאו־נאצים

למדה במחלקה לציור. בת 29, בוגרת המחלקה לאמנות, בצלאל (2015).
shircohen.portfoliobox.io


השאיפה שלי תמיד הייתה ללמוד ב־RCA. כמה שנים אחרי התואר הראשון חברה שלי שכנעה אותי שזה הזמן לתואר שני. בילינו כמעט חצי שנה בלהגיש מועמדות לבתי ספר ומלגות בכל העולם. אני התקבלתי רק למוסדות בריטיים, ובסוף אני קיבלתי את מלגת קלור של בצלאל ללימודים ב־RCA והיא נסעה לשיקגו.

 אמנם התנסיתי בכל מיני מדיומים, אבל תמיד הייתי ציירת – בייחוד לפני התואר השני. חשבתי לרגע להגיש למחלקות שאינן ציור, אבל המחלקה בקולג׳ כל כך פתוחה להתנסויות (אני, נגיד, הגעתי עם ציורי שמן וספרי אמן, אבל מספיק אנשים מגיעים מפרקטיקות כמו ציור דיגיטלי, צילום, או אפילו גיאולוגיה), כך שהיה המון ממי ללמוד ואיך להתרחב. דווקא הקורס המדיומלי הזה פתח אותי לדברים חדשים שלא הייתי מנסה בתואר הראשון.

ואז הגיעה הקורונה

בהתחלה הכל היה די היסטרי: חזרתי מחילופים באירלנד (ב־Burren College) יומיים לפני הסגר, ולא היה לי זמן לקחת הרבה מהסטודיו. לא הייתה לי התלבטות ונשארתי בלונדון למרות הדאגות. היה מאד מוזר ולכולם לקח זמן לצאת מהשוק – לא ממש היו לנו לימודים במשך כמה שבועות, אז הסטודנטים התחילו להרים אירועים בעצמם: היו לנו ביקורות שבועיות לקראת התערוכה הדיגיטלית, ושיחות עם אמניות ואוצרות שאורגנו על ידינו.

SBrennt

Around the World

כשלמרצות היה זמן לתכנן שוב, אחרי חופשת האביב, התחלנו עם סמינרים שהעבירו מרצים פעמיים בשבוע, פורומים על גזע בעקבות ההפגנות באמריקה, ועוד מפגשים מקצועיים על ניהול סטודיו ומדיה חברתית. יצא שלמדנו בסגר יותר חומר פרונטלי מבשאר השנה.

פרויקט הגמר

קשה לדבר על פרויקט גמר כי התערוכה הפיזית התבטלה ועברה לאינטרנט. אני מציגה בה ציורים, אנימציות ועבודות טקסטיל שנעשו בשנת הלימודים האחרונה, אבל גם פרויקט אחד שנוצר תחת הסגר, ספציפית לכבוד הפורמט הדיגיטלי.

כשעזבנו את הסטודיו לקחתי איתי ציוד לרקמה, כי חשבתי שזה מה שאעשה בסגר: יצרתי עבודת רקמה אחת גדולה על כל הקנווס שנשאר לי. אבל אז גם איבדתי את רוב ההכנסות שלי ולא הצלחתי להביא את עצמי לקנות עוד בד. התחלתי לארוג בדים משלי מחוטי הרקמה שהיו לי, ובין לבין גם קראתי ספרות ניאו־נאצית (אובססיה שהתחילה עוד בירושלים). 

מתוך אלה יצרתי את Hunter, סדרת סרטונים שמתעדת את עבודות הטקסטיל שלי, כשברקע אני מקריאה קטעים מתוך הספר Hunter של אנדרו מקדונלד, שהיווה השראה לכל מיני טרוריסטים ניאו־נאצים. הכל השתלב עם ההפגנות באמריקה ועם סרטים מצויירים שראיתי במרתון, עם הנאצים בתור הרשעים האולטימטיביים של הכל. 

פלוס אחד

בסוף הסמסטר הראשון עשיתי סרטון אנימציה קצרצר בשם מרמיטה. התחלתי לעשות אנימציות כששיתפתי פעולה עם סטודנטית לפסנתר בשנה א׳, לפסטיבל הקיץ של האקדמיה המלכותית למוזיקה. הרבה זמן שרציתי להוסיף שפה אינטרנטית יותר לציורים שלי, בייחוד אנימציית פלאש מוקדמת כמו Trogdor. ידעתי גם שאצטרך כנראה לעזוב את לונדון אחרי הלימודים, אז רציתי שזאת תהיה מין עבודת פרידה שתוכל להיות בתערוכת הגמר.

הקלטתי את עצמי שרה כל מיני שירי פרידה ונפלתי על מרמיטה (Marmotte) של גתה ובטהובן, שיר שנכתב בחצי גרמנית וחצי צרפתית, ומדבר על נגן־נודד שמופיע עם המרמיטה שלו (זה היה דבר פעם). באנימציה המרמיטה גדלה ומקבלת כוחות־על ונושפת אש על בניין מגורים. חשבתי על הסיפור של מגדל גרנפל בלונדון, על זה שרוב הקורבנות שם היו מיעוטים ומהגרים, ושהיה נחמד אם אפשר היה להאשים מרמיטה ענקית בהכל.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

עתידות

הכל קצת באוויר, אבל לאט לאט הדברים מתייצבים. בחסות הקורונה הגשתי בקשה לוויזת אמן, ואני מחכה לתשובה. בינתיים יש דירה ועבודה חדשות, ואני ממשיכה לארוג ולרקום בזמן שאני מחפשת סטודיו. התחלתי לכתוב רומן השנה, ואני מקווה להמשיך את העבודה הזאת במקביל לשיתופי פעולה עם חברים מכאן.

Das Gold

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden