כל מה שחשוב ויפה
אמירה קאסם זיאן, מתוך מציאות באספמיה. צילום: מור אלנקווה

הרשימה המשותפת // 27.8.2020

רועי רוזן ומיכל היימן בגלריה P8; מציאות באספמיה בסטודיו משלך; תערוכת אנימציה בגלריית המקרר; אלדר קריינר בסדנאות האמנים בירושלים; רוני חג׳ג׳ בלובי ובגלריה 4

אמני סימביוזה בגלריה P8

התערוכה הקבוצתית ״צאו״ תיפתח הערב (חמישי, 27.8) בגלריה P8 בתל אביב (אוצרות: תמר לב־און, גיל כהן) ותעסוק בתופעה של סימביוזה שמרחשת בין אמנים לדמויות בדויות. האמנים בתערוכה אינם עוסקים בהתחפשות, הסתוות או התחזות. הם במצב סימביוטי, שבו האמן משתלט על ישות אחרת או שהיא משתלטת עליו. מופעים של איחוז או דיבוק באמנות, מדיום או אלטר אגו, מאפשרים לאמנים ״לדבר בלשונות״, לתעל רעיונות דרך כלי קיבול אחרים או לשמש ככלי קיבול בעצמם.

מאחר וישות אחת נכנסת לישות אחרת מתקיימים בו־זמנית רצונות מנוגדים – הרצון להיכנע אל החיבור והאחדות, להשיל את עצמך ולהיטמע באחרות ומנגד הרצון או הדחף להיפרדות ולגירוש הטומאה. משתתפים: מיכל היימן, רועי רוזן, גיל יפמן, אגודת לרווה (מאיה אטון, מיטל כץ מינרבו) בשיתוף מיה גורביץ׳, דני מיכאל רוזנברג, אור מזרקה (Lucie Fontaine).

רועי רוזן בגלריה P8

דני מיכאל רוזנברג בגלריה P8

מציאות באספמיה בירושלים

התערוכה ״מציאות באספמיה״ שתיפתח הערב (חמישי, 27.8) בסטודיו משלך בירושלים (אוצרת: נטלי פסלב שטרן), מסכמת את תכנית ״מנהיגות נשים בתרבות״ – פרויקט משותף של סטודיו משלך, שגרירות ארצות הברית בישראל וגלריה בית הגפן (חיפה), שיסדו וניהלו יעלה חזות ינוקא וציפי מזרחי. התכנית פעלה במשך שנתיים בחיפה, לוד וירושלים, והפגישה 26 אמניות דתיות – יהודיות, נוצריות, מוסלמיות ודרוזיות – בסדרת מפגשים שעסקו בפיתוח הפרקטיקה האמנותית וכישורי המנהיגות והיזמות של המשתתפות.

ב־2019 הציגו האמניות בלוד ובבית הגפן בחיפה. בתערוכה החדשה ״מציאות באספמיה״ יציגו 11 ממשתתפות התכנית, יצירות הנוגעות בהתמודדויות משותפות שהן חוות, כנשים שבאות מחברות מסורתיות: קריאה לשוויון דתי ועדתי, כיסוי ראש ונראות חיצונית־פנימית, מחאה כנגד אלימות כלפי נשים והעלאת שאלות על ייצוגים נשיים. הן מציגות ביטוי אמיץ ומעודן לסוגיות המורכבות.

בפתיחת התערוכה יושק קטלוג הפרויקט, שמספר על התהליך המיוחד שעברו האמניות בתכנית – ביניהן כאלה שהחליטו להוריד את כיסוי הראש ולהיכנס להריון כאם יחידנית. התערוכה מוצגת בחלל החדש של ״סטודיו משלך״ בביתו ההיסטורי של הצייר פנחס ליטבינובסקי, המשמש כמרכז ראשון מסוגו לאמנות נשים רב־תרבותית בישראל.

משתתפות: נסרין אבו באכר, מוריה אדר פלקסין, אילת דורה ספיריה, אמירה קאסם זיאן, טל מיכאליס, יעל סרלין, שולמית עציון, אמירה פודי, תמר צדוק, למיס שחות.

נסרין אבו בכר בסטודיו משלך. צילום: מור אלנקווה

טל מיכאליס בסטודיו משלך; צילום: שירה בר

אנימציה במקרר

״קומץ שמיים ביד״, תערוכת האנימציה השנתית בגלריית המקרר, תיפתח הערב (חמישי, 27.8) ותעסוק באנימציית סטופ־מושן עכשווית בארץ, ובחומריות הניכרת בה. אנימציית סטופ־מושן היא אשלייה של תנועה שנוצרת באמצעות יד־האמן.ית המזיזה בובות, אובייקטים ועצמים בין צילום לצילום. ייחודה של הטכניקה בהתבססותה על מלאכת יד, ובקשר ההדוק שנוצר בין התזוזה לחומר.

האפשרות להנפיש חיים בכל חומר או רדי־מייד נותנת ליוצרים מגוון רחב של אפשרויות ביטוי ודרכי ייצוג של דמויות וסיפורים. התערוכה עוסקת בחומר ובדימוי של החומר, ומוצגים בה התפאורות והבובות לצד הקרנת הסרטים.

אוצרות והפקה: לירון נרונסקי, שחר דיויס ואיריס פשדצקי. משתתפים: אורי גולדברג ועילי מרגוליס, אורית אוגד, דנה הדר, דניאלה שניצר ועומר שרון, טל קנטור, לירון נרונסקי ועובד פורן, סטודיו זז: ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר, יוני ברסקין, קובי ווגמן, רננה אלדור, שחר דיויס, דור לוי זילכה, שלומי יוסף, תום קוריס וחני דומבה. 

שלומי יוסף בגלריית המקרר

שחר דיויס וטל קנטור בגלריית המקרר

אלדר קריינר בסדנאות האמנים בירושלים. צילום: ניב פרידמן

קיר אמן בסדנאות האמנים בירושלים

UNIFLEX הוא מיצב חדש תלוי־מקום שהציב אלדר קריינר בסדנאות האמנים בירושלים (אוצר: אריאל הכהן), מערכת ריקה מסימני חיים, תלויה ללא שימוש, מיותמת ממגע או הפעלה. המערכת מורכבת מכ־50 מטרים של צנרת שקופה, שאליה מחוברים שסתומי פלסטיק לבנים בצורת פרחים. היא מתפרסת על קירות חלל הסדנאות ורצפתו, ומשתלבת עם אלמנטים דומיננטיים בו כמו צינורות החשמל והמיזוג.

מערכות השקיה טכנולוגיות פותחו כדי לאפשר פריחה, שגשוג, קיום ועתיד. המיצב מזכיר מערכת השקיה, אך בעוד שבטבע הפרחים הם בעלי מנגנוני רבייה מפותחים לטובת פיתוי וחיזור, ב־UNIFLEX מלאכותיים ודוממים, משמשים כחלקי אינסטלציה. המיצב נוגע בשאלות של חוסר מימוש, ארוס מודחק ופטישזם לאובייקטים המבטיחים סיפוק רגשי.

רוני חג׳ג׳ בגלריה 4 והלובי

רוני חג׳ג׳ בלובי ובגלריה 4

תערוכת היחיד של רוני חג׳ג׳, ״סדר גודל״ (אוצרת: אורית מור), מתקיימת בשני חללים: מיצב תלוי־מקום בלובי מקום לאמנות, וציורים מהשנה האחרונה בגלריה 4 בפלורנטין. שם התערוכה מרמז על משמעות דואלית: ״הערכה גסה״, בלשון היום־יום, והיא עומדת בניגוד למשמעות המדעית של הביטוי. ״המתח בין שתי תפיסות שונות אלה של קנה מידה מעסיק אותי לאורך השנים, והוא בא לידי ביטוי ביחס בין הגוף למרחב. הפסע משמש כאמת מידה המכתיבה התמצאות בחלל״, אומר חג׳ג׳.

מתח זה מתקיים בתערוכה הנוכחית במעברים בין סדר נוקשה לבין ארגון רופף, או בניגודיות שבין היומיומי והמקרי לבין הסדר המיתי, הקוסמי, שלעיתים אפשר למדוד אותו בכלים מדעיים, ולעיתים האינטואיציה של האמן היא שמנסחת אותו מחדש. בערב הפתיחה (חמישי, 27.8) ולמחרת ביום שישי יתקיים לייב פרפורמנס בגלריה 4.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
This error message is only visible to WordPress admins

Error: API requests are being delayed for this account. New posts will not be retrieved.

Log in as an administrator and view the Instagram Feed settings page for more details.

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden