כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
הלל כהן. צילום: מירב אמעו

הלל כהן: וידאו הוא מדיום רב־ממדי, לא משהו שטוח

״אנחנו מאפשרים תקשורת, שיתוף ידע ושיתופי פעולה״, אומר הלל כהן, מנהל בכיר לעיצוב מוצר בחברת קלטורה, ״ואנחנו מאמינים שעולם הווידאו יכול לעשות את זה״

בתהליך הפיתוח של אחד המוצרים של קלטורה, צוות המעצבים של החברה בדק איך המשתמשים מחפשים מידע בסרטון של הרצאה בפיזיקה. ״ביקשנו מהם לצפות בסרטון הרצאה בן רבע שעה, ולאחר מכן שאלנו אותם שאלות על התוכן שהם צפו בו זה עתה״, מספר הלל כהן, מנהל בכיר לעיצוב מוצר בחברה. ״רצינו להתבונן בדרך שבה הם בחרו כדי למצוא מידע בתוך הסרטון: באיזה פיצ׳רים הם משתמשים, איזה דפוסים הם מפתחים בפעולת החיפוש שלהם״.

מה אפשר למצוא בסרטון וידאו?

״קלטורה נותנת גישה לכל מיני רבדים בתוכן. נגיד יש בהרצאה מצגת: אנחנו יודעים לא רק לאנדקס את המידע שבתוכה, אלא גם מתמללים את דברי המרצה. ונניח שהמרצה פיצל את ההרצאה לכמה חלקים, ואתה רוצה לחפש מידע שקשור לחלק אחד, אתה יכול לחפש בצורה יותר מהירה דרך הפרקים, שנוצרו אוטומטית.

״בנוסף, אם אנשים הגיבו להרצאה והמרצה ענה להם, גם שם אפשר לחפש; כל הרבדים האלו קיימים בסרטון. ויש לנו גם חידונים, סקרים, קישורים חיצוניים או פנימיים בתוך הווידאו. אנחנו מסתכלים על וידאו כמדיום רב־ממדי, לא כמשהו שטוח״.

ומה גיליתם מאותה תצפית על החיפושים בהרצת הפיזיקה?

״הרבה דברים. לא כולם מכירים את כל הפיצ׳רים שלנו, ושמנו לב שכדי למצוא את התשובות לשאלות ששאלנו אותם, המשתמשים נשארו באיזורי הנוחות שלהם: בחלק התחתון של הסרטון, איפה שנמצאים בדרך כלל הפיצ׳רים שאנחנו רגילים למצוא בסרטוני וידאו.

״ואז הבנו שאולי צריך לשים את הפיצ׳רים החשובים שלנו באזור הזה. כך לדוגמה, על הכתוביות שמנו כפתור שכשלוחצים עליו אתה מקבל עוד מידע על התמליל של הסרטון. לינק אחר נותן לך תפריטים עם אפשרויות נוספות. לאחר מכן היינו צריכים להבין איך מההתנהגות הזו אנחנו יכולים לגבש אסטרטגיה שתאפשר למצוא את הדברים שאנחנו רוצים שתמצא״.

לא להישאר בבועה של הסטודיו

קלטורה, שנוסדה בשנת 2006, היא מהחברות הגדולות בעולם לניהול וידיאו בארגונים. היא מעסיקה 500 עובדים במשרדים בישראל, בארצות הברית ובאירופה, ונמצאת בשלבי קליטה של עשרות עובדים חדשים בתפקידי פיתוח. החברה גייסה עד היום מעל 160 מיליון דולר. החזון של קלטורה הוא לתמוך בכל חוויית וידאו עבור כל ארגון. 

״התג־ליין של החברה הוא Powering Any Video Experience. כשאתה מסתכל על מישהו רואה בבית סרט של נטפליקס, מתקשר עם עמיתיו בעבודה, או כשהילד שלו עסוק בלימודים מרחוק – וזה לא קשור לקורונה, זה הרבה יותר רחב – קלטורה יכולה להיות שם. לפעמים מאחורי הקלעים ולפעמים בחזית של אפליקציות הקצה, כדי לפתור בעיות מצד אחד ולהעצים את החוייה מצד שני, בכל הקשור ללמידה, שיתוף ידע, תקשורת וכן הלאה״.

כיום קלטורה היא החברה המובילה בתחום הווידאו בענן והיא תומכת במגוון רחב של פתרונות לארגונים. אלפי חברות גלובליות משתמשות במוצריה של החברה, כולל ארגונים בינלאומיים מובילים, חברות מדיה, ספקי שירותים ומוסדות חינוך. קלטורה מספקת שירותים לחברות מדיה במדינות רבות ושותפה בין השאר בהקמת שרות הטלוויזיה הגדול ביותר בהודו. מוקדם יותר השנה חברת סלקום בחרה בה להקים לה את מערכת הניהול של סלקום טי.וי. על גבי הענן. 

כהן, בן 35, עלה לארץ ב־2008 מצרפת. הוא למד תקשורת אינטראקטיבית במכללת הדסה בירושלים, ולאחר שנתיים של לימודים החל לעבוד בסטארט־אפ קטן שנתן שכבת UX (חוויית משתמש, User Experience) מעל המידע שקיים בטלפונים הניידים.

״הקהל הראשון שהחברה פנתה אליו היו אנשים מבוגרים שלא רואים טוב, או שתפעול האפשרויות המתקדמות היה מסובך בעבורם. לא ידעתי מה אני הולך לעשות, אמרתי שהעולם המקצועי יכוון אותי. למזלי נגעתי בהרבה תחומים: מחקר, ויז׳ואל, UX ו־UI (ממשק משתמש, User Interface). צריך לזכור שבסוף 2011 עולם הסמארטפונים והחוויה שהם העניקו לא דומה למה שקורה היום.

״מעבר לכך היה בזה גם ערך. לאנשים מבוגרים החוויה של תמונות – איך לצלם, לארגן, לשלוח לנכדים – חשובה יותר מנגיד החוויה של מוזיקה. לא הסתכלנו איך אנחנו נטו פותרים בעיות טכניות, אלא איך נוכל לגרום להם ליהנות יותר מחוויית הסמארטפון. היום אמא שלי כבר יודעת לעשות את זה, אבל פעם זה היה יותר מסובך״.

עיצוב יכול לענות על מטרות עסקיות, יש לו השפעה על הביזנס, הוא יכול לעודד אימוץ מהיר יותר של המוצר ולהוסיף ערך ממשי. הוא לא יכול להישאר בבועה של הסטודיו אלא צריך לדבר עם הלקוחות, עם עוד גורמים בחברה, עם המחקר והפיתוח

משם עבר כהן לעבוד בחברת טיוינצ׳י, שפיתחה מערכות שידור על גבי הרשת עבור ספקיות תקשורת. החברה נרכשה בשנת 2014 על ידי קלטורה, ובמקביל להתקדמותו המקצועית הבין כהן עד כמה עיצוב הוא מרכיב אסטרגטי במוצר.

״עיצוב יכול לענות על מטרות עסקיות, יש לו השפעה על הביזנס, הוא יכול לעודד אימוץ מהיר יותר של המוצר ולהוסיף ערך ממשי. הוא לא יכול להישאר בבועה של הסטודיו אלא צריך לדבר עם הלקוחות, עם עוד גורמים בחברה, עם המחקר והפיתוח״. 

על מה אתה אחראי?

״הצוות שלי אחראי על כל ההיבטים של עיצוב וחוויית משתמש במוצר. בכל פיצ׳ר שיש במוצר המעצב צריך להיות אחראי: להבין את המשתתפים, את השוק, לחקור, לאסוף דאטה, ניתוח של המתחרים, ומתוך זה להבין איזו חווית משתמש הוא צריך ליצור, איזו אסטרטגיה הוא צריך לבנות עבור אותה חווית משתמש.

״השלב הבא הוא לחשוב איך תיראה החוויה ברמה הכי בסיסית, מה ה׳פלואו׳, עד שהוא מגיע לבנות בפועל את הפיצ׳ר, לחבר בין כמה מוצרים ביחד, או לארוז מערכת שלמה של מוצרים. ואז צריך להעביר את חווית המשתמש לגוף הפיתוח שהולך ליישם אותה, למפתחים, ולוודא עם מי שבוחן את התוצר שהוא מתמקד בנקודות החשובות כדי שיהיה אפשר למדוד איכות המוצר״.

מה זה אומר?

״לדוגמה, אם המטרה היא לעודד שימוש ב־Notes בקלטורה־מיטינג, זה מה שנבחן. תמיד יש שאלה ספציפית, זו לא שאלה כללית אם המוצר ׳בסדר׳. כמובן שאם שום דבר לא עובד נתייחס לזה, אבל הפואנטה היא לא לשכוח שיש מטרות ספציפיות שחווית המשתמש צריכה להצליח בהן״.

ואיך בודקים את זה?

״תמיד נעשה מחקר חוזר כדי לראות אם הצלחנו או לא. אנחנו מנסים תמיד להיות פתוחים ולקבל את המציאות. גם אם אנחנו חושבים שהצלחנו, אנחנו מנסים להיות ענווים, כשאת המחקר יובילו מעצבים שלא היו חלק מהפיתרון״.

אתה בן אדם גם כשאתה בעבודה 

כשכהן אומר על וידאו ״זה הרבה יותר רחב מהקורונה״, ברור שאם השיחה שלנו הייתה מתקיימת לפני שנה הרבה פחות אנשים היו מבינים על מה הוא מדבר. הקורונה הקפיצה את השימוש בווידאו, בעיקר בתכנת זום, אולם כהן מתייחס לשירותים שקלטורה מציעה כפתרונות כוללים והוליסטיים יותר, בהשוואה לזום או לסקייפ, לדוגמה.

״כל כלי כזה בא לענות על שימוש לסוג ספציפי של אנשים בקונטקסט ספציפי. קלטורה־מיטינג, לדוגמה, שונה מהם. זה לא וידאו צ׳אט: זה מרחב שאתה יכול לשתף בו פעולה. אתה יכול לפתוח חדר ולא רק לשוחח עם אנשים אלא לכתוב הערות, להעלות קבצים, והחדר הזה לא הולך לשום מקום אחרי שאתה סוגר את חלון.

״הוא נשאר באותו מקום, מרחב שלם שתמשיך למצוא בו את הדברים בדיוק באותו מקום שבו הפסקתם, בדיוק כמו בעולם פיזי. זה מתאים לכל אחד? לא. ובכל מקרה אני מקווה בעתיד שנעשה את זה עוד יותר טוב״. 

מה העתיד צופן לווידאו? התמקדות בעסקים? במשתמש הביתי?

״מתחילת דרכה קלטורה לוקחת את המדיום הזה ותופרת סביבו עולם שלם. אנחנו לא מתייחסים לזה כ־B2B (מכירות בין בתי עסק, Businness to Business) או B2C (מכירה לצרכן הבודד, Business to Client) אלא כ־H2H – אנשים לאנשים. אתה בן אדם גם כשאתה בעבודה. אנחנו מנסים לאפשר תקשורת, שיתוף ידע ושיתופי פעולה, ואנחנו מאמינים שעולם הווידאו יכול לעשות את זה״.

מה לא השתנה ומה נשאר אותו דבר באני מאמין שלך, מתחילת הקריירה שלך, לגבי חווית משתמש?

״כל מעצב צריך להכיר את המטרות העסקיות של החברה ולנסות לפתור אותן. זה לא השתנה. הרבה פעמים מעצבים אומרים שהמטרה היא לייצר חווית משתמש קלה ופשוטה יותר. זה פשוט לא נכון. 

״נניח שאתה צריך לעצב פקק לבקבוק יין: אם המשימה שקיבלת היא לעצב פקק פשוט יותר או קל לשימוש, אני יכול לחשוב על פקק מסיליקון שמחליק ושומר יותר טוב על היין. אבל הכל תלוי במה ביקשו ממך.

המטרה של UX היא לא להקשות כמובן, אבל המהות היא לא קל ופשוט. המהות היא לייצר חויית משתמש שתשקף את החזון של מי שרוצה לייצר את המוצר, למי הוא רוצה לפנות ואיזה סיפור הוא רוצה לספר

״אם מבקשים לייצר חוויה אותנטית, רגשית, יכול להיות שהמעצב יבוא ויגיד אני אשמור על הקושי של להוציא את הפקק מהבקבוק כדי לתת למשתמש חוויה יותר מוכרת, שתעיד על איכות היין, שיהיה בה סיפור. יכול להיות שאפשר לייצר פקק נוח יותר, אבל אם רוצים חוויה אותנטית, של פעם, זה לא הפיתרון. 

״המטרה של UX היא לא להקשות כמובן, אבל המהות היא לא קל ופשוט. המהות היא לייצר חויית משתמש שתשקף את החזון של מי שרוצה לייצר את המוצר, למי הוא רוצה לפנות ואיזה סיפור הוא רוצה לספר״.

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. אחת שיודעת

    מעצב בחסד, מוכשר על חלל!
    כתבה מעניינת ביותר

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden