הרשימה המשותפת // 24.9.26

ארץ יושביה בבית חנה ברודצקי

התערוכה ״ארץ יושביה״, שתפתח היום (24.9) בבית חנה ברודצקי בתל אביב (אוצר: יובל סער), מבקשת לבחון את תחושת ההתגייסות האזרחית בישראל בעבר ובהווה. במרכז התערוכה כ־70 כרזות היסטוריות מאוסף ציונות 2000 שנאספו לאורך השנים על ידי היזם החברתי וחתן פרס ישראל, רוני דואק.

הכרזות, שנוצרו משנות ה־30 ועד שנות ה־50 של המאה הקודמת, עוצבו בין השאר בידי אוטה וליש, האחים שמיר, שמואל כץ ורודי דויטש דיין. הן עוסקות בגיוס, במחאה, בסולידריות וביחסים שבין האזרח למדינה. לצד הכרזות תוצג עבודת הוידאו־ארט של רן סלווין, שחוזרת אל מחאות ומאבקים בולטים בתולדות היישוב והמדינה, מהמאבק בספר הלבן ועד למחאות סביב יוקר המחיה ויחסי דת ומדינה.

אמן לא ידוע, 1939. צילומים: אוסף ציונות 2000

אמן לא ידוע, 1940

ריכרד בלס, 1939

אסנת בן דב בגלריה אחד העם 9

״ערך: שימוש״, תערוכת יחיד לאסנת בן דב, תפתח הערב (24.9) בגלריה אחד העם 9 בתל אביב (אוצרת: דרורית גור אריה). בן דב חוקרת בניינים, בתי דירות וסביבות עירוניות באמצעות תצלומים ועבודות וידאו, וחושפת בהם סימני חיים ושימוש: דמות מבעד לחלון, אור על סדין, תריס מוגף או ענף שנע ברוח.

שם התערוכה נבחר בהשראת ספרו של ז׳ורז׳ פרק ״החיים הוראות שימוש״, המתאר בית דירות דמיוני על דייריו, חפציהם וחלומותיהם. לצד תצלומים שמוסגרו כחלונות אל הפנים מוצגים רגעים יומיומיים שנאספו בווידאו, ובהם אשכול ענבים שהחשכה מוחקת, קו אור על ערמת ספרים ורחש רחיצת כלים במטבח סמוך.

אסנת בן דב בגלריה אחד העם 9

חממות הביאנלה לאמנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל

שתי החממות האחרונות של הביאנלה לאמנויות ולעיצוב תל אביב 2026 ייפתחו מחר (25.9) במוז״א, מוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב. Craft x Tech (אוצרות: רחל גץ סלומון ותמרה אפרת), שבה עבודות של סטודנטיות וסטודנטים מהחוג לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה, מחברת בין קראפט מסורתי, מחקר חומרי וטכנולוגיות מתקדמות. לצד התערוכה תתקיים תצוגת האופנה ״תיקון לבן״, ובה בגדים שנוצרו מחומרים ממוחזרים ובטכניקות מסורתיות של תיקון, שימור ושימוש חוזר.

ב״עובדים סביב השולחן״ (אוצרות: הילה שאלתיאלי ומיכל פאוזנר) חלל התצוגה יהפוך לסטודיו פתוח של מרצים ומרצות משנקר, שבו יוצרים ויוצרות מתחומים שונים יעבדו סביב שולחן אחד. במקום תוצרים מוגמרים יוצג תהליך העבודה עצמו, על ההחלטות, ההיסוסים, השינויים והשיחות שמרכיבים אותו.

Craft x Tech. צילום: דוניא עואודה

צילום: מ״ל

עובדים סביב השולחן. צילום: מ״ל

יעקב אגם בגלריה אנגל

״ממעמקי הזמן״, תערוכת יחיד ליעקב אגם, מוצגת בגלריה אנגל בירושלים במסגרת הביאנלה של ירושלים (אוצר: גבריאל אנגל). התערוכה מוקדשת ליצירתו של אגם ולמתח שהיא מקיימת בין הסטטי לדינמי, בין הנראה מיד לבין מה שמתהווה לאורך זמן.

אגם, מאבות האמנות הקינטית והאופטית, הופך את היצירה מחפץ קבוע לחוויה משתנה המבוססת על תנועה, גילוי והשתתפות. כל שינוי בזווית המבט חושף אפשרות חדשה, וכל רגע של התבוננות משנה את המפגש עם הצבע, התנועה והזמן.

יעקב אגם בגלריה אנגל. צילומים: יעל הרמן

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

לילי פורן בגלריה הלבנה

״חדר עבודה 2000–2026״, תערוכת יחיד ללילי פורן, מוצגת בגלריה הלבנה בכפר ורדים (אוצרת: נוגה מגדל). התערוכה ממשיכה את ״חדר עבודה – האוסף״, שהציגה פורן במשכן לאמנות עין חרוד ב־1999, ומעתיקה את חדר העבודה שלה אל חלל הגלריה.

שולחן העבודה שבמרכז החלל הוא מוקד התרחשות שבו חומר גולמי פוגש מחשבה. פורן משתמשת באדמה, פיח, שיער עיזים וכבשים, נעליים בלות, פיסות שטיחים מזרחיים, לבד גולמי ושרידי חפצים נטושים, והופכת אותם לראשים מפוסלים, אובייקטים ומיצבים. בעבודות ניכרים גם הדים למסעותיה בעולם ולכוחם של טקסי פולחן, אנרגיה נשית ומסורות מתרבויות שונות.

לילי פורן בגלריה הלבנה. צילומים: רינתה בלסון

מירי טללים שטראוס ובתיה רוזנק בגלריה אגריפס 12

שתי תערוכות יחיד ייפתחו הערב (24.9) בגלריה אגריפס 12 במשכנה החדש בקמפוס גבעת רם בירושלים, במסגרת הביאנלה של ירושלים (אוצר: גבי יאיר). ״שארית״ של מירי טללים שטראוס ו״אחרית״ של בתיה רוזנק עוסקות במה שנשאר מעבודות קודמות, מחפצים ומשברי זיכרון, והופכות אותו למצע ליצירה.

רוזנק עובדת בחומרים כמו אדמה, שעווה, שמן, אקונומיקה, פיח ועובש. קמטים, סדקים, נזילות והתפוררות יוצרים בעבודותיה אבסטרקט שמאזכר חתכים מיקרוסקופיים ומקרוסקופיים מעולם הטבע. טללים־שטראוס חוזרת לשברי זיכרון של ריטואלים ואירועים שהודחקו, ומציגה בין השאר סדרה של חפצי מעבר לפי דגם שתפר לה אביה בילדותה, לצד מכלים ואבסטרקטים שנוצרו מחלקי עבודות קודמות.

לירון לופו ותמר סימון בגלריה נולובז

״פרא״, תערוכה זוגית ללירון לופו ותמר סימון, תפתח הערב (24.9) בגלריה נולובז בתל אביב. התערוכה מפגישה שני גופי עבודה שנוצרים מתוך סערת נפש ומתקיימים במתח שבין אפשרות ההכלה לבין חריגה ממנה.

משיחות מכחול, גרפיט ופסטל עזות ומטלטלות מבקשות להתמודד עם מציאות שמביסה שוב ושוב את התרבות והאמנות שמנסות להדביק אותה. למרות הפער הזה, העבודות ממשיכות לתת לה פייט.

תמר סימון בגלריה נולובז. צילומים: מ״ל

לירון לופו

שרה סבטלנה בגלריה מיקה

״מה שנשאר ער״, תערוכת יחיד לשרה סבטלנה, תפתח הערב (24.9) בגלריה מיקה ביפו (אוצרת: אילנה אלדה מאטטוב). בתערוכה מציגה סבטלנה עבודות אוטוביוגרפיות שנעות בין זיכרונות ילדות, בני משפחה וחיפוש אחר תחושת שייכות ובית.

על קנבס גולמי, באמצעות פחם, אקריליק, שמן וצבע ספריי, היא כותבת את שמותיהן ותאריכי לידתן של אמה וסבתה ומכסה אותם בהדרגה בשכבות צבע. פרחים צבעוניים המוקפים במסגרת שחורה ונקודות פולקה, המזוהות עבורה עם הכלים והטקסטיל במטבח הרוסי של ילדותה, חוזרים בעבודות ומבטאים את הפער בין פרטים שנותרו צלולים לבין סיפור שהיטשטש.

שרה סבטלנה בגלריה מיקה. צילומים: ג׳ף לינט