כל מה שחשוב ויפה
פסטיבל האיור החל ב־26.11.2020
עדן משה ל־KitePride. צילומים: עמית סליקטר

רק בגלל הרוח: אופנה, מיחזור ואמירה חברתית

שיתוף הפעולה בין המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר לעמותת קייט־פרייד, מציג אמירה אופנתית מחומרים ממוחזרים של מצנחי רחיפה, חליפות גלישה ומפרשיות שייט, תוך תמיכה בנשים ובגברים ששרדו את תעשיית הזנות בישראל

״מהרגע שנכנסתי לסטודיו של קייט־פרייד לא ידעתי את נפשי״; כך מעיד המעצב רונן לוין כשהוא מספר על פרויקט ״רק בגלל הרוח״, שיתוף הפעולה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר עם מותג התיקים Kite Pride. ״זה מסוג המקרים שהפרויקט בוחר אותך, לא אתה את הפרויקט. ועשיתי במהלך חיי כבר מספר רב של פרויקטים…״. 

לפני יותר משנה הצטרף לוין לחברתו ורדה שוהם, שמנהלת את קרן IVN העוסקת ביזמות ובהשקעות חברתיות, לסיור בסטודיו של קייט־פרייד, ראשון בסדרת ביקורים שלאחר מכן כללו גם את ראש המחלקה, אילן בז׳ה. הסטודיו הוקם לפני שלוש שנים על ידי בני הזוג השוויצרים טבאה ומטיאס (מטי) אופליגר, שהיגרו לתל אביב עם ילדיהם כבר לפני יותר משש שנים. 

קייט־פרייד הוא עסק חברתי שדוגל בערכי קיימות ומיחזור, בערכים חברתיים של תמיכה ושיתופם בקהילה בישראל. הם עושים שימוש במושג ״רוח גבית״ בהשאלה ובמטרה לעודד, לתמוך ולקדם נשים וגברים ששרדו את תעשיית הזנות בישראל, לחזור למעגל החיים החברתי הנורמטיבי, על ידי העסקתם בחברה. הסטודיו פועל ברחוב שוקן בתל אביב, ומיוצרים בו תיקים עשויים מחומרים ממוחזרים של מצנחי רחיפה, חליפות גלישה ומפרשיות שייט, והכל בעבודת יד אישית. 

טבאה ומטיאס (מטי) אופליגר לבושים בפריטים שעיצבה רז פרג

רונן לוין. צילום: יוסי גם זו לטובה

כדי לשתף פעולה עם החברה, לוין הבין שהוא יצטרך לוותר על הקורס המיתולוגי שלו לעיצוב שמלות כלה, שהוא מעביר מזה שנים רבות לסטודנטים בשנה ג׳. ״הכל קרה בתחילת שנת הלימודים בשנה שעברה, כבר אי אפשר היה להוסיף עוד קורס. תמיד יש כאלו שמחכים לקורס שמלות כלה במיוחד, אבל הייתי כל כך להוט שהחלטתי שאני מכניס את הקורס ל׳שנת שמיטה׳ כדי שנוכל לשתף פעולה עם קייט־פרייד״.

המשימה של הסטודנטים הייתה לעצב ולייצר בין פריט לבוש אחד לשלושה ובנוסף גם תיק, תוך התייחסות למסרים החברתיים והערכיים הקשורים לד.נ.א של קייט־פרייד. הסטודנטים התבקשו לבחון את החומר, את הצבע ואת האלמנטים העיצוביים הקיימים במצנח כמוצר רדי־מייד. 

לצד לוין הנחה את הסטודנטים גלעד יונה, המנחה הטכני. המפגש הראשון התקיים בסטודיו של קייט־פרייד באחד הערבים של חודש פברואר השנה. בסוף המפגש קיבל כל אחד מצנח בגודל 5/9 מטרים, שממנו הם היו אמורים לייצר את הפריטים.

תזמון הפגישה הציל את הפרויקט, אומר לוין: שבועיים לאחר מכן הוכרזה הקורונה כמגיפה, התחיל הסגר והכל עבר לזום. 80% מהקורס הועבר בזום ורק לקראת סופו התאפשר לסטודנטים ולמנחים להיפגש בקפסולות כדי לבצע את הגזירה על גבי שולחנות גזירה גדולים.

עדן משה

גל קלדרון

גל אוזן

birds

בשונה מפרויקטים אחרים, לוין הבין שמדובר בפרויקט שההשראה שלו הפוכה. הכל מתחיל מהחומר, מהרדי־מייד: יש בו חתכים, שילובי בדים, טקסטורה, תיפורים, צבעוניות שונה וכדומה. תוך כדי תזוזה, ובעיקר בגלל הלמידה בזום, לוין המשיך לאתגר את הסטודנטים. הוא חילק להם ציורים של פריטי לבוש שימושיים מתוך ספר שיש לו בבית וביקש מהם לעשות מחקר על הפריט, על ההיסטוריה שלו, ולשחזר אותו מבד גולמי. 

לאחר מכן הוא ביקש מהם לחשוב על חיבור עם רשת חנויות של מותג צעיר, שבמסגרתו יציעו קולקציית פופ־אפ. ״המצנח, הרפליקה וחנות הפופ־אפ היו כביכול גלגלי העזר, או המתווה של הפרויקט. תוך כדי עבודה התפתחו דמות הלקוח ודמות המותג שאליו התאימו הסטודנטים את העיצובים״.

מטוסים, ג׳ינסים, כרישים ומצנחים

בסופו של דבר השתתפו בפרויקט 12 סטודנטים, שנפגשו עם צוות העובדות רק בסוף הפרויקט, ביום הצילומים שהתקיים בבניין הסדנה, עם נוכחות מלאה של כל צוות העובדים. השלב הבא לאחר הצגת הדגמים היה לבחור את הפריטים בעלי הפוטנציאל המסחרי, שמהם יוכלו לייצר בקייט־פרייד תיקים ובגדים.

במקום הראשון ובמלגה על סך 4,000 שקלים זכתה עדן משה. המצנח שקיבלה משה הוא בצבעי כחול, לבן ושחור. בשלב הראשון היא עסקה בפרטים שבמצנח, ובמיוחד בטקסטים ובתיפורים שבו. הפריט האיקוני שאותו היא חקרה הוא מעיל פארקה שיוצר עבור צבא ארצות הברית. בהמשך, ובמסגרת מלחמת קוריאה, עברו להשתמש בו גם טייסים בריטיים ששירתו ביחידת חילוץ ויצאו למשימת איתור של טייסים שהתרסקו אל מי האוקיאנוס.

הלקוח שמשה בחרה כאב־טיפוס הוא גבר כהה עור, שמתגורר בממפיס שבארצות הברית, שם היא חייתה תקופה מסוימת לאחר השירות הצבאי. לדבריה זהו גבר ש״מוכן לוותר על הכל, רק לא על המראה שלו״. רשת החנויות שהיא בחרה כדי לעצב עבורה קולקציית פופ־אפ היא מונקלייר, שידועה בעיצוב פריטי אופנה ומעילים מלאים בפוך. בסופו של הפרויקט היא עיצבה קולקציה שכוללת מעילים ותיק שנהנה מסגירה הרמטית כנגד חדירת מים. 

המצנח שקיבלה עדן משה

מקורות ההשראה של עדן משה

הסקיצות לקולציה של עדן משה

העיצוב הסופי של עדן משה

רז פרג, סטודנטית נוספת שלקחה חלק בפרויקט, קיבלה ז׳קט ג׳ינס כפריט איקוני למחקר. היא חקרה את ההיסטוריה של חברת ליווייס, והתמקדה בתחושת העל־זמניות של הג׳ינס, בחופש, כמו גם בתחושת האינדיבידואליות. לצורך השראה היא השתמשה בכוכבים שלובשים ג׳ינס כמו מרלין מונרו, גי׳ימס דין, ריהאנה ועוד.

בשלב הזה היא גם איפיינה את הלקוחה שלה, שאף קיבלה שם: עומר, ״בחורה שעדיין חוקרת ומחפשת אבל יודעת לאן היא מכוונת״, היא אומרת. ״לא היה לי קל לעבוד מהבית ולבד ללא אנשים סביבי, אבל למדתי גם להתמודד עם זה. התחלתי לחפש חומרים באינטרנט, מה שנראה טיפה אבסורדי ללא יכולת לגעת בהם, אבל דווקא החיפוש הזה אפשר לי להגיע למקומות נוספים מעבר לנחלת בנימין״. 

המצנח שקיבלה פרג מתאפיין בצבעוניות דומיננטית שנשארה לאורך כל התהליך, גם בשלב שבו היא בחרה במותג האופנה הקוריאני Adererror, כמותג שאליו היא תעצב. המותג המשלב מראה רטרו לצד מראה עתידני, ידוע בצבעוניות התוססת ובגזרות הרחבות שלו. מקורות ההשראה נוספים היו אופנת שנות ה־80 עם  סגנון הקז׳ואל המשוחרר. לבסוף היא עיצבה שלושה פריטים ותיק: את הז׳קטים שלה לובשים בני הזוג מטי וטביאה בתמונה שמובילה את הפרויקט, והיא מעדכנת שהיא בחרה להמשיך ולפתח את הקולקציה בפרויקט הגמר שלה המהלך השנה הקרובה.

הסקיצות של רז פרג

רז פרג

הסקיצות של ירדן חנוכה

התיק שעיצבה ירדן חנוכה

ירדן חנוכה, שגם היא עתידה לסיים את לימודיה בשנת הלימודים הנוכחית, פרסה בשלב הראשון את המצנח בגינת ביתה והתבוננה בו מלמעלה ומגבוה, תוך כדי שהיא מנסה לבחור מספר נקודות ספציפיות בתוך הנראות הכוללת. הפריט האיקוני שאותו חקרה ושהיווה עבורה מקור השראה היה מעיל טייסים, שנקרא גם A2.

היא חקרה את עולם התעופה והטיס וכך היא הגיעה לקבוצת הפלייניג־טייגרס, קבוצת טייסים בלתי מנוצחים שמצטרפים למלחמת סין־יפן. מה שמשך את חנוכה הוא השימוש הרב שלהם בהומור, שבא לידי ביטוי גם בציור של שיני כריש על גבי האפים של המטוסים. מכאן היא הפליגה לציורי גרפיטי, לציורי הקומיקס של תקופת הפופ־ארט, ובעיקר לציוריו של רוי ליכטנשטיין.

בהשראת טייסי הטייגרס היא פיתחה גם את דמות הלקוח: גבר בשנות ה־30 לחייו עם מראה מסוקס, גר בעיר, מעריך אמנות ובעל אוסף בגדים מובחן. כשהתחילה לעבוד על תפירת הפריטים, הסגר היה כבר בעיצומו וחנויות חומרי הגלם סגורות. היא נאלצה להשתמש בחומרים שיש לה בבית או כאלו שהשיגה באינטרנט, דרך גוגל, וכאלו שהיא מצליחה למצוא רק בארץ.

החומרים שבחרה לשלב עם המצנח הם בדי קמופלאז׳, דמוי פרווה ועוד. המותג שהיא בחרה לעצב לו קולקציית פופ־אפ הוא off white, עם קולקציה צבעונית, הומוריסטיות ונקייה שמשולב בה תמיד אלמנט מצועצע. ןהפריטים שהיא עיצבה לבסוף מאובזרים בניטים ובתפרים, שהתווספו לחומרי הגלם הנוספים שבחרה. 


בסוף השבוע הקרוב (20-21.11) יהיה אפשר להתרשם מתוצרי הפרויקט באירוע שיתקיים בשכונת צהלה בתל אביב. ברוח התקופה, וכדי לאפשר לכמה שיותר מבקרים להיחשף למיזם, האירוע יתקיים במתכונת של מכירת כרטיסי כניסה מראש ועל פי לוח שעות מתוזמן. זמן הסיור הינו 30 דקות לכל קפסולה של 20 מוזמנים. מחיר הכניסה 55 ₪, תרומה לעמותת הופ־סנטר הפועלת תחת חסותה של קייט־פרייד.
לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים >> 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden