כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
לא תרצח. צילומים: מיכל שפירא
לא תרצח. צילומים: מיכל שפירא

לא תרצח: אמנות למאבק באלימות כלפי נשים

פנים ושמות הנשים הנרצחות על חלונות מועדון הפוסיקט לשעבר בכיכר אתרים; קיר אמנות בכפר סבא בעקבות עבודה עם נשים נפגעות אלימות

ב־25.11 חל יום המאבק הבין־לאומי באלימות כלפי נשים. אולם כפי שנשים החיות בסביבה אלימה סובלות מאלימות באופן קבוע, ולא יום אחד בשנה, כך גם לא יספיק יום אחד למיגור האלימות. משבר הקורונה שכפה על א.נשים שהות ממושכת בסגר בבתיהם, יצר מציאות בלתי אפשרית עבור נשים נפגעות אלימות מבית.

22 נשים נרצחו השנה בישראל בידי בני זוג, בני משפחה או אנשים שסחרו בהן, שפגעו בהן, רדפו ועינו אותן ומררו את חייהן. מספר הפניות למוקדי הסיוע זינק בכ־30% ולמרות זאת, התעלמות הממשלה והממסד רק הפכה צינית ובוטה יותר, והגיעה לשיאה לאחרונה, בהפלת הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית.

מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב יציין את יום המאבק הבין־לאומי באלימות כלפי נשים, בהפגנת זעם מחר (ד׳) בשעה 19:00 בכיכר הבימה בתל אביב. במקביל, מספר פעולות אמנות נועדו לתמוך במאבק ולעורר מודעות לאלימות כלפי נשים.

birds

בכיכר אתרים, על חורבות מועדון החשפנות ״פוסיקט״ (מבנה הקולוסיאום לשעבר), מוצג מיצב אור עם הכתובת ״לא תרצח״ המופיעה בעברית, ערבית, אנגלית, אמהרית ורוסית. על חלונות המבנה העגול הודבקו צילומי פניהן ושמותיהן של הנשים שנרצחו השנה – צילומים מחוייכים, מאלבומי משפחה, מפייסבוק ואפילו מצילומי חתונה – שמעניקים זהות אישית לכל אחת מהנשים.

בצילומים הן נראות מלאות חיים, מחוייכות, כמו שנהוג להצטלם. מאושרות? אולי זה נראה כך, וזהו אחד הכשלים הלוגיים של אלימות כלפי נשים, בעיקר אלימות מבית. קשה לתפוס את רמת האיום כאשר כלפי חוץ מוצגת לרוב תמונה מטעה. גם כשמתפרסמים בתקשורת פניהן של הנרצחות, הציבור אינו רואה אותן ברגעי האימה ומתקשה לתפוס את הפגיעה הפיזית והנפשית.

המיצב הוא חלק מיוזמה של האדריכלית ליהי גרסטנר והמעצבת הגרפית מיכל שפירא, שהקימו בחודשים האחרונים את ״גלריית 3X3״ – גלריית חלונות בחזית מלון WOM, ברחוב אלנבי בתל־אביב. השתיים שמו לעצמן מטרה לקדם אג׳נדה חברתית ולתת במה לתערוכות מתחלפות בנושאים אקטיביסטיים של מגדר, חוסר שוויון כלכלי ועוד.

ליוזמה חברו עמותת ״המרחב החברתי״ וקבוצת ״הסטיקריות״ – תנועה הפועלת במרחב הציבורי להעלאת מודעות הציבור למאבק באלימות נגד נשים. קבוצה זו אחראית למיצבי השמות שמנציחים נשים שנרצחו על גבי קירות ברחבי העיר.

לא תרצח. צילומים: מיכל שפירא

לא תרצח. צילומים: מיכל שפירא

לא תרצח. צילומים: מיכל שפירא

מבנה ״הקולוסיאום״ בכיכר אתרים נבחר כאתר סימבולי, שהפך את עורו ממועדון חשפנות למרחב של אמנות שמקדם שוויון הזדמנויות חברתי. המיצב שיוצג עד סוף השבוע זכה בתמיכת העיריה ונותני חסות. במקביל כוללת היוזמה סרטון שהופק בהשתתפות עשרות נשים מובילות בכל מגזרי החברה בישראל, שקוראות לעצור את האלימות, ביניהן אסתר רדא, מיכל אנסקי, מיקי חיימוביץ, אוולין הגואל, נינט טייב, ענת לב אדלר, רותי רודנר, ליהי לפיד, אורלי וילנאי, ציפי ברנד, מיכל אמדורסקי, בייבי ג׳ואל, פותנה ג׳אבר ועוד.

בסרטון שיעלה ברשתות החברתיות, הן קוראות בשמות הנשים שנרצחו ומעלות קריאה למודעות ולמלחמה חברתית בקלות הבלתי נסבלת של התעללות ורצח נשים. לדברי גרסטנר, מיוזמות הפעולה, ״בעיית האלימות נגד נשים התגברה בתקופת המשבר, והרגשנו שאנחנו לא יכולות להתעלם ממנה. זאת המחויבות שלנו כנשים לזעוק את מה שאותן נשים כבר לא יכולות, בכדי למנוע את הרצח הבא״. (צילום הסרטון: עומרי לוי, צילום דוקומנטרי: ארטיום דובינסקי, עריכה: אור רוזנברג).

תרזה חורין קרגולה בכפר סבא. צילום: מ״ל

תרזה חורין קרגולה בכפר סבא. צילום: מ״ל

בהיכל התרבות בכפר סבא יעלה קיר אמנות שיצרו 20 אמנים בתגובה ובתמיכה במאבק באלימות כלפי נשים. האוצרת הגר רבן, אוצרת הגלריה העירונית בכפר סבא, יזמה מפגשים בין אמנים לבין נשים שסבלו מאלימות. האמנים נכנסו לעולמן של הקורבנות ומתוך השיח יצרו יצירות שתכליתן להעביר את המצוקה ולעורר מודעות ציבורית.

העבודות נעשו בהשראת ציטוטים של הנשים: ״מה המשטרה כבר תעשה?״; ״הוא לא מרשה לי לצאת לעשר דקות מהבית״; ״חששתי לחיי ומסביבי אף אחד לא ידע״; ״הרגשתי כאסירה בביתי שלי״. המיצב תחת הכותרת ״זה מתחיל במילים ונגמר במעשים״, ייחשף לקהל מחר ויוצג עד 4.12.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden