כל מה שחשוב ויפה

נוסעים לאיצטדיון לראות אמנות, מבלי לצאת מהמכונית

מוזיאון הבוימנס ברוטרדם חבר לאיצטדיון העירוני וקיים בחודשי הקיץ תערוכת drive-thru: נסיעה איטית (מאוד) עד 5 קמ״ש, בחלל חשוך לחלוטין, מלבד אורות המכוניות וריצודים מעבודות האמנות שהוקרנו על מסכים

בקיץ האחרון הוכרזה העיר רוטרדם כעיר אדומה, ונותרה עזובה ושוממת מחיי התרבות שלה. הרחובות ומוסדות התרבות של העיר, שעד פרוץ הקורונה היו שוקקים בתיירים ובמקומיים שבאו ליהנות מהשווקים, התיאטראות, הגלריות, ההופעות והפסטיבלים, התרוקנו ממבקרים.

שנה קודם לכן יצא מוזיאון הבוימנס (Boijmans Van Beuningen) לתקופת שיפוץ בת כשבע שנים. עד לפתיחתו המחודשת, צוות המוזיאון חיפש דרכים יצירתיות להציג את האוסף במוזיאונים אחרים ברחבי הולנד ובאופנים בלתי שגרתיים. כדי לנסות להפיח חיים בעיר, חבר המוזיאון לאיצטדיון אהוי (Ahoy). ביחד הם חיפשו דרך חדשה לפנות אל הקהל ולהתניע מחדש את חיי התרבות בעיר. 

לטובת המהלך, בפעם הראשונה ובמיוחד לחודשי הקיץ החמים שפקדו את הולנד, המוזיאון קיים תערוכת drive-thru באורות המעומעמים של האיצטדיון, שלרוב מארח משחקי ספורט והופעות, שהתבטלו אף הם. הכל תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי, ותוך נסיעה איטית במכונית פרטית כדי לצפות ביצירות מאוסף המוזיאון. 

התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם

התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם. צילומים: אד הוכנדורן, ארנסט מוריץ

התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם

במשך שלושה שבועות 750 מבקרים בלבד ביום יכלו יכלו לצפות ולהתקהל במבנה הגדול של האצטדיון שגודלו 10,000 מ״ר ולחוות חוויה מוזיאלית יחודית. המבקרים הגיעו עם המכונית הפרטית שלהם, או בהיעדר מכונית חשמלית לקחת לסיבוב את אחת ממכוניות המיני־קופר החדשות שהועמדו לטובת התערוכה, והיו כלולות במחיר הכרטיס. בכניסה לתערוכה, חיכה למבקרים אוהל שבו יכלו לחכות, עד שהמכונית הבאה תתפנה ותחוטא לקראת המבקר הבא. 

הנסיעה בתערוכה התאפשרה בנסיעה איטית מאוד, עד 5 קמ״ש, בחלל חשוך לחלוטין, מלבד אורות המכוניות וריצודים מעבודות האמנות שהוקרנו על מסכים. כל מכונית צוידה בתכנית המבנה של החלל, ולצידה פנס קטן שאיתו היה אפשר להאיר על מפת המבנה במקרה הצורך. דרך תחנות הרדיו של המכונית אפשר היה לשמוע את צלילי היצירות: כל אפיק ברדיו הכיל סאונד של עבודה אחרת, ובאפיק נוסף אפשר היה להקשיב לראיונות עם אמני ואוצרי התערוכה. 

השיטוט בתערוכה דמה לחיפוש חניה מתמיד, תוך ניסיון להתבונן ולחנות מול היצירות למבט מעמיק יותר. לא היו סדרנים בתערוכה או מסלול מוגדר, וכל מבקר יכל לנסוע לאיטו במסלול משלו, גם נגד כיוון התנועה.

התמה המרכזית של התערוכה עסקה ביחסים המורכבים בין האדם לטבע, והמרקם הפגיע של שני הצדדים. העבודות העידו על היחסים החברתיים המשובשים של התקופה ועל החוויה המוגברת של האינטראקציה בין אדם למכונה ולטכנולוגיה.

המבקרים יכלו לצפות בעבודות וידאו שהוקרנו על מסכים ברחבי המתחם, בעבודות סאונד וביצירות סטילס שהוגדלו מאוד, לטובת הצפיה בהן מרחוק, מישיבה במכונית. לצד עבודות הווידאו הוצגה שדרת פסלים, ובכמה מוקדים הונחו מיצבים שלוו בתאורה והאלמטנים מרצדים.

התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם

התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם התערוכה של מוזיאון הבוימנס באיצטדיון אהוי ברוטרדם

birds

כמו משחק מחבואים של עבודות אמנות, 40 עבודות הוצגו בחשיכת התערוכה. הוותיקה ביותר, מ־1926, של האמן האוסטרי אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka). הציור, של קוף המנדריל (הקוף הגדול ביותר, שאינו קוף אדם) במשיכות מכחול עזות ואקספרסיביות, התכתב עם הסברה שהקורונה הועברה לאדם על ידי חיות בר.

עבודה נוספת שנעשתה במיוחד לתערוכה היא של האמן הגרמני אולף ניקולאי (Olaf Nicolai), טריפטיך של צילומי צמחים הגדלים בשקי פלסטיק של חברות נפט בינלאומיות. ניקולאי מצביע על המתח בין ניצול משאבי הטבע על ידי האדם לבין הרצון לטפח ולשמור עליו.

אחד המיצגים הבולטים בתערוכה היה זה של מריקה ון ורמרדם (Marijke van Warmerdam), הקרנה בלופ של שני דובים המנסים להיחלץ מהחדרון הצר ׳בו הם נמצאים. המיצב, ״דב״, התייחס למונח ההולנדי ״דב קוטב״ (ijsberen) המתייחס להליכה במקום ולנבירה ותקיעות במחשבותיך שלך; אולי המצב שבו אנו נמצאים בעקבות השהות הממושכת בבתים, ללא בילויים והסחות דעת חיצוניות.

רבים מהמוזיאונים שמנסים בתקופה זו לגשר על חוסר האפשרות לביקור פיזי במוזיאון, מעבירים את התערוכות לפורמט וירטואלי בלבד, ומוותרים על החוויה המערבת את החושים. כך, החוויה המרחבית של הביקור המוזיאלי נזנחת.

בסיום הביקור בתערוכה נאלצו המבקרים לעבור דרך שני מסכים כדי לצאת מהאיצטדיון, ותחושה של רווחה התפשטה עם היציאה מהחלל החשוך. ריח המכונית החדשה, יחד עם צלילי חריקות הצמיגים באיצטדיון, והמראות המתחלפים של יצירות האמנות תוך כדי הנהיגה בתערוכה, חייבה את המבקרים לחדד את החושים ואת תשומת הלב למתרחש. כך, הצפייה ביצירות מרחוק קיבלה פרשנות מפתיעה, ויצרה חוויה חדשה לצופה, הדומה לביקור בלונה פארק או ביריד שעשועים שהוא גם תערוכה.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    איזה אומץ וחשיבה מחוץ לקופסא- מוזאון.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden