כל מה שחשוב ויפה
מוזיאון Straat, אמסטרדם
מוזיאון Straat, אמסטרדם. צילומים: דפנה אקסל

אמנות הרחוב נכנסת למוזיאון. הרחוב נשאר בחוץ

Straat, מוזיאון חדש ברובע הצפוני של אמסטרדם, נותן מקום (מסודר מדי) לאמנות הרחוב

האם אפשר ליצור אמנות רחוב גם על קנבס תחום במסגרת, או שהמחתרתיות והאנטי־ממסדיות הם חלק בלתי נפרד מהמדיום? ומה קורה לאמנות רחוב כשהיא נכנסת פנימה, למוזיאון? מוזיאון STRAAT לאמנות רחוב, שנפתח בחודש אוקטובר באי הצפוני של אמסטרדם, עוסק בדיוק בשאלות אלו.

לעומת הסמטאות הצפופות, הבניינים הקלאסיים והתעלות הציוריות והמוכרות של מרכז אמסטרדם, האי הצפוני של העיר, ובעיקר אזור NDSM, הוא ניגוד מוחלט – מרווח, פוסט־תעשייתי, חדשני ומחוספס. לא במקרה בחרו מייסדי מוזיאון STRAAT (״רחוב״ בהולנדית) למקם אותו דווקא בחלק הזה של העיר, שמגיעים אליו בשיט קצר במעבורת ממרכז העיר.

האזור עבר בשנים האחרונות תהליך דומה לשכונות פוסט־תעשייתיות אחרות בערים גדולות ברחבי העולם. משנות ה־20 עד שנות ה־80 של המאה הקודמת פעל באזור מפעל הספנות הראשי של הולנד, ותושבי המקום היו בעיקר פועליו – ברובם מהגרי עבודה מטורקיה. בשנות ה־90, לאחר שהמפעל נסגר והשאיר אחריו חללים תעשייתיים נטושים, ועם עליית מחירי הדיור במרכז אמסטרדם, צעירים ואמנים מצאו בו אלטרנטיבה זולה למגורים ולחללי עבודה. 

כך הפך המקום לאיטו לאזור הקראיטיבי של אמסטרדם, ובימי טרום־קורונה אירח פסטיבלי מוזיקה אלקטרונית, שווקים ואירועי תרבות רבים. בשנים האחרונות מורגשים תהליכים של ג׳נטרפיקציה ופיתוח עירוני מואץ, ונבנים שם פרויקטי מגורים חדשים, שעוד לא אוכלסו. 

מוזיאון Straat, אמסטרדם מוזיאון Straat, אמסטרדם

במקום פרחה סצינת אמנות רחוב ערה, ולא רק מפני שהוא מהווה מרכז יצירתי, אלא בזכות העובדה שאמנות רחוב היא חוקית ומותרת בחלק הזה של העיר. בשנים האחרונות עיריית אמסטרדם נאבקת למנוע ציורים וגרפיטי על הבניינים ההיסטוריים במרכז העיר, על מנת לשמר את המראה הקלאסי והנקי של לב העיר. לעומת זאת, היא מאפשרת ומעודדת אמנות רחוב באזורים אחרים של העיר וב־NDSM בפרט. 

כצפוי, הדבר מושך לאזור אמני רחוב הבאים ליצור באין מפריע, וחובבי אמנות רחוב שבאים לצפות ביצירות או להצטלם על רקען ולהעלות את התוצאה לאינסטגרם. במובן הזה, המוזיאון החדש מרגיש כתוספת טבעית לשכונה. אב,ל האם המדיום הזה, שמזוהה כאקט חתרני ומחאה כלפי הממסד, מצליח להישאר ביקורתי ורלוונטי גם כשהוא נוצר בסביבה מותרת וממוסדת? ועוד בתוך מוזיאון ייעודי?

חופש, ביטוי עצמי ואופטימיות

המוזיאון החדש מבקש להתמודד עם השאלה הזאת, קודם כל באמצעות המבנה ותכנון החלל שלו. על אף שהאזור כולו שופע יצירות קיר גדולות מידות, האנגר הענק שבו שוכן המוזיאון בולט למרחוק בזכות יצירה עצומה ומרשימה על חזיתו, שצייר אמן הרחוב הבריזלאי KOBRA כבר ב־2017 – דמותה של אנה פרנק, מחייכת וצבעונית, ולצדה המשפט let me be myself. סיפורה של אנה פרנק שזור בעברה האפל של העיר, אבל הציור מאיר גם ערכים של חופש, ביטוי עצמי ואופטימיות, שבלטו בסיפורה של אנה פרנק ומתקשרים היטב למדיום של אמנות הרחוב. 

חלל המוזיאון, ששימש בעבר כסדנת ההנדסה של המספנה, תוכנן במטרה לשמור את הקשר עם הרחוב. הוא נותר מחוספס ותעשייתי (ואף אין בו חימום), מה שמייצר מראה ותחושה שונים מהסטריליות של הקוביה הלבנה. העבודות פזורות בגבהים שונים ואף תוחמות את החלל הרחב ומייצרות בו מעין סמטאות וכיכרות, שמזכירות שיטוט ברחוב. בצד הדידקטי של הדברים, המוזיאון מציג הסברים נרחבים על ההיסטוריה והתפתחות התופעה של אמנות רחוב.

תכנון התערוכה המרכזית ומגוון העבודות מדגישים את העובדה שהמדיום של אמנות הרחוב לא משמש רק ככלי מחאה ביקורתי, אלא גם כפורמט שמאפשר ביטוי לעולמם הפנימי של האמנים, ויצירת יצירות ויזואליות מרשימות ומעוררות מחשבה. 

מוזיאון Straat, אמסטרדם מוזיאון Straat, אמסטרדם מוזיאון Straat, אמסטרדם מוזיאון Straat, אמסטרדם

birds

התערוכה המרכזית מציגה 153 יצירות של 134 אמנים שונים מרחבי העולם. מרבית העבודות נוצרו על ידי האמנים בחלל עצמו, במיוחד עבור המוזיאון. התערוכה מחולקת לקטגוריות שונות: עבודות אישיות, שימוש בטכניקות שונות וגם עבודות בעלות מסרים פוליטיים, שמקוות לייצר דיון על נושאים בוערים. 

כך לדוגמה משתתף בתערוכה Royyal Dog, אמן רחוב דרום־קוריאני שידוע ביצירת פורטרטים של נשים אפרו־אמריקאיות כמחווה לתרבות השחורה ותרבות ההיפ־הופ האמריקנית. בתערוכה הוא מציג דמות של אישה אפרו־אמריקאיות בלבוש קוריאני מסורתי (handbok) שכמובן שואב השראה מהרקע התרבותי האישי שלו וגם מדגיש את המיקס הרב־תרבותי בעידן הגלובלי.

האמנית האוסטרלית Helen Proctor, שיצירותיה מאופיינות בהפשטה גאומטרית של נופי אוסטרליה, סגנון שלאו דווקא מזוהה עם אמנות רחוב, מציגה בתערוכה ציור של נוף אירופאי. לדבריה, התכוונה לצייר נוף מוכר לקהל המקומי ולתת אינטרפרטציה אישית שלה לציוריו של ואן גוך. 

צמד האחים ואמני הרחוב האיראנים Icy & Sot, שסבלו מרדיפה במולדתם ועברו לניו־יורק כפליטים פוליטיים, מציגים מעין פסל שטוח עשוי ממראה. הפסל, see yourself within all others, הוא צללית של זוג מבוגרים וילד נסים על נפשם. האמנים מסבירים שהפסל משקף, גם במובן המילולי, את העידן הנוכחי ואת חוויית הרדיפה האישית שלהם. הוא נועד שיסתכלו עליו מזווית שונות על מנת להבהיר שלכל סיפור יש יותר מפן אחד. 

מוזיאון Straat, אמסטרדם מוזיאון Straat, אמסטרדם מוזיאון Straat, אמסטרדם

יצירה אקטואלית במיוחד של האמן FAKE, מראה דמות של אחות עונדת מסיכת סופרמן ומביטה מעלה בתקווה. היצירה מתייחסת כמובן לתפיסת צוותי הרפואה כגיבורי העל של משבר הקורונה.

הצלחתו של המוזיאון היא בהצגה של מגוון השראות, טכניקות ואופני ביטוי של אמני רחוב שונים. התערוכה מבליטה את הגיוון והעושר של המדיום, אולם קשה להימנע מהמחשבה שמה שבכל זאת חסר במוזיאון, ואולי אף באזור NDSM כולו, הוא לאו דווקא הממד הלא חוקי והמחתרתי, אלא פשוט… הרחוב. 

הלוקיישן והקונטקסט של אמנות רחוב, ברחוב עצמו, הם חלק לא פחות משמעותי מהיצירות עצמן. העובדה שהעבודות ממוקמות בחלל סגור ומלאכותי ובאזור מרוחק ומנותק מאזורי השוטטות של אנשים, פוגע ביכולת של היצירות להתעמת עם הצופים בשגרה ובאופן אקראי. הכוח של אמנות הרחוב הוא ביכולת שלה להגיב לחיי היומיום, לסביבה שבה היא ממוקמת (סייט ספסיפיק) ולעורר מחשבה או דיון גם בקרב אנשים שלאו דווקא תכננו לעלות על המעבורת ולנסוע לצרוך אמנות. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    כל צבעוניות מקסימה אותי.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden