כל מה שחשוב ויפה
עידן שגב
עידן שגב. צילום: רונה שגב־פרידמן

עידן שגב משאיר אבק לגוגל (maps)

עם 112 מדינות, 45 שפות, ולמעלה מ־900 מיליון משתמשים, עידן שגב - מוביל תחום העיצוב במוביט - מאמין שהשימוש בתחבורה ציבורית הוא זכות יסוד בסיסית

כשצוות העיצוב של מוביט עבד על אחד ממסכי האפליקציה, שפירט את הוראות הנסיעה מא׳ ל־ב׳ (הוראות הליכה, שמות תחנות, מפה, וכן הלאה), הוא נתקל בבעיה. ״העולם שלנו מתבסס על מידע, אבל לפעמים זה לא מספיק״, מספר עידן שגב, מוביל תחום העיצוב בחברה. ״כל הצוות חשב שיש בעייה, הדאטה הראתה שאנשים משתמשים בו בלי בעיה, אבל עדיין בתוך קבוצת העיצוב הרגשנו לא בנוח.

״עד שאחד המעצבים בצוות המציא מבחן שהוא קרא לו ׳מבחן הגמגום׳: הוא נותן לאנשים להקריא את המידע שהם רואים על המסך ומחפש את המקום שהם מתקשים בו מבחינה קולית. עם קצת תושיה ויכולת להבין אנשים – איך אנחנו בנויים ומתנהגים – הצלחנו לזהות את הבעיה בלי להתבסס על דאטה. הבנו שהבעיה הייתה שהסדר שבו הדברים הוצגו על המסך לא היה ליניארי מספיק, והחלטנו לסדר אותו כמו סיפור מסע״. 

מוביט, שהוקמה ב־2011, היא מסוג האפליקציות שנדמה שלא צריך להציג אותן: כפי ששגב מציין, ״אין בארץ משתמש תחבורה ציבורית שלא מכיר, ניסה או משתמש באפליקציה שלנו״. מה שפחות ידוע הוא סדר גודל העצום של פעילות החברה: כיום מוביט פעילה ב־112 מדינות, ב־45 שפות, והיא חצתה את הרף של 900 מיליון משתמשים. ״יש פה אתגר שאנחנו לא מפסיקים להתעסק איתו: בכל 24 שעות נפתחת פעילות של מוביט בעיר חדשה בעולם״, אומר שגב. 

מוביט פעילה ב־112 מדינות, ב־45 שפות, והיא חצתה את הרף של 900 מיליון משתמשים. יש פה אתגר שאנחנו לא מפסיקים להתעסק איתו: בכל 24 שעות נפתחת פעילות של מוביט בעיר חדשה בעולם

״לאורך השנים מוביט השתנתה והתפתחה: כחברה אנחנו עושים הרבה מאמצים לספר את הסיפור שלנו לקהלים חדשים שלא היינו מורגלים אליהם, עם נקודות מגע חדשות. כמעצבים אנחנו אחראים לראות את המסע של הצרכן בצורה הוליסטית, מנסים לייצר משהו קוהרנטי, להיות עקביים.

״מעצבים מרגישים בבטן את הזיופים. בכל נקודת מגע אנחנו צוללים לעומק, מהרגע שנכנסת לחנות האפליקציות והתחלת להשתמש במוצר. וצריך לקחת בחשבון שכל חנות כזו נראית אחרת בעולם; אנחנו מנסים להתאים כל חנות ברמה הלוקאלית. מקומיות היא הבט משמעותי בפעילות שלנו״.

אפליקציית מוביט אפליקציית מוביט

איך זה בא לידי ביטוי?

״הכי חשוב זה להבין שאנחנו עונים על צורך. הרגע הזה, שהבן אדם עולה לאוטובוס, יד אחת מחזיקה את הידית והיד השניה את השקית, ומאחוריו תור של אנשים והוא צריך לשלם באפליקציה חדשה וצועקים לו יאללה יאללה, התהליך צריך לעבור חלק בלי שום חיכוך. לכן לענות על הצורך זה הכי חשוב, כל השאר זה בונוס.

״זה אולי טריוויאלי, אבל לאותו בן אדם שנמצא באוטובוס אנחנו פשוט עונים על צורך, ומהדבר הזה נגזרת סדרה של החלטות. לדוגמה, יש לנו הקפדה מאוד גדולה לנגישות. קודם כל ברמה האתית והמוסרית: זו זכות בסיסית, יש ערך להנגשה.

״מעבר לזה, גם ברמת ה־UX, כשאני תומך בלקוי ראיה אני תומך גם במישהו שמחכה לאוטבוס בתחנה בשמש שמשתקפת במסך שלו, או במי שרץ בגשם לתפוס את האוטובוס ומנסה לוודא באפליקציה שזה האוטובוס שהוא צריך לעלות עליו.

כשאני תומך בלקוי ראיה אני תומך גם במישהו שמחכה לאוטבוס בתחנה בשמש שמשתקפת במסך שלו, או במי שרץ בגשם לתפוס את האוטובוס ומנסה לוודא באפליקציה שזה האוטובוס שהוא צריך לעלות עליו

״וזו גם אסטרטגיית צמיחה: אנחנו מגדילים את הקהל שיכול להשתמש במוביט. כשאתה נגיש גוגל מחבב אותך, אם קורא המסך יודע לקרוא את התוכן, גם מנועי חיפוש יכולים. זו לא חברת גיימינג: אנחנו יכולים ללכת כל יום לעבודה בתחושה טובה עם מה שאנחנו עושים״. 

מה הדבר הכי חשוב כשאני פותח את האפליקציה? 

״לכל אחד זה משהו אחר. מי שעושה את אותו מסלול כל יום, ויודע שהאוטובוס תמיד מאחר בארבע דקות, הצורך הוא למנוע הפתעות. ומי שנוסע פעם ראשונה לחיפה הצורך שלו לתכנן את הנסיעה הוא אחר. אם לתרגם את זה לעקרונות, אז פשטות (זה כמעט ברור מאליו); אינקלוסיב (לכלול את כולם); לוקליזציה (אם אתה גר במלזיה אתה צריך להרגיש שהאפליקציה היא מלזית מ־א׳ ועד ת׳).

לוקליזציה באפליקציית מוביט

״ואנחנו תומכים במכשירים ישנים בקטע קצת פנטי. יש פה עניין של לוותר על אנימציות מגניבות, פלאשים וגיפים, לטובת קהל בריו לדוגמה של מיליוני אנשים, שמסתובבים עם מכשירי אנדרואיד ישנים. יש לנו מחקרים מפורטים שמראים קשר וקורלציה בין הביצועים, הזיכרון וגודל המסך של המכשיר לשימוש באפליקציה״. 

למה שלא תעשות מוביט לייט כמו אינסטגרם לייט?

״בגישה שלנו אין מוביט לייט. מוביט היא לייט; היא חייבת להיות לייט. אנחנו תומכים בהמון קהלים במדינות מפתחתות, שבהן אייפון 12 הוא מדע בדיוני, דבר שפשוט לא קיים. אני מעדיף שהאפליקציה תעבוד על סמסונג מלפני חמש שנים, מרגעי delight למשתמשים אחרים. זו גם עמדה מוסרית וגם אסטרטגיית צמיחה״.

העבודה אף פעם לא נגמרת

שגב, בן 42, הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל (2004). את תחילת דרכו בעולם הדיגיטלי עשה בחברת מנטיס, מהחברות הבולטות בתחום האינטראקטיב בארץ בזמנו. ״זו הייתה ׳התחלת האינטרנט׳ בארץ, כניסת המובייל, עידן התמימות של המדיה. זו הייתה החברה היחידה בארץ שעשתה דברים מעניינים״.

הוא החל את דרכו במנטיס כמעצב צעיר וטיפס בסולם המשרות עד לתפקיד הקריאייטיב דירקטור של החברה, שבשנת 2011 נקנתה על ידי NGSoft. ״היינו סטודיו גדול של משהו כמו 20 מעצבים, ה׳גו־טו סטודיו׳ של הבנקים. היה בזה משהו מגוון ומעניין: אתה נכנס לחדר ישיבות ולא יודע מי האנשים שתפגוש, צריך להגיב נורא מהר כל יום.

״בסוף כל פגישה אתה צריך להשיל את העור ושעה אחרי זה לעטות עור חדש. היום כשאני מגייס מעצבים אני אוהב לראות בקורות החיים שלהם עבודה בסטודיו: זורקים עליך דברים כל הזמן ואתה נהיה מושחז בלהגיב״. 

ב־2018 החל לעבוד במוביט כמוביל תחום העיצוב. ״המעצבים הם חלק מקבוצת המוצר בחברה, אנחנו עובדים בצורה מעמיקה עם מנהלי מוצר, מפתחים, אנשי דאטה. בכל אחד מהמוצרים אנחנו נמצאים בתהליכי קבלת החלטות, קונספטים, עד היציאה לשוק, בכל מעגל פיתוח המוצר.

״יש בזה משהו גם קצת סיזיפי וגם מדהים ומרתק – זו עבודה שאף פעם לא נגמרת. כל דבר שאתה משיק יש דאטה איך אנשים משתמשים בו – זה לדעת איפה צדקת, איפה טעית, להגיב, וחוזר חלילה. זה הופך להיות מן סטייט אוף מיינד, שהדבר אף פעם לא גמור״.

אפליקציית מוביט אפליקציית מוביט

birds

איך נראה תהליך העבודה שלכם?

״אנחנו מנסים לדמיין איך ייראה המוצר בעוד שנתיים, מפליגים בדמיון ומנסים להמחיש אותו. ואז מדברים עליו, מפרקים אותו, מנתחים אותו, מנהלים דיון, וסביבו מקבלים החלטות. הקפיצה הזו קדימה מאפשרת לנו להתנתק מהיום־יום; זה הטווח הארוך.

״ביום־יום אנחנו מתעסקים הרבה עם לקחת מדד מסוים – לדוגמה כמה אנשים משלימים נסיעה, כמה אנשים שמרו מסלול, כמה אנשים נכשלו בחיפוש – ובודקים איך אנחנו יכולים לגרום ליותר אנשים להצליח לעשות את מה שהם רוצים״.

אפרופו מפות ומסלולים, למה צריך אתכם אם יש את גוגל מאפס?

״הרבה פעמים שואלים אותנו את זה, יש גוגל מאפס, מה זכות הקיום של מוביט? אפשר להבין את השאלה הזו, אבל היום יש לנו 60-70 אחוז יותר כיסוי מגוגל בתחבורה ציבורית, בעיקר בגלל שמוביט בנויה על מאות אלפי קהילות בעולם. הקהילה ממפה את התחבורה הציבורית ופותחת את הפעילות של מוביט באותה עיר. זה מה שמאפשר לכסות ערים חדשות עם שטח כל כך גדול.

״יותר מזה, היית יכול להגיד שגוגל כבר הוציאו מכוניות וצילמו את הרחובות. אבל, בתחבורה ציבורית המידע הזה כל הזמן משתנה, והקהילה אחראית גם על הטיוב והעדכון של המידע. הפעילות של הקהילה מאפשרת לפתוח אזורים חדשים גם ברמת עדכון של מידע, ו׳להשאיר אבק׳ לגוגל. 

״כמשתמש בתחבורה ציבורית, מה שמעניין אותך זה בעיקר זמני ההגעה בזמן אמת, ובזכות השורשים העמוקים שיש לנו והקשר עם עיריות ומפעילי תחבורה ציבורית, יש לנו פי עשר יותר מידע בזמן אמת על מיקום כלי הרכב. למי שנמצא בתחנה ומחכה לאוטובוס זה כל העולם״.

מה הקשר שלכם לערים? 

״יש לנו המון דאטה איך אנשים נוסעים, לפעמים יותר ממה שעיריות יכולות להתמודד איתו. יש לנו שש מיליארד נקודות בכל יום. אנחנו עוזרים לעיריות להקים שירותים ולחבר את כל החלקים האלו, את כל גלגלי השיניים למסע אחד. 

״אנחנו עוזרים להן להקים תשתית, מתייחסים לניידות כשירות – זו גישה שאומרת שזו האחריות של העיר לאפשר לך להגיע ממקום למקום בלי רכב פרטי. זה הולם את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם: moving around is a basic human right.

moving around is a basic human right: האפשרויות שלך לקבל השכלה טובה יותר, לעבוד, זה לא הגיוני שהן יהיו תלויות ברכב פרטי. ובשביל שהדבר הזה יעבוד יש מערכת של גלגלי שיניים שצריכים לעבוד ביחד

״האפשרויות שלך לקבל השכלה טובה יותר, לעבוד, זה לא הגיוני שהן יהיו תלויות ברכב פרטי. ובשביל שהדבר הזה יעבוד יש מערכת מורכבת של גלגלי שיניים שצריכים לעבוד ביחד״.

באיזה אופן? 

״פעם תחבורה ציבורית כללה רכבת, אוטובוס ורכבת תחתית. היום יש יותר אפשרויות – סקוטרים, אוטו־תלים, באבל, אובר (תחבורה ציבורית כן או לא), רכבים שיתופיים, קאר־פול של ווייז – וזה נובע מהעובדה שהצרכים שלנו משתנים. אם אני צריך להגיע לרכבת, סקוטר יוכל להיות האפשרות המושלמת, ואחרי הרכבת אולי אקח אוטובוס.

״זה צריך להיות נגיש, להתחבר אחד עם השני בלי שתרגיש. אתה רוצה לתכנן הכל במקום אחד ולשלם במקום אחד, וגם שם אנחנו רואים את התפקיד שלנו״.

מתי אוכל לשלם על הכל במקום אחד?

״זה נושא שאנחנו שמים עליו המון פוקוס, והחל מ־15.12 יהיה אפשר לשלם בתחבורה ציבורית בארץ דרך מוביט. בשנה הבאה נוסיף גם אפשרות תשלום לשירותי סקוטרים. אין בזה כסף, זה תחום שיש בו הרבה רגולציה, אבל כחלק מהאני מאמין שלנו אנחנו רוצים לאפשר את השירות הזה בכמה שיותר מקומות״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. Larry & Sergei

    We humbly acknowledge our mistakes.

  2. E

    זה מדהים כמה ניתוק…
    מוביט זאת אחת האפליקציות הכי לא נגישות שראיתי מימיי…
    למה אני חייב להשתמש בדארק מוד אם המכשיר שלי בדארק מוד? למה אני לא יכול לקבוע שמוביט תישאר בגרסה "הרגילה"? המפות בדארק מוד בעלות קונטרסט כל כךךך נמוך, שאי אפשר לראות עליהן כלום…
    הוספתם עיגולים על קו המסלול שמראים את כיוון הנהיגה, רק שזה נראה כמעט זהה לעיגולים שמציינים איפה יש תחנות לאוטובוס, זה כל כך מבלבל… אם זה מבלבל אותי זה בוודאי מבלבל מישהו\י מבוגר שלא מבין למה יש לו מלא עיגולים על המסלול….
    פשוט מצחיק אותי הניתוק בין הנאמר בכתבה, לבין העובדות בשטח. עצוב…

  3. רותי כהן

    מרתק!!! עולם ומלואו. כל הכבוד!!!

  4. משתמש בעל כורחו

    חמוד, האפליקציה הזו עושה לכולם את המוות. אתה לא תומך בשום לקוי ראייה. ומה רע בחברות גיימינג לעזאזל

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden