כל מה שחשוב ויפה
סטודיו BoND וסטודיו דווקא, קולקציית Mill Hill
סטודיו BoND וסטודיו דווקא, קולקציית Mill Hill. צילומים: שני הלוי

דניאל ונדב ראוכוורגר: אחים, אמנים, ועכשיו גם שותפים

דניאל אדריכל, נדב קרמיקאי; ההורים אמנים, בני הזוג שותפים ליצירה. האחים למשפחת ראוכוורגר בשיתוף פעולה טרנס־אטלנטי ראשון: קולקציית כלים קרמיים בהשראת בית בהאמפטונס

יובל: הי דניאל, הי נדב. מה קורה?

נדב: אין לי עברית במקלדת so bear with me

יובל: אין בעיה. גם לי אין

דניאל: גם לי. מקסים 🙂

יובל: קטעים. אז מה שלומכם? האמת שאני די מתרגש, נראה לי שזו פעם ראשונה שאני מראיין לפורטפוליו שני אחים, ועוד ממשפחת ראוכוורגר, אז בכלל…

נדב: אני בסדר גמור, מנסה למצוא את הטוב בתקופה המשונה הזאת

דניאל: כן זה רעיון מאוד יפה, לא יודע אם קראתי הרבה ראיונות עם אחים. זה גורם לי להתגעגע מאוד, והפרויקט המשותף עם נדב נולד במידה רבה מתוך געגוע… כבר יותר משנה שנועם ואני לא ביקרנו בארץ, ויותר מהכל אני מתגעגע למשפחה. אני יושב בדירה ה(יחסית) חדשה שלנו ברחוב 22, בחוץ יורד שלג, והדלקנו בדיוק את האח

נדב: זה הרבה זמן, כבר מאוד חסרים לנו. אני מקווה שתצליחו להגיע בקרוב

יובל: תעשו לנו רגע תקציר הפרקים הקודמים. דניאל, עברת לארצות הברית ובפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה לפני כמה שנים טובות, ואמנם אני עוקב באינסטגרם ובכלל – אבל מה אתה עושה שם עכשיו? ונדב – אותך פגשתי ממש לפני שנה כשהבאת את העבודות לביאנלה עם אמא שלך (!), האמנית גלית ראוכוורגר

דניאל: כן המשפחה משחקת תפקיד משמעותי, הא?! השנה האחרונה הייתה השנה שבה נועם ואני הקמנו את המשרד שלנו פה, ואכן שנה הזויה אך גם מאוד פוריה ומעניינת. 

נועם (דביר) ואני הכרנו כשכתבנו שנינו ב״גלריה״ תחת ליסה פרץ. עברנו ללמוד בקיימברידג׳ ב־2012, ומשם המשכנו מאוחר יותר לניו יורק, שם עבדנו שנינו במשרד של רם קולהאס במשך ארבע שנים. המשרד המשותף תמיד היה מטרה, שלקח קצת זמן להגשים. למשרד קוראים BoND, ראשי תיבות של Bureau of Noam & Daniel. אנחנו עובדים על כעשרה פרוייקטים כרגע: בנין חדש לגלריה לאמנות, תיאטרון קטן, כמה דירות ובתים

דניאל (מימין) ונדב ראוכוורגר. צילום: מ״ל

הבית בהאמפטונס

הבית בהאמפטונס. צילומים: דניאל ראוכוורגר

הבית בהאמפטונס

נדב: בזמן האחרון יש הרבה עבודה בסטודיו של גילי ושלי, סטודיו דווקא, שנולד לפני שלוש שנים. השם נלקח מכינוי שניתן לי כשהייתי ילד, וגם כי אנחנו עוסקים (דווקא) בקרמיקה ו(דווקא) בחיפה, שני דברים לא טריוויאליים.

קווים פשוטים ואסתטיקה נקייה מאפיינים את הכלים של הסטודיו ביחד עם תשומת לב לפרטים הקטנים, ומתוך זה נוצרים באהבה כלים לשימוש יום־יומי. כל הכלים מיוצרים בתוך הסטודיו בתהליך איטי וקפדני בשילוב טכניקות של עיצוב קרמי כולל עבודה על הגלגל, יציקות לתבנית גבס ופיסול

דניאל: זה גם מעניין שנועם ואני, נשואים ועובדים יחד, וגם גילי ונדב

יובל: וואלה, לא חשבתי על זה

דניאל: וגם אחינו הגדול מוטי ואשתו הדר (משרד אדריכלים משותף) וגם אחותינו מירי ובעלה צחי (משרד עו״ד משותף). שריטה

נדב: הוצאת לי את המילים מהפה

יובל: דייי. מה האכילו אתכם שם בבית?

דניאל: לא ברור. גם ההורים שלנו עבדו יחד או תמכו אחד בשני הרבה

יובל: זה נכון…

זו משימה לא פשוטה, כולנו פרפקציוניסטים

יובל: בואו נמשיך לקולקציית Mill Hill: איך היא נולדה? מאיפה הגיע הרעיון לעבוד ביחד, ועוד ממרחק כזה

דניאל: זה התחיל מתוך פרויקט של נועם ושלי באיסט האמפטון – בית היסטורי שעיצבנו עבור לקוחות. התכנון של הבית פשוט מבחינה צורנית, וכולל צורות גיאומטריות עגולות (קשת, אליפסה, עיגול) בתוכניות ובחתך. נועם ואני עבדנו על הפרויקט במשך כשנה לפני שפנינו לגילי ונדב לגבי שיתוף הפעולה. היינו כבר בשלב מתקדם של הבניה ועבדנו על הפנים – ריהוט וכד׳

דניאל ראוכוורגר: זה התחיל מבית היסטורי שעיצבנו עבור לקוחות. התכנון של הבית פשוט מבחינה צורנית, וכולל צורות גיאומטריות עגולות (קשת, אליפסה, עיגול) בתוכניות ובחתך. נועם ואני עבדנו על הפרויקט במשך כשנה לפני שפנינו לגילי ונדב לגבי שיתוף הפעולה

נדב: מדובר בפרויקט מגורים פרטי הממוקם ברחוב ציורי ומיוחד שמטרת העיצוב היתה לשלב את היופי של המרחבים הציבוריים בתוך הבית, ליצור זרימה בין היחסים הפנימיים והחיצוניים וליצור בית עכשווי ומודרני.

כשראינו את הבית המיוחד ש־BOND תכננו ועיצבו, את האלמנטים העיצוביים, הקשתות והקיר האדריכלי, התאהבנו, התמלאנו השראה ומייד ראינו איך ביחד איתם אנחנו מתרגמים את זה לכלים שלנו ויוצרים קולקציה המותאמת לקו העיצובי שקיים בבית הקשתות המעוצב

יובל: כלומר, אם אני מבין נכון, הקולקציה לא הייתה בקשה של בעלי הבית אלא משהו שהגיע מכם?

דניאל: כן – זה היה תהליך של שילוב של הסגנון של נדב, שהוא כבר ביסס, עם שפה עיצובית קצת יותר אבסטרקטית שלנו. אכן הגיע מאיתנו – והם קנו את הרעיון

נדב: ואז התחיל שלב התכנון שכלל הכנת מודלים, תבניות ועבודה על האובניים

דניאל: הצורות הבסיסיות של האדריכלות הכתיבו במידה מסויימת קוי אופי לכלים – עם דגש על צורת צילינדר, שהיא אולי הצורה האהובה עלי… זה סט מאוד מאוד ״ממושמע״ – שחור לבן וקפדני מאוד

נדב: מאוד פשוט וברור ומינימליסטי באסתטיקה שלו

דניאל: כמה כלים יש בסט סך הכל נדב? 50?

נדב: משהו כזה. שאבנו השראה בעיקר מהאלמנטים הבולטים בבית, מאוצר המילים האדריכלי שמלווה אותו, וביססנו את הקולקציה על צורות גלילים וקשתות במגוון פרופרציות והוספנו סימני חריטה ייחודיים לנו. כך נוצרה קולקציית כלי קרמיקה למטבח בעלת טאץ׳ אישי ומיוחד. ממש אפשר לראות בכלים שהם הוכנו באהבה גדולה

נדב ראוכוורגר: שאבנו השראה בעיקר מהאלמנטים הבולטים בבית, מאוצר המילים האדריכלי שמלווה אותו, וביססנו את הקולקציה על צורות גלילים וקשתות במגוון פרופרציות והוספנו סימני חריטה ייחודיים לנו. כך נוצרה קולקציית כלי קרמיקה למטבח בעלת טאץ׳ אישי ומיוחד. ממש אפשר לראות בכלים שהם הוכנו באהבה גדולה

יובל: 50 כלים שונים, כן? מה לדוגמה?

נדב: סט כלי אוכל, צלחות קינוח, מערכת אוכל למטבח, כלים למלח ופלפל

דניאל: מצלחות קטנות לקינוח וכוסות אספרסו ועד ואזות וקערות גדולות מאוד

יובל: ובעלי הבית קיבלו את הקולקציה כחלק מהבית החדש? אתה יכול לספר לנו עליהם משהו, דניאל?

דניאל: כן בשמחה – הם זוג צעיר שרכשו את הבית לפני כשנתיים. זה בית לא גדול בקנה מידה של ההאמפטונס, סביב 240 מ״ר. וכחלק מתהליך התכנון הם הפכו לחברים די קרובים שלנו. הם קיבלו את הכלים בשבוע הראשון לאחר סיום השיפוץ. כל כך התרגשו מזה – ומזה שארגז מחיפה הגיע אליהם בשלום. כלום לא נשבר. זה היה מאוד מרגש לראות את הכל משתלב פתאום שם בבית

יובל: נייס. וזה באמת נס…

אז איך היה לעבוד ביחד? אבל את האמת! על מה התווכחתם, מי ויתר למי ועל מה?

דניאל: זה היה מאוד שיתופי, אני חושב

נדב: מהצד שלי, השלב הפיזי והראשוני של ״המצאת״ הכלים לאחר השרטוטים מול דניאל, היה השלב הכי מאתגר. כל הכלים נעשו בפעם הראשונה ולקח זמן למצוא את הגודל והצורה המדויקת שתתאים לחזון של כולם. מהשלב הראשון כולם לקחו חלק בתהליך. החשיבה והתכנון זרמו והתאימו לטעם האסתטי של כולם

דניאל: נועם ואני הצענו למשל רעיון, ואז גילי ונדב ענו עם אחד שלהם – ידענו מה אנחנו רוצים ככיוון כללי אבל אנחנו לא אלה שמבינים בקרמיקה ובעבודה הידנית, ולכן היינו מאוד פתוחים לשנות  ולחשוב יחד. היה בעבודה המשותפת משהו מאוד מקרב, במיוחד בתקופה הזו

נדב: הצד הטכני בהחלט היה מאתגר אבל גם סופר כיף ומתגמל

דניאל: כן – בשלב מסויים נדב כתב לי שהוא עשה חמישה נסיונות על הקערה הגדולה – ושהכל נשבר

נדב: ceramics is a bitch. הטענות היחידות שהיו לי היו לחומר חח

דניאל: הכלים הגדולים היו מאתגרים – זו קערה שהייתה בגודל של כל גלגל האובניים

נדב: אבל שוב, היה שווה לגמרי אחרי שראינו את התגובה של הקונים

birds

דניאל: אני מזמין הרבה מוצרים מחברות שונות ובדרך כלל זה מאוד חד וחלק, בלי הרבה מחשבה על הצד השני. אבל פה… לא רק שזה שיתוף פעולה, זה גם אחי הקטן, שעושה את הכלים בידיים בעצמו ושבשלב מסויים זה אפילו כאב לו. אני חושב שזה לימד אותי הרבה על נדב כאמן

נדב: גם אני מרגיש שנחשפתי לצד של דניאל שלא הכרתי, וזה גרם לי להתפתח כאמן. עמידה בסטנדרטים שלו ושל נועם, וגם בסטנדרטים של גילי ושלי, זו משימה לא פשוטה, כולנו פרפקציוניסטים

יובל: על נועם ודניאל אני יודע ממזמן שהם פרפקציוניסטים, מהתקופה שעבדנו במקביל בהארץ, עליך ועל גילי אני יכול רק להסיק את זה ממה שאני רואה מהעבודות

דניאל: אני חושב ששנינו באים מעל לכל מבית שקידש עניין של דיסציפלינה, עם אבא אמן שיום־יום הלך לסטודיו בשמונה בבוקר

נדב: עד היום נותן לנו ביקורות על העבודות 🙂 חשוב לנו לשמוע אותה כמובן

דניאל: שנינו ניגנו מוזיקה קלאסית במשך שנים. הכל בעצם די מחובר, ובתהליך הזה של שיתוף הפעולה ראיתי כמה ההבט הזה נוכח בעבודה של נדב

יובל: בני כמה אתם בכלל?

נדב: 31

דניאל: 33

יובל: וואלה. די קרוב בסופו של דבר. ואם אני מבין נכון, עכשיו אתם מציעים את הכלים למכירה לכל מי שרוצה? איך זה עובד – יש מלאי? זה לפי הזמנה?

דניאל: כן – זו הייתה המטרה – ליצור מוצר כחלק מפרוייקט ואז להמשיך לייצר על פי הזמנה. וזה גם פתח דלת לעוד עבודות יחד. אנחנו עובדים עכשיו על משהו חדש – אהילים למנורות מחומר קרמי, לפרויקט חדש שלנו בניו יורק

יובל: מגניב. עכשיו רק נשאר לשתף פעולה עם משרד עורכי הדין המשפחתי ומשרד האדריכלים המתחרה ולהשלים סדרה…

נדב: יום אחד נקח בניין שלם ונעבוד כולנו ביחד משם

דניאל: אולי זה צריך להיות באיטליה או הולנד או משהו – איפשהו באמצע בין ניו יורק וישראל

יובל: אני כבר רואה בדמיוני את השלט: הראוכוורגר׳ס

דניאל: לול

נדב: 🙂 הולנד מתאימה

דניאל: אני זוכר כד שעשיתי בשיעור קדרות כילד שכתבתי עליו באותיות מאוד קלאסיות Rauchwerger & Co. זה היה בגיל 14 משהו כזה 🧐

נדב: היו לך כלים מאוד יפים!

יובל: מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

דניאל: הדבר היחיד שהייתי עוד מציין זה באמת את בני הזוג שלנו שהיו חלק גדול מהתהליך. זה היה ארבעתנו

נדב: אצלנו אני על הצד הטכני של הייצור וגילי דואגת לכל מאחורי הקלעים. כולל הפקת הצילומים ותיעוד התהליכים. כן, ארבעתנו היינו חלק מהתהליך כל הזמן

דניאל: אצל נועם ואצלי אין ממש חלוקת תפקידים בקנה מידה הזה. זה באמץ היה מאוד שיתופי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden