כל מה שחשוב ויפה
ויוי בלאיש, שבוע האופנה 2021
ויוי בלאיש, שבוע האופנה קורנית תל אביב 2021. צילום: אורית פניני

שבוע האופנה 2021: ברוח הזמן

28 תצוגות, אג׳נדות חברתיות, דוגמניות ודוגמנים בכל הצבעים והגילאים, ויוי בלאיש אחד: זה היה שבוע האופנה קורנית תל אביב 2021

01 

תם ונשלם שבוע האופנה קורנית תל אביב 2021. האם זו היתה חגיגה לתעשיית האופנה הישראלית? או שזה היה עוד שבוע שבו נחשפנו לפער שבו התעשיה הזו פועלת, ושוב שאלנו את עצמנו מה צריך לקרות כאן כדי שהתעשייה הזו אכן תפרח ותקבל את הגיבוי הממסדי שאליו היא זועקת? ובכלל, האם יש מקום לשבוע אופנה תל אביב?

גם השנה, כפי שהוא עושה כבר עשר שנים, מגייס מוטי רייפ את כל תעצומות הנפש שלו – ויש לו כנראה הרבה, כדי לגרום למפעל חייו – ״שבוע האופנה תל אביב״, להמשיך לקרות ולצאת אל הפועל. רייפ לא חייב לעשות את זה, וגם אם המצקצקים יגידו שמדובר פה בעסק מסחרי, לא בדקתי, אבל אני כמעט ובטוחה שרייפ ואנשיו ממש לא ״עושים קופה״ מהעסק הזה. המאמצים שהוא מקדיש ומשקיע, תוך ניסיון בלתי מתפשר להוביל אג׳נדה, ראויים להערכה, ולא אחטא אם אמליץ שבשנה הבאה רייפ יקבל בעצמו פרס מפעל חיים על פעילותו למען תעשיית האופנה. 

02

השנה התקיים שבוע האופנה במתכונת דיגיטלית, בשיתוף רשת 13. כל התצוגות שודרו במהלך ארבעת ימי חול המועד פסח ברשת 13. לפי נתוני הרייטינג שפורסמו על ידי הוועדה למדרוג השידורים זכו לנתונים לא רעים בכלל – בעיקר בזכות העובדה שהתצוגות לא שודרו בפריים טיים. 

כפי שבחר רייפ לעשות בשבועות האופנה הקודמים, גם השנה שובץ המעצב ויוי בלאיש לסיים את שלושת ימי התצוגות עם תצוגת האופנה הפנומנלית שלו, והנכיח שוב את הקצוות שבהן התעשיה הזו פועלת. כשאני לבושה בטרנינג ובשורה הראשונה בסלון שלי, צפיתי בתצוגה ושוב הבנתי את גדולתו של בלאיש.

ויוי בלאיש, שבוע האופנה 2021

ויוי בלאיש. צילומים: אורית פניני

ויוי בלאיש, שבוע האופנה 2021 ויוי בלאיש, שבוע האופנה 2021

במרכז הקולקציה החדשה של בלאיש – Sign of the Times, בהשראת שירו של פרינס – הוצג שיתוף פעולה יחודי של בלאיש עם חברת קורנית דיגיטל. הקולקציה כללה שמלות, חצאיות, טי־שירטים ופוטרים בגזרות חופשיות ומשוחררות, תוצר של מלאכת מחשבת של קוטור והדפסה דיגיטלית. מראה הבוהו־שיק, הגלאם של שנות ה־40 והספורט־וינטג׳ המאפיין את בלאיש, קיבל העונה טוויסט חדש דרך שילוב של הדפסים שחקר המעצב מרחבי העולם. במקביל לסגנון החדש הוא גם מקפיד ליישן את בגדיו, ליצור בהם מניפולציות, כביסות וצביעות ידניות, שמשאירות בהם סימנים, זכרונות וגעגועים.

ויוי בלאיש: בעבודה עם קורנית חזרתי למסורת ההדפסה מתוך הטכנולוגיה המתקדמת של המדפסות, מה שאיפשר לי לתכנן את ההדפסות לפי הבגד, לחלום על טקסטורות, חתכים, מבניות וצבעוניות ללא גבולות

״הקולקציה היא מעין סגירת מעגל מרגש בשבילי עם בית רוברטו קוואלי באיטליה, שם שימשתי כמעצב ראשי במשך ארבע שנים״, אמר בלאיש. ״הדפסי משי מסורתיים היו חלק מכתב היד של קוואלי, והם נעשו בצורה ידנית כשהבגד מותאם אל הבד המודפס. בעבודה עם קורנית חזרתי אל המסורת של ההדפסה מתוך הטכנולוגיה המתקדמת של המדפסות, מה שאיפשר לי לתכנן את ההדפסות לפי הבגד, לחלום על טקסטורות, חתכים, מבניות וצבעוניות ללא גבולות״.

בעיצוב הדגמים יצא בלאיש למסע בעקבות טקסטילים היסטוריים מרחבי העולם: מאריגים בצביעת אי־קאט דרך השראת הווסטרן, טקסטורות שהגיעו מרקמות מזרח אירופאיות, ועד חרסינות דלפט ההולנדיות המפורסמות. בסוף המחקר הגיע בלאיש הביתה, לטוניס, שממנה הגיעו לישראל הוריו בשנות ה־50, כשקבוצת פריטים בקולקציה היא מחווה לאהבתם של הוריו, שהתאהבו בישראל, בעיר אשקלון.

03

28 תצוגות אופנה הוצגו במהלך שבוע האופנה: מתצוגת בגדי הים של המותג הרותח בקרב צעירות האינסטגרם, ״בננהוט״, שמציע פיסות בד זערוריות שמכסות טפח ומגלות טפחיים (אבל הן עושות מזה עסקים טובים בארץ ובעולם), כשלצידן הציגו ותיקי התעשייה שנלחמים להמשיך את מפעל חייהם ואת עסקי האופנה המקומיים. 

דורין פרנקפורט קיבלה – ובצדק – פרס מפעל חיים; רונן חן מקפיד ויודע בדיוק מה הוא עושה ורוצה; ששון קדם הוותיק חזר אחרי מספר שנים לשבוע האופנה כשהוא שומר על שפת המותג המובהקת שלו; וגם היותר צעירים כמו אלון ליבנה, דרור קונטנטו ועוד.

דורין פרנקפורט. צילום: אסף עיני

נדב רוזנברג, NORTHERN STAR

נדב רוזנברג, NORTHERN STAR. צילום: ערן לוי ל־idocvm

הוצגו גם קולקציות הזוכים בפרס מפעל הפיס, תצוגה מיוחדת של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ותצוגת האופנה של נדב רוזנברג מ־Northen Starn, שנבחר לייצג את המשבצת של הכוכב הצעיר שבנבחרת. מבחינתו של רוזנברג, שעבר לשחק במגרש של הגדולים, זה היה רגע של סגירת מעגל עם תצוגת האופנה הראשונה שלו ב־2019 שבה הציג את הקולקציה שלו כאחד מזוכי פרס מפעל הפיס. 

אבל, כשמסכמים את שבוע האופנה, אי אפשר שלא להתייחס לאג׳נדות החברתיות שבהן רייפ ממשיך לעסוק. גם השנה צעדו בלוקיישנים המגוונים שבמוזיאון ארץ ישראל נשים וגברים, בכל צבעי העור והגזע, דוגמניות במידות פלאס סייז, טראנסג׳נדרים ומבקשי מקלט, דוגמניות בטווח גילאים רחב עטורות שיער שיבה וקמטים יפים שהגיל חולל בהן. 

לא כולם ידעו ״להחזיק בגד״, אבל זה לפחות נתן תחושה שמעצבים כאן אופנה עבור כולם. השאלה היא אם היד של כולם אכן תהה משגת לרכוש אופנה מקומית, שכן תג המחיר של פריטי האופנה שהוצגו  ומרביתם ימכרו בחנויות המותג השונות,  הוא גבוה מאד ומתחיל במאות שקלים ומטפס עד לאלפי אלפים.

04

אז מה יהיה? שוב זארה תנצח? והמותג האינטרנטי הנגיש והפופולארי ASOS ימשיך ויציף את מרכזי החלוקה של דואר ישראל? כן. גם אנחנו אשמים: אנחנו ממשיכים וקונים בגדים שיוצרו בסדנאות יזע מבלי לעצור ולשאול את עצמנו מי ייצר את הבגדים האלו ובאיזה תנאים. אנחנו מחפשים מחיר זול על מנת שנוכל להמשיך ולצרוך כמה שיותר ולא בטוח את מה שצריך.

אגב: מחקרים מוכיחים שאנחנו לא לובשים 20% ממה שאנחנו קונים. אז אולי ננסה ונתחיל בהובלת אג׳נדה של תמיכה בתעשייה המקומית, תוך הפחתת כמות הקניות שלנו – מה שיסייע גם לשמירת כדור הארץ מפני הזיהום שתעשיית הטקסטיל תורמת לו?

רונן חן

רונן חן. צילום: אבי ולדמן

ששון קדם

ששון קדם. צילום: אבי ולדמן

כשמנסים לבדוק למה תג המחיר של האופנה הישראלית כל כך גבוה, מסתבר שזה לא בהכרח בשל איכויות הייצור שלה, אלא בגלל מצבה העני של התעשייה הזו בארץ. ענף האופנה הישראלי נקלע בשנים האחרונות לקשיים גדולים, שורה של בתי אופנה ותיקים ומוערכים נסגרו בזה אחר זה, מאות עובדים פוטרו ותהליך הייצור המקומי הפך להיות קשה, מסורבל ובאופן טבעי יקר, מה שכמובן משפיע על תמחור פריטי האופנה שאותם מייצרים מעצבי האופנה המקומיים.

לצד בעיות אלו, הם מתמודדים עם שוק קטן מאוד, מה שלא מפתיע שכשהם נשאלים על מה הם חולמים כמעט כולם עונים ״לפרוץ לחו״ל; זו לפחות התשובה שהצעירים עונים. זה לא בגלל שהם לא רוצים להצליח כאן, זה בגלל שקשה כאן. קשה כאן כלכלית בכלל ולעוסקים באופנה וטקסטיל קשה עוד יותר. 

ב־2018 הודיע משרד הכלכלה שהוא ״תופר״ תוכנית לחיזוק תעשיית האופנה המקומית. המשרד תכנן להקצות 20 מיליון שקל לקידום תוכניות חדשניות, תוך פרוט היכן ואיך ״יפזר״ את הכסף. חשוב לבדוק מה קרה עם התוכנית ועם התקציב, ממש כמו שחשוב לבדוק ולהמשיך לשאול ולמחות כנגד אלימות כלפי נשים – אג׳נדה שרייפ מוביל כבר מספר שנים.

05

השנה בחר רייפ לארח בערב הגאלה של שבוע האופנה את שירה איסקוב, כשהיא צועדת לצד 20 נשים ״חזקות״ כהגדרתו ולבושה בשמלת כלה שעיצב לה ויוי בלאיש. המעמד היה מרגש, לא נשארנו אדישים כשריטה שרה לה כשהיא מביטה היישר לתוך עיניה הכואבות של איסקוב, שלאחרונה נבחרה גם להשיא משואה ביום העצמאות לצד עדי גוזי, שהצילה את חייה.

הבחירה באיסקוב להוביל את תצוגת הגאלה עוררה דיון רחב ושנוי במחלוקת, שהתנהל ברשת ובתקשורת מאז הצילומים, שנערכו בחודש שעבר. היו שטענו שרייפ ליהק את איסקוב כדי לקדם את יחסי הציבור של האירוע. לעומתם, היו שסנגרו על רייפ שמוביל אג׳נדה של מניעת אלימות כלפי נשים, ומשמש בין השאר כנשיא אגודת הידידות והידידים של עמותת ״רוח נשית״ הפועלת למען עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות.

אלמביקה

אלמביקה. צילום: רוקו ירון אשכנזי

בסופו של דבר, זה מה שרייפ יודע לעשות – לשלב אג׳נדות חברתיות תוך שהוא חושף את המעצבים הישראלים לקהל הישראלי. מבחינה זו שבוע האופנה היה שבוע מרענן, מלא בשמחה, שניסה לרגע לגרום לנו לעצור,  לחדור לתודעה שלנו, לגרום לנו להעריך את המעצבים ולרכוש את עיצוביהם. ואין ספק שהחשיפה הטלוויזיונית סייעה לכך מאד. 

ובנימה אישית: אני אשמח לחזור לשבוע האופנה באופן המסורתי, שבו התכנסנו באולמות חשוכים ודרמטיים, לבושים למשעי, מתחככים בכל אוהבי האופנה והעיצוב, צפינו בהתרגשות בדוגמניות בכל הגדלים והמידות כשהן מטופפות על המסלול, התרגשנו מכל מיני גימיקים כמו נטע ברזילי צועדת על המסלול בבגד ים צהוב ומנצנץ. 

אז אולי בשנה הבאה יהיה כאן טוב קצת יותר, ואולי אפשר יהיה לשלב את השניים? את השאלה הזו יש להפנות לרייפ שלצערנו, ואולי לשמחתנו, הוא ״המבוגר האחראי״, אולי היחיד שאינו מתעייף מלעשות למען התעשייה הנכחדת הזו.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. יצחק שכטר האגודה הישראלית לאופנה וטקסטיל IFT

    כל מילה וכל שורה בכתבה הזאת המסכמת את קורנית שבוע האופנה הישראלי יש לנסות להביא לאג'נדה של תעשיות האופנה והטקסטיל בישראל למימוש החזון של תעשיות האופנה והטקסטיל בישראל .

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden