כל מה שחשוב ויפה
קולקציית L´AMORE, אורית אלחנטי. צילומים: Jen Carey

אורית אלחנטי מלחימה את דנמרק לישראל

אסתטיקה נורדית, זכרונות מזרח־תיכוניים: אורית אלחנטי מעצבת תכשיטים בקופנהגן ומקבלת השראה בתל אביב, מכורה ליהלומים וליצירת אוביקטים ״שאולים״, שעוברים מדור לדור ואף פעם לא שלנו באמת

אורית אלחנטי היא מעצבת תכשיטים דנית עם שורשים ישראליים. היא מעצבת את התכשיטים באטלייה שבקופנהגן, בירת דנמרק, בזהב ממוחזר 18 קראט, ושואבת השראה מזכרונות ילדות תל־אביביים, מהקווים הארכיטקטוניים ומהשקט שהיא מוצאת במוזיאון Ny Carlsberg Glyptotek בעיר או באורוות המלכותיות של ארמון קריסטיאנסבורג.

״אני נוסעת הרבה לתל אביב, שתמיד תהיה אחד המקומות האהובים עלי בעולם״, מספרת אלחנטי. ״הייתי מגיעה אליה מאז שהייתי ילדה, ויש בעיר הזו אנרגיה שמושכת ומשלימה אותי. כשאני לא מתארחת אצל המשפחה ברעננה, תמצאי אותי בחומוס אבו־חסן ביפו, בכרם התימנים או בחופים של נווה צדק, מוקסמת מהחול שנצבע בוורוד מול השקיעה היפהפיה. אני שואבת השראה מהקלות והמינימליסטיות הנורדית ומהאנרגיה המסתורית של המזרח התיכון. 

״הרבה מהאוביקטים שאני יוצרת הם סיפורים על רחובות ירושלים, הדרך לים המלח וקווי המתאר של ההרים והצוקים המדבריים. אני מאוהבת בתחושה של עבודה עם זהב 18 קראט, ועובדת רק איתו. כל מה שאני עושה מחובר לטבע, אז הטקסטורה שלו עוזרת לי לספר את הסיפורים שאני רוצה״.

למרות שגדלה בדנמרק, ישראל היא חלק בלתי נפרד מחייה ומיצירתה של אלחנטי. היא מתארת את ביקורי הקיץ שלה בארץ ואת התמכרותה לאוויר, למים ולאוכלוסיה המקומית. מצד שני, היא מספרת גם על תחושת זרות שהיא חוותה בשני המקומות הללו לאורך חייה. מתוך ההתנגשות הכאוטית והמבלבלת בין התרבויות השונות, היא בונה לעצמה יקום מקורי משלה, ומספרת את הסיפור עליו דרך התכשיטים.

 ״התכשיט הראשון שיצרתי היה שרשרת תגית – PALMA. הטקסטורה שהטבעתי על גביה הזכירה לי את החול בישראל, ובשלב מאוחר יותר, כשדפדפתי באלבומים משפחתיים ישנים, גיליתי שדוד שלי ענד שרשרת כזו, וגם אמא שלי, בעודי מוחזקת כתינוקת בזרועותיה״.

‏זכרון פוגש חלום

אלחנטי מתארת זכרון ילדות שבו היא מבלה במרפסת עם סבתה וחברותיה, מהופנטת מתכשיטי הזהב הנוטפים מאוזניהן, צווארן ואצבעותיהן. זכרון זה טבוע עמוק בתודעתה, וקיבע את הריתוק שלה מזהב.

״גם טבעת Rock משמעותית עבורי, ומייצגת היטב את הקשר למזרח־התיכון. היא מבוססת על אבן שמצאתי בסיני והבאתי איתי בחזרה לדנמרק, וממנה פיתחתי את אחת הקולקציות הראשונות שלי״.

הרצון לעצב תכשיטים הגיע אליה דווקא בחלום. ״מאותו רגע לא רציתי לעשות שום דבר אחר. הייתי אחת התלמידות הגרועות בכיתה כי התמחיתי אצל צורף אמנותי שיצר יצירות יוצאות דופן כמו תכשיטים למשפחת המלוכה, אך בית הספר ניסה למשוך אותי בכיוון אחר שלא הייתי מעוניינת בו. מהר מאוד הבנתי שאם לא אמצא את הטאץ׳ האישי שלי אני לא אתקדם לשום מקום עם מה שאני עושה, וכשהתחלתי להתיך את הזהב ידעתי שמצאתי את הדרך שלי״.

עוד לפני שסיימה את לימודי הצורפות, תכשיטיה של אלחנטי כבר נמכרו באחד הבוטיקים המובילים בקופנהגן, Holly Golightly, וכך נסללה דרכה מעולם הצורפות המסורתי לעולם האופנה. יצירותיה הפכו למופע קבוע בקרב אושיות האופנה המקומיות, ומהר מאוד גם הבינלאומיות. 

מהר מאוד הבנתי שאם לא אמצא את הטאץ׳ האישי שלי אני לא אתקדם לשום מקום עם מה שאני עושה, וכשהתחלתי להתיך את הזהב ידעתי שמצאתי את הדרך שלי

קולקציית L´AMORE שיצאה במהלך הקורונה מדגימה היטב איך תכשיטיה של אלחנטי מכתיבים את הטון בעולם האופנה, בתקופה שבה שרשראות החוליות הפכו לטרנד המוביל בקטגוריית התכשיטים. ״לפני מספר שנים יצרנו קולקציה בלעדית של שרשראות חוליות עבור חנות האונליין Matchesfashion, והיא התקבלה בתשואות רבות.

״אני חושבת שהעיצובים הללו חווים תחייה מחדש בשל רוח התקופה שבה הגברי מתערבב עם הנשי, והיהלומים אינם הכרחיים על מנת לספר את הסיפור. מה שהוביל את העיצובים שלי בקולקציה הוא החיבור בין השיק הפריזאי הישן עם הטקסטורות המזרח־תיכוניות״.

זהב נוטף מדור לדור

בתהליך היצירה, שאותו מתארת אלחנטי כאינטואיטיבי, היא לא מתחילה מספר הסקיצות. אלחנטי מתייחסת ליצירת התכשיט כאל פיסול מיניאטורי, והיא מטפטפת שכבה אחר שכבה כדי לבנות את התכשיט אט־אט.

״יש לי את הסגסוגת הסודית שלי להכנת הזהב שאיתו אני עובדת – זהב צהוב ממוחזר ברמת טוהר של 18 קראט – ועליה אני מייצרת טקסטורות די גסות, שנשחקות והופכות להיות יותר מעודנות ומלוטשות ככל שעונדים את התכשיט. אני מאוהבת בתהליך הזה לגמרי, כי בשבילי זה הכל סביב החומר – לראות ולהבין כל מילימטר של החומר, והחומר שלי הוא זהב״. 

מבעד לבוהק הזהוב שהיא אוהבת כל־כך, מנצנצות פעמים רבות בתכשיטיה של אלחנטי אבני החן המועדפות עליה, כמו היהלום – ״הסם שלי״, המלקית ועין הנמר – ״הן כבשו אותי בסערה״, והאופל – ״הוא עוקב אחריי. כשאת מביטה לתוך האופל את רואה את כדור הארץ מלמעלה, או את הירח. משהו מאוד קסום מתרחש בתוך האבן הזו״.

אורית אלחנטי

אורית אלחנטי. צילום: Pernille Ringsing

את ההשראה ליצירותיה, מלבד ציר קופנהגן־תל אביב, היא מקבלת מסביבתה הקרובה, מהאמונה בכוחות גדולים מאיתנו ומנוכחות הרגש בכל דבר שהיא יוצרת. ״אני אוהבת את האופן שבו תכשיטים נוצרים כדי לאפשר לאנשים, ולנשים בפרט, לספר את הסיפור האישי שלהן, ושזה פריט שעובר מדור לדור וסיפור שממשיך להתפתח.

״‏תכשיטים זה משהו שאת שומרת איתך ועם המשפחה שלך לנצח. זה משהו שאול, משהו שהוא אף פעם לא שלך באמת. התכשיט עובר לדור הבא שבסופו של דבר מעביר אותו שוב לדור הבא, וזה מה שמניע אותי – השאיפה ליצור אוביקט שנשאר מעבר לזמן, שיחיה אחריי ואחריך. 

״במסגרת עבודתי אני מעצבת גם תכשיטים בהזמנה אישית, ומגיעים אליי לקוחות מכל רחבי העולם כדי שאייצר עבורם תכשיט שיסמל משהו מיוחד ומשמעותי שקרה בחייהם. לעזור לאנשים לספר את הסיפור שלהם, וליצור משהו שיעבור בין דורות ומאות של שנים, זו תחושה קסומה ומעוררת צניעות עבורי״.

birds

את לקוחותיה מתארת אלחנטי כ״אספנים״ לפני כל פרמטר של גיל או מגדר, והיא מספרת שבזמן הקורונה תואר זה הפך לרלוונטי במיוחד, כשהרכישות התמקדו בתכשיטים ברף המחירים הגבוה יותר, ובפריטים מיוחדים בהתאמה אישית. ״במהלך המגיפה הלקוחות החלו להתמקד בהשקעה לטווח ארוך ובאספנות, והפרויקטים המיוחדים שלנו לא היו רק טבעות נישואין אלא גם מתנות עבור המזמינים עצמם או עבור האהובים שלהם.

״‏אני בהחלט חושבת שאנשים הופתעו לראות כמה מהר הם מתאימים את עצמם למציאות החדשה. אני עצמי עברתי שלבים שונים במגיפה הזו, אך בסופו של דבר ההבנה המשמעותית עבורי היא שבזמני משבר הרומנטיקה מתגברת, כשאנחנו זוכים לבלות זמן רב בקרב אנשים שאנחנו אוהבים. הזמן עומד מלכת והיצירתיות מלבלבת״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden