כל מה שחשוב ויפה
שמואל בונה: מארץ קדם ועד חוף ים
שמואל בונה: מארץ קדם ועד חוף ים. צילום: איל אמיר

מגלים אוצרות // לימור אלפרן זרד

מ״הכמיהה למיתוס״ במוזיאון חיפה ועד ל״שמואל בונה: מארץ קדם ועד חוף ים״ במוזיאון מאנה כץ, האוצרת לימור אלפרן זרד מחברת בין עבר, הווה ועתיד

הפעם הראשונה

התערוכה הראשונה שאצרתי לראשונה בנפרד הייתה בשנת 2016, במוזיאון חיפה לאמנות, והיא נקראה ״הכמיהה למיתוס״. הרעיון עלה מתוך מחקר על הראייה הדיסטופית הפוסט־מודרנית והעיסוק בחזון העתיד בעולם האמנות העכשווית. השתתפו בה אמנים ישראלים עכשוויים – יהושע בורקובסקי, אלי שמיר, לאה אביטל, מירה מיילור, יעל בלבן, יובל שאול, ארם גרשוני, אוסוולדו רומברג, יונתן הירשפלד, ראובן רזניק, הנרי שלזניאק, עודד פיינגרש – שבעבודתם מופיעים נושאים מיתולוגיים כשלרוב הם מלווים בציטוטים מהאמנות הקלאסית והרנסאנסית.

עבודתם הביאה לידי ביטוי את היחס המורכב בין סגפנות מורשת האמנות הישראלית לתרבות העשירה והשופעת, המאפיינת את האמנות החזותית המערבית. דרך הנרטיב המיתי הן הציעו התבוננות מחודשת בקהילה האנושית, בערכיה, במוסר ובתקווה.

הכמיהה למיתוס. צילומים: סטס קורולוב

לימור אלפרן זרד

לימור אלפרן זרד. צילום: איל אמיר

באותה תקופה הייתי לאחר סיום לימודי התואר השני בתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ושקדתי על כתיבת התזה שעסקה במרחב והמקום באמנות הישראלית אצל שלושה דורות שונים של אמנים: יוסף זריצקי, לארי אברמסון ויונתן הירשפלד. זו הייתה תקופה מאתגרת עבורי כי עבדתי משרה מלאה במחלקת האוצרות במוזיאון חיפה, כתבתי את התזה (המחקר היה כרוך בנסיעות בכל הארץ לארכיונים וספריות שונות) ואמא לשלושה ילדים. 

זה היה 11 אחרי שהייתי שנה מורה ומחנכת בתיכון, והרגשתי צורך עז בשינוי מקצועי. בתואר הראשון למדתי תולדות האמנות וספרות ועולם המוזיאונים והתערוכות היה תמיד בסדר העדיפויות שלי בארץ ובחו״ל. 

לאחר תקופה של שחיקה מהמערכת החלטתי שהגיע הזמן לשינוי מקצועי והתחלתי ללמוד בתוכנית של לימודי אוצרות ובהמשך להתמקצע בתחום. כבר מ־2009 התחלתי לעבוד ולהתנסות במקומות שונים כמו מוזיאון ישראל, שם עבדתי תקופה במשרד הרישום של המוזיאון. בהמשך עבדתי בתערוכות שונות, בעיקר עם האוצרת סבטלנה ריינגולד. 

התחנה האחרונה

התערוכה האחרונה שאצרתי היא ״שמואל בונה: מארץ קדם ועד חוף ים״, נפתחה ממש לאחרונה במוזיאון מאנה כץ בחיפה. זו תערוכת יחיד לשמואל בונה, זכרונו לברכה, שהיה אמן מודרני שחי ויצר כל חייו בעיר חיפה. הוא החל ליצור משנות ה־50 של המאה ה־20 ועד כמעט לפטירתו בשלהי שנות ה־90.

ציוריו של בונה ברובם גדולי־ממדים ועשירים בשפה חזותית הממזגת מספר סגנונות – חלקם מאפיינים תקופות מסוימות ביצירתו וחלקם מופיעים בציוריו לאורך כל הדרך. הוא שאב השראה מהאמנות הביזנטית ומאידך מהאמנות המודרנית הבינלאומית, והן משמשות בערבוביה יחדיו ביצירותיו.

שמואל בונה: מארץ קדם ועד חוף ים

שמואל בונה: מארץ קדם ועד חוף ים. צילומים: אברהם חי

מכל מלמדיי השכלתי

יש הרבה אוצרים טובים בארץ ובחו״ל. אני בוחרת להתייחס לאוצרת ישראלית שבמשך השנים, בעיקר משנות ה־90, עקבתי אחריה: האוצרת תמי כץ פריימן. אהבתי את הנושאים שהיא בחרה לגעת בהם, הייתה בהם רגישות מעניינת, ובחלק מהתערוכות גם מעין חותמת נשית. אהבתי במיוחד את תערוכות הקראפט שהיא אצרה כמו התערוכה ״מלאכה בנים״ שהיו בה אוביקטים פיסוליים ויצירות עם חומרים לא שגרתיים.

תערוכת החלומות

התערוכה שהייתי רוצה לאצור משלבת עיצוב, אמנות פלסטית וקראפט. יש מעט תערוכות כאלו והחיבור ביניהם במשך השנים לא היה מובן מאליו. עד היום קיימת דיכוטומיה ברורה בין התחומים, ומעניין אותי ליצור תערוכה שתיצור קוהרנטיות ושפה משותפת ביניהם.

היו כבר מספר תערוכות שאצרתי ושילבתי בין מדיומים ותחומים שונים. לדוגמה, התערוכה ״קוד לבוש״ שעסקה באופנה מהירה ואופנה איטית והעלתה את השאלה האם מתקיימת שונות בין יצירה אמנותית לאופנה, כי בסופו של דבר שדה האמנות נושק כמעט לכל תחומי החיים.

קוד לבוש

קוד לבוש. צילומים: סטס קורולוב

בקרוב אצלך

התערוכה הבאה שאני עובדת עליה כרגע היא תערוכה במוזיאון הרמן שטרוק, שתציג את פועלו של האמן שטרוק בנוסף לרהיטים וחפצים המשתלבים עם הרוח האסתטית הייחודית של הבית. זו תערוכה שאמורה לשמש תערוכת קבע במוזיאון.

שטרוק (1944-1876) היה אחד מאמני ההדפס החשובים בגרמניה במחצית הראשונה של המאה ה־20. בתערוכה יהיו יצירות מהאוסף שלו: דיוקנאות של אישים חשובים מעולם הרוח והמדע, הדפסי נוף שונים מארץ ישראל וממסעותיו בעולם ועוד. כמו כן, הצגת תכולה חלקית של הבית תחשוף את ההווי והאסתטיקה ששררו בביתו של האמן על מנת ליצור קרבה בין המבקר לביתו ולאמנותו של האמן.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. דגנית ארטמן

    היי לימור,
    כייף להכיר אותך יותר ולקרוא על הדרך הנפלאה שעשית.
    תודה

  2. נירה כלב

    מלמד ומעשיר.

  3. נירה כלב

    יש בשמואל בונה מן ה-שגאל ומין ה-בזם, בכלל צייר מענין.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden