כל מה שחשוב ויפה
מבחן הרישוי לאדריכלים, 2021. צילום: מ״ל
מבחן הרישוי לאדריכלים, 2021. צילום: מ״ל

״משפיל להיות אדריכל צעיר בישראל. לא פחות״

אף אחד לא יודע להגיד מתי נערך מבחן הרישוי לאדריכלים, אף אחד גם לא מפרסם את החומר לבחינה. איך אפשר לקדם דור אדריכלים צעיר במדינה כשזה מבחן הכניסה שלהם, שואל האדריכל עומרי זילכה

לפני מספר שבועות נבחנתי במבחן רישוי אדריכלים. לאלה מכם שלא מכירים את התהליך שעובר אדריכל אספר שאחרי חמש שנות לימודים אדריכל בישראל רשאי לבנות בניין ׳׳פשוט׳׳ כהגדרתו בחוק (בניין מגורים עד ארבע קומות). אם הוא רוצה לקבל רישיון לבניית כל בניין אחר הוא צריך לעשות התמחות בת שלוש שנים במשרד אדריכלים מוכר, ולאחריה לגשת למבחן רישוי.

עד כאן זה נשמע סביר ודומה למסלולים במקצועות אחרים, אולם גם בתהליך ההתמחות ובעיקר במבחן עצמו יש כשלים רבים שאותם אסקור כאן. על תהליך ההתמחות ועל המבחן אחראי גוף במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שנקרא ׳׳רשם המהנדסים והאדריכלים״. הסדרת תהליך ההתמחות והמבחן נקבעו בחוק לאחר אסון ורסאי (אולם האירועים שתקרתו קרסה בזמן חתונה, בשנת 2001).

מתי נערך מבחן הרישוי? 

אף אחד לא יודע להגיד. חודשיים מראש מתפרסמת הודעה בעיתונות (!) על המבחן. בתוך רגע צריך לנטוש את הכל: ילדים, עבודה, התחייבויות ולשבת ללמוד. לא ברור מדוע אי אפשר לקבוע מועדים קבועים מדי שנה, כפי שנהוג ביתר מבחני הרישוי או ההסמכה.

מה החומר לבחינה? 

אף אחד לא מפרסם את זה במדויק. כתוב שיש להביא למבחן את חוק התכנון והבניה, תקנות התכנון והבניה, תקנים ומסמכי מדיניות. אלא שמדובר באלפי דפים ולא מתפרסמת רשימה מה מתוכם יש להביא. תקנות לתיבות דואר ולמסתורי כביסה נחוצים למבחן? רק האל יודע. ניתן היה לצפות שתתפרסם רשימה מסודרת של החומר הדרוש. 

איך נראית הבחינה? 

לבחינה שני חלקים: עיוני ומעשי. 

בחלק העיוני נדרשים לענות על שאלות אמריקאיות מתוך החוק והתקנות, וכן על שאלות שבודקות הבנה של תהליכי תכנון. נשמע הגיוני, אלא שבפועל רבות מהשאלות הן שאלות ׳׳ידע כללי׳׳ ולא חומר אדריכלי תכנוני שניתן ללמדו.

חלק אחר של השאלות בוחן על עבודת יועצים שאיתם האדריכל עובד (אדריכל עובד עם עשרות יועצים והוא מפקח עליהם, אבל הוא לא אמור להיות בקיא ברזי חישובי אקוסטיקה או מדידה, בשביל זה הוא מעסיק יועצים), וחלק אחר של השאלות פשוט מנוסח בעברית קלוקלת. למרות שהמבחן עם חומר פתוח, חלק ניכר ממנו לא מופיע בכלל בחומר.

בחלק המעשי נדרשים הנבחנים לתכנן פרויקט בניה בהיקף ענק בחמש שעות. כמה ענק? במבחן האחרון התבקשנו לתכנן כ־50,000 מ׳׳ר של מגורים, מסחר, מבני ציבור, תעסוקה ותחנת רכבת. רק תבינו את סדר הגודל: שטחו של בית ממוצע נע בין 50-150 מ׳׳ר.

התכנון כולל שרטוט (ידני) של קומת קרקע בתוספת לחתך, חזית וסקיצות של עקרונות תכנון. כל זה בקנה מידה של 1:250 (ולמי שזה אומר לו משהו, זה קנה מידה שכבר צריך לתת בו פירוט כלשהו). אפשרות אחרת היא לתכנן כמה קומות של מבנה כלשהו בקנה מידה של 1:100 וזה כבר שרטוט לפרטי פרטים.

כל מי שקצת מכיר עבודת אדריכלים יודע שגם המשרד הכי טוב בעולם לא יוציא כלום גם אחרי חמישה ימי עבודה, שלא לומר חמש שעות. מכל חלקי המבחן, החלק המעשי הוא האבסודרי מכולם. 

ולקינוח, תנאי הבחינה: 8.5 שעות של מבחן יחד עם מאות נבחנים בחלל אחד, עם הוראות סותרות תוך כדי המבחן, שולחנות קטנים, עקומים ושרוטים (אנחנו אמורים לשרטט זוכרים?), ללא עמדת קפה או נייר טואלט בשירותים. 

חלקכם קוראים את הדברים ואומרים לעצמם ׳׳זה לא חדש, זה כבר כמה שנים׳׳. זה נכון, אבל זה לא אומר שלא צריך להעלות את הסוגיה הזו ולפעול לתיקון המצב. ועדת המהנדסים והאדריכלים במשרד העבודה החליטה כבר ב־2016 על ביטול המבחן המעשי ומעבר להשתלמויות מקצועיות. הדבר גם עבר כחוק בשנת 2018, אולם טרם  הגיע ליישום. בנוסף הושגו הסכמות שאל המבחן העיוני יהיה ניתן לגשת בכל זמן נתון עם תום ההתמחות במכון ידוע מראש. גם זה מתמהמה.

מי שהגיע להסכמות המקוריות היה פורום אדריכלים צעירים, שנולד בין היתר כדי לשפר את תנאי התעסוקה והפעילות בענף של הדור הצעיר. לפני מספר חודשים נציגי הפורום נבחרו לעמותת האדריכלים, וכעת מקדמים את הנושא משם.

בצד הנסיבות המקלות, אפשר לקחת בחשבון שבשל המצב הפוליטי במדינה בשנתיים האחרונות (באין ממשלת קבע ותקציבים מאושרים) לא היה ניתן לקדם את שינוי המבחן. יחד עם זאת, יש דברים שלא צריכים לחכות לחקיקה ויכולים להשתפר כבר עכשיו: פרסום מועדי מבחן קבועים, פרסום רשימה מדוייקת של החומר לבחינה ושאילת שאלות אך ורק מתוך החומר, פרוגרמה מעשית והגיונית שניתן לתכנן בשעות הנתונות ותנאים פיזיים נאותים לבחינה. 

שיהיה ברור, אני לא יוצא נגד מבחנים קשים, אלא נגד מבחנים לא ראויים ואף מכשילים. ביציאה מהמבחן הרגשתי מושפל, לא פחות. איך אפשר לקדם דור אדריכלים צעיר במדינה כשזה מבחן הכניסה שלהם? אדריכלים אחראים על תכנון סביבות המחייה שלנו, עבודתם משפיעה על איכות החיים והסביבה של כולנו, וככאלה הם ראויים (גם) לתנאי עבודה ורישוי מכבדים.


אדריכל עומרי זילכה הוא בוגר תואר ראשון באדריכלות מהטכניון ותואר שני בעיצוב אורבני מבצלאל. מרצה בטכניון ומייסד הבלוג פינת רחוב הדן באדריכלות, תכנון, אורבניות ועיצוב בחיפה.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden