כל מה שחשוב ויפה
מור רימר, באישון ליל
מור רימר, באישון ליל. צילומים: מ״ל

מור רימר: באישון ליל

פורטפוליו Promotion: תערוכת היחיד של מור רימר בגלריה בבארי, באישון ליל, עוסקת בשינויי הזמן בקיבוץ אורים מנקודת מבטה

מור רימר, בת קיבוץ אורים, שהיה אחד מ־11 הנקודות שעלו להתיישבות במוצאי יום הכיפורים 1946, עוסקת בשינויי הזמן בקיבוץ מנקודת מבטה – ומבקשת ליצור חוויה של שיטוט לילי במרחבי המקום. העלייה להתיישבות בן לילה מוארת באור של חלוציות ואידיאולוגיה. החלוצים עלו למקום צחיח ונגבי, למקום ריק. היום המקום הוא גן עדן פורח, אך האנשים שהקימו אותו אינם עוד וכך גם הערכים והאידיאולוגיה מזמן אינם העיקר

עבודותיה של רימר הם כמו שיטוט במרחב הזמן, בין אז לעכשיו. היא עובדת בעקבות צילומי ארכיון מהעלייה להתיישבות: שתילות ראשונות, צריפים ראשונים במרחב הפתוח, הנקי של צפון הנגב. הפרטים מהתצלומים משתלבים לציור רחב המתפרש על תשעה מטרים ונוצר מרחב חדש, שכמו בתחריטים הוא חסר קו אופק. הרקע מושחר לעומת הצבעוניות העזה של האוביקטים, מזכיר תפאורה וגם חוזר ומזכיר את תחילת ההתיישבות, ואת הראשוניות של הנוף.

בתחריטים היא עוסקת בדימויים שצילמה מרחבי הקיבוץ שבו גדלה – התשתית קיימת, המדרכות, המבנים המרכזיים עומדים, עצים וצמחיה פורחת, אך המדרכות ריקות מאדם. הטקסטורות הנוצרות בתחריט כמו מאבנות הכל, מבנים וצומח כאחד. תחושת חלל אינסופי, ללא קו אופק.

בציור הרחב נוצרת הפשטה וצמצום והמרחב חוזר להיות ראשוני, מינימליסטי, דומם. לתוך הציור היא משאילה מהפעולות שבתהליכי העבודה בתחריט: כיסוי והגנה על לוח המתכת לפני החשיפה לחומצה. הדימויים שעולים בכיסוי הלוח (בתהליך העבודה בתחריט) משמשים לשימור (מפני החומצה המכלה את החומר, מפני שינוי) ומבחינה ויזואלית נוצרת מעין מחיקה של הדימוי.

גם בתצלום המטופל קיימת פעולת המחיקה לעומת ההדגשה של פרטים בו. ביצירתה עוסקת מור רימר בשימור ומחיקה, בשעת הלילה והחלום, בסטאטיות של השינה, במרחב המרוקן מאדם והמאובן, ובמבט על אז והיום בקיבוץ שגדלה בו.


מור רימר | באישון ליל
אוצרת: ד״ר זיוה ילין; סיוע באוצרות והפקה: סופי ברזון מקאי
הגלריה בבארי
שיח גלריה בהשתתפות האמנית: שבת 10.7 בשעה 13:00

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden