כל מה שחשוב ויפה
אתל פיסרף
אתל פיסרף. צילומים: מ״ל

אין גבול: 60 יוצרים.ות בשלושה חללי תצוגה

פורטפוליו Promotion: התערוכה ״אין גבול״ מוצגת בגלריה עירונית לאמנות - בראשון לציון, הגלריה בבית יד לבנים בראשון לציון, ובמבשלה לאומנויות הקרמיקה בטבעון. אוצרים: אפי גן, עדי אנג׳ל, אילן בק, אנה מרקוביץ וטליה טוקטלי

״אין גבול״, שלוש תערוכות המוצגות במקביל – בגלריה עירונית לאמנות בראשון לציון, בגלריה בבית יד לבנים בראשון לציון, ובמבשלה לאומנויות הקרמיקה בטבעון – ונאצרו במשותף על ידי אפי גן, עדי אנג׳ל, אילן בק, אנה מרקוביץ וטליה טוקטלי, מזמנות אפשרות חדשה ופחות מצויה: לנסוע ולחוות חומר, אמנות, כשבין חלל אחד לשני ולשלישי אנחנו מנסים לפענח, האם ה־ד.נ.א של המקום ממשיך להתקיים או שנכנע ל״גבולות״ החדשים ו/או להרחבתם?

״אין גבול״ היה עבורנו מקרה בוחן ליכולת צמיחה וגם הנאה מחודשת מדיאלוג פורה ואפשרות להכלה מחבקת; עיסוק בשאלה המרתקת האם יש/אין גבול באמצעות מדיום החומר הקרמי. היכן עוברים גבולות החומר הקרמי (אין גבול ליכולותיו להתאים עצמו לרצונות היוצר, אך החומר יודע לעמוד ולשמור על גבולותיו). 

ורדה יתום

ורדה יתום

טליה אלמוג

טליה אלמוג

יבגניה קירשטיין

יבגניה קירשטיין

איילה צור

איילה צור. צילום: ג׳ני לויט

סופי הילברייש

סופי הילברייש

בחמשת חדרי הגלריה העירונית לאמנות בית גורדון־לונדון מוצגים מנעד רחב ואקלקטי של עבודות חומר. חלקן בעלות זיקה פוליטית מטרידה: אבירו לילו מציג מיצב קיר מותאם למקום, ״דמעות טיח״. השפעתה הטראומטית של מלחמת לבנון הראשונה כחובש בגולני מתחה את גבולותיה עד לעבודה מצמררת, מעוררת, מטרידה ומכמירה; דמעות יצוקות כפטמות אישה, זיכרון למוצב סורי ירוי. בעבודה ״דרום אדום״ מתבוננת דורי זנגר שכטל על הסכסוך בין ישראל לעזה באמצעות הילדים – קורבנות תמיד. עירית שר יצרה עדיים לצוואר עשויים תבנית קרמית ואזיקונים־גדר הפרדה לגוף.

גבולות החומר נבחנים בעבודות רבות: שולמית מילר טייבלום מציגה גופים קרמיים על סף קריסה. בעבודת הווידאו ״סטרטיגרפיה״ של צמד האמנים שי הלוי ורחל סטולר, הפרק ״נשימה״ הוא סרט העוקב לכאורה אחר חומר נושם שמתבררת גם חוסר אפשרותו לנשום, כמקבילה לתחושת אין אונים חסר גבולות. לאה שבס, כמו גם שמחה אבן חן, מציגות עבודות קרמיות פתיינות, צבעוניות המותחות את הגדרה בין דו לתלת־ממד, בין שימושיותו של האוביקט והחומר לאי האפשרות לשימושו; תכונה העומדת לעיתים רבות כניגוד מהותי לעבודת הקדר.

בגלריה בבית יד לבנים בראשון לציון מוצגות עבודות העומדות בזיקה לתכניו של הבית, כנושא זיכרון לאלו שהיו ואינם, ואל התנועה בין היותם להיעדרם. אילת זר שיינבוים, יונת חמיידס וטלילה צור עברון מציגות עבודות שעניינן סימני גבול: צבר, אבני טרסות, או חצבים – מסמנים גבולות מתפוררים, תלויים, או שאינם מסמנים באמת את גבולותיו של מקום. גילה ארמלנד מציגה מיצב תלוי העשוי שכבות פורצלן ובסיסו הוא ההעברה הבין דורית של זיכרון השואה. אצל מיכל אדלר שלו זיכרון חסר גבולות, מפעפע ודיפוזי.

מיכל אדלר שלו

מיכל אדלר שלו

רפי מינץ

רפי מינץ

מורן לי יקיר

מורן לי יקיר. צילום: דניאל צ׳צ׳יק

סוזן לוטי

סוזן לוטי. צילום: ג׳ני לויט

במבשלה לאמנויות הקרמיקה בטבעון ענת הראל ועידו דגן יצרו עבודת וידיאו פוליטית המוקרנת על גבי עבודת פורצלן; לא ברור האם מדובר בתל אביב או עזה. נאוה הראל שושני מציגה זר עלי סברס עשוי פורצלן השולח אל מיתוסים ישראלים, אל זיכרון של מקום, לצד סימון גבולות. גילה מילר לפידות מציגה מיצב טוטמים שעליהם מוטבעות מלים המסמנות מושגים חסרי גבולות אמתיים; מיצב ההופך למיצג בתוך התערוכה שכן הוא נשבר ומשתנה במהלך התערוכה. 

חלק מ־60 העבודות המוצגות נעשו במיוחד וחלקן נעשו במהלך השנה וחצי האחרונות. מצירוף המילים ״אין גבול״ אפשר לדמיין מרחבי תוהו ובוהו עד כדי אבדון, ובו בזמן מרחב שהחופש בו מוחלט, חוזרות ונוכחות בו דמויות שחלפו מן העולם, וחושים מחליפים בו תפקידים. ויש ובמרחב כזה צצה מנגינה, רעיון מפתיע או תמונת זיכרון מנחמת. תנועת הצופה היא בין עשרות פרשנויות למושג גבול ולהעדרו ומומלצת לקיץ 2021.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden