הם בכל מקום: גיבורי העל שכיכבו בחודש האחרון 

בשיתוף המחלקה לתרבות – יצירה והפקה, מכללת ספיר

אמרו לי מי הם גיבורי העל האהובים עליכן, ואומר לכן איפה אתן נמצאות מבחינת בקיאות בתרבות הפופ העכשווית. גיבורי העל ושלל המרצ׳נדייז הנלווים להם, כבר מזמן לא מקושרים רק למעריצות ומעריצים מושבעים שמגיעים להקרנת הבכורה עם תחפושות מלאות, וחוסר ידע במוסכמות חברתיות. 

בשנים האחרונות דמויות כמו איירון־מן, ת׳ור, וונדר־וומן וכמובן השחקנים והשחקניות שמשחקים אותם, הפכו לגיבורי התרבות ומושאי ההערצה שנמצאים בצמרת הפסגה ההוליוודית. לכן שיתוף פעולה בין תאגיד ענק כדיסני, ומותג דגל שמרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה כמו מארוול, הוא תוצר הגיוני לכל הדבר הזה. 

בהתאמה, נראה שהשנה דיסני לקחה כמשימה בין־לאומית להפוך למובילה מוחלטת בכל פלטפורמות הצפייה. היא השיקה את ערוץ הסטרימינג החדש שלה ״דיסני פלוס״ (שיגיע ארצה בספטמבר הקרוב), המתחרה העיקרי כיום בנטפליקס עם מספר מנויים שעבר כבר את ה־100 מיליון.

סדרות הדגל המאוד מדוברות של הערוץ מוקדשות בעיקר לדמויות המפורסמות מהיקום הקולנועי של מארוול. ממש לא מזמן הסתיימה אחת הסדרות הכי מדוברות, המתבססת על הנבל מהמיתולוגיה הנורדית – לוקי. יחד איתה עלה לאקרנים הסרט האלמנה השחורה (Black Widow), שהיה לסרט מארוול הראשון שיצא בקולנוע מאז פרוץ מגפת הקורונה. אז מה הולך שם?

מי־טו מגיעה גם אל לובשי הגלימות

11 שנים עברו מאז הפעם הראשונה שסקרלט ג׳והנסון נדחסה לחליפה שחורה וצמודה כסוכנת כפולה של הארגון S.H.I.E.L.D. נטליה אליאנובנה רומאנובה, או בקיצור נטשה רומנוף, או בכינויה ״האלמנה השחורה״, זה השם המפוצץ שסטן לי בחר להעניק לדמות הקומיקס שהפכה לאישה הכי מוכרת, ולדמות הכי מפוספסת ביקום הקולנועי של מארוול. 

היא הופיעה לראשונה כבר ב־2010 בסרט איירון־מן 2, ומאז בעוד כמה וכמה סרטים כדמות נשית יחידה בקבוצת הנוקמים. לעומת חבריה הגברים – כמו לדוגמה ת׳ור, איירון מן וקפטן אמריקה, שכל אחד מהם קיבל סרט סולו משלו – במארוול מעולם לא מצאו מספיק זמן לפתח סרט בכיכובה. 

כבר מ־2004 נעשו ניסיונות לעבד את דמותה למסך הגדול, שפעם אחר פעם נדחו. ככה זה כשרק לפני עשור בנות וגיבורי על נתפסו כהפכים. בזמן הזה מהפכת מי־טו הגיעה גם אל עולם לובשי הגלימות, כשגם אז מארוול מיהרו להוציא תחילה את הסרט המשמים קפטן מארוול, בכיכובה של ברי לארסון, כסרט גיבורת העל הראשון שלהם. 

סקרלט ג׳והנסון, האלמנה השחורה

בינתיים הלחץ של המעריצים לסרט שיוקדש לסיפור האישי של הגיבורה רק עלה, ובקול תרועה וששון הצילומים לסרט הראשון ששם במרכזו את האלמנה השחורה החלו ב־2019, כשהסרט אמור היה לצאת לאקרנים ב־2020. רק שאז הגיעה הקורונה שדחתה את הכל שוב בשנה.

הסרט מתמקד בזמן שאחרי אירועי הסרט ״קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים״, כשרומנוף נמצאת לבדה ובמסתור. מרוחקת מהכול, רומנוף מקבלת חבילה מסתורית שמחזירה אותה להתמודד שוב עם העבר שלה כמרגלת סובייטית, ולצאת בניסיון להפיל את המקום שבו אומנה: ״החדר האדום״, כינוי לפנימייה סובייטית ומרושעת כמיטב המסורת האמריקאית, שבה ילדות צעירות שנחטפו, נמכרו, או התייתמו, עוברות שטיפת מוח ואימונים במטרה להפוך למרגלות ולוחמות אכזריות. 

למעריצים ובעיקר למעריצות, זה מעט ומאוחר מידי, בטח אחרי שדמותה של האלמנה השחורה בכלל מתה בסרט ״הנוקמים: סוף המשחק״, שיצא בשנת 2019. ועדיין, הסרט מציג שורה של נשים לוחמות וחזקות, כשהגברים בו מוצגים בזה אחר זה כדושבגים יהירים תאווי כוח, שפשוט לא מצליחים לעמוד בקצב; חידוש מרענן לעומת אלפי סרטי המאצ׳ואיזם הגברי שיש בז׳אנר.

לאחרונה פורסם שסקרלט ג׳והנסון תבעה את דיסני על הפרת חוזה, לאחר שזו שיחררה את הסרט בערוץ הסטרימינג שלה, באקורד סיום לדמותה כנטשה רומנוף. נקווה שהיא טובה בקרב שיהיה כנראה ארוך ומעייף, כמו דמותה הקולנועית. במקביל מעריצי הסרטים זכו להכיר את פלורנס פיו כילנה – אחותה הקטנה של רומנוף, שאומנה גם היא בחדר האדום, ומי שתחליף את ג׳והנסון על תקן לוחמת חסר הפחד, בשלב הבא של היקום הקולנועי. 

ברוכים הבאים ליקומים מקבילים 

טום הידלסטון חוזר לדמות הנבל האהוב ביותר ביקום של מארוול עם הסדרה ״לוקי״, שנוצרה על ידי מייקל וולדרון עבור דיסני פלוס, והסתיימה ממש לא מזמן. בהקשר לאירועי הסרט ״סוף המשחק״, האח החורג והערמומי של ת׳ור, שהצליח להימלט עם אחת מאבני האינסוף (ה״טסראקט״), מוצא את עצמו נלקח ונאסר בידי הרשות הממונה על ווריאנטים.

הארגון הבירוקרטי שנראה כאילו נלקח משנות ה־70 (זה מבהיל כמו שזה נשמע), אחראי על המשכו התקין של הזמן בעולם. לוקי נאשם שפעולותיו הובילו לשיבוש חמור בקו הזמן של היקום שבו הוא מתקיים, וברוכים הבאים לקו המקשר הבא של עלילות גיבורי העל של מארוול – יקומים מקבילים. במקום להימחק, סוכן הארגון מוביוס (אוון ווילסון, איזה כיף), מציע ללוקי לעזור להם ללכוד רוצח מסוכן שמשבש את עבודתם. 

טום הידלסטון, לוקי

״לוקי״ מנסה לשלב בז׳אנר גיבורי העל עלילה של מותחן בלשי, שעובד בצורה די הגיונית עם העובדה שהגיבור שלה הוא בעצם הנבל. בכלל, עד לסדרה, הדמות של לוקי הייתה די שבלונית. הוא הופיע פעם אחר פעם כנבל ציני ותככן, שכמעט והופך לטוב, בוגד בכולם לטובתו האישית, ומתרסק בכל פעם מחדש.

הסדרה בכיכובו מנסה להיכנס לעומק הדמות שנעה כל הזמן על הציר בין טוב לרע, אהוב לשנוא, גיבור ונבל. היא לא לגמרי מצליחה לעשות את זה, בעיקר בגלל העלילה המסובכת של יקומים מקבלים, גרסאות שונות של עצמך ומציאות שבה חופש הבחירה ורצון חופשי מוטלים בספק.

כל אלה כאמור יהיו התשתית לסרטים הבאים של מארוול. חבל רק שהרצון של היוצרים להסביר את הקרב לבוא, הגיע על חשבון הדמות הראשית. ועדיין, ״לוקי״ היא סדרה כיפית וקולחת, הרבה בזכות הפסקול שיצרה נטלי הולט, וצוות השחקנים המעולה שלה.