כל מה שחשוב ויפה
מעין סופיה ויסטוב

RCA 2021 // מעין סופיה ויסטוב 

בפרויקט הגמר ב־RCA מעין סופיה ויסטוב יצרה פסל ״נושם״ של חפצים בהשראת תהליך האבל, התמודדות ואובדן

בת 29, למדה במסלול Moving Image ב־Information Experience Design.
weisstub.com


אין לי תואר ראשון, וחיפשתי תכנית שעוסקת בווידאו עם דגש על מחקר. לשמחתי התקבלתי ללימודים על סמך תיק עבודות וקורות חיים. הבחירה ב־RCA הייתה בעקבות התוכנית המסוימת הזאת. כמובן שמדובר במוסד לימודים מוכר יחד, עם המעבר ללונדון, עיר שתמיד משכה אותי, והמפגש עם אנשים מכל העולם היו חלק מההחלטה. 

ואז הגיעה הקורונה

הקורונה מאד השפיעה על הלימודים. קצת אחרי סיום הסמסטר הראשון וללא הכנה מוקדמת, הכל הפך למקוון (הכל עבר לזום ההרצאות, ההגשות, הבחינה – הכל!). בשנה שעברה ב״שיא״ הקורונה חזרתי לארץ לארבעה וחצי חודשים. לא הכרתי מספיק אנשים או את לונדון והעדפתי להעביר את הבידוד בארץ. בשנה הנוכחית כבר נשארתי בלונדון גם בתקופת הסגר. 

פרויקט גמר

פרויקט הגמר שלי עוסק ביחסים של בני האדם עם חפצים דוממים. חקרתי את הקשר שנוצר כתוצאה להשלכה של זכרונות ורגשות על החפצים שמלווים אותנו. אבא שלי נפטר לפני שש שנים, והעבודה שלי עוסקת באופן מרכזי בתהליך האבל, התמודדות ואובדן. את תהליך היצירה ליווה מחקר שכלל קריאת מאמרים וספרים על היחסים עם חפצים דוממים ועל אבל. ספר אחד שמאוד השפיע עליי היה בעקבות הזמן האבוד של פרוסט. 

הרעיון הראשוני היה פינת ישיבה נושמת (מחשבות על חפצים נושמים מעסיקות אותי שנים רבות). בשלב די מוקדם מצאתי (בהתכתבות) אנשי מקצוע שיוכלו לעזור לי במימוש החזון של הפרויקט. עשיתי סקיצות ואנימציות מפורטות של איך יראה המיצג של ״פסל הנושם״.

במשך תקופה חיפשתי את הרהיטים (שולחן וכיסא) בחנויות יד שניה וברחבי האינטרנט, עד שמצאתי את הכיסא המתאים בחנות יד שניה ברוסיה ואת השולחן בחנות יד שניה בצרפת. הבחירה ברהיטים הייתה מדיוקת והם נבחרו מתוך הזיכרון לביתי כפי שגדלתי בו: אלו היו רהיטים משנות ה־50 מהתקופה שאבא שלי היה תלמיד.

אחר כך בחרתי בספר מסוים שהונח על השולחן, פתוח בכפולה מסוימת שנבחרה מראש ובכוס החלב (סימבול שמלווה אותי שנים). כשכל האלמנטים המדויקים הושגו הם נשלחו לסטודיו ולאנשי המקצוע שבנו את הפסל עצמו. זו הייתה עבודה צמודה דרך תמונות, סרטוני וידאו והתכתבויות במייל. רק כשהחלו לשחרר את ההגבלות, ביקרתי בסטודיו בפעם הראשונה על מנת לעבוד יחד ולראות את היצירה בהתגשמותה הממשית.

התוצר הסופי הוא פסל קינטי של שולחן עץ, כיסא עץ, כוס חלב חצי מלאה וספר שכולם נושמים בקצבים שונים (ולא מסונכרנים). 

להיראות יהודי

בשנה א׳ עיצבתי פילטר לאינסטגרם שגורם למשתמש להראות ״יהודי״, בקורס שעסק בחברה ובגוף. כלומר, הקריקטורה האנטישמית הסטיגמטית של ״היהודי הקלאסי״: אף גדול, פה רחב, עיניים קטנות וכהות. הפילטר מעלה שאלות לגבי דעות קדומות (גזעניות) בכלל, ובפרט אצל אנשים שמעולם לא פגשו אדם יהודי אך משוכנעים שהם יודעים כיצד הוא יראה במידה ויפגשו אחד. 

עתידות

התואר הסתיים ואני מציגה את פרויקט הגמר בגלריית Omer Tiroche בלונדון, התערוכה תהיה פתוחה לקהל עד ה־17 בספטמבר (16-31 באוגוסט הגלריה תהיה סגורה), בנוסף לשתי תערוכות מהלימודים. מעבר לכך אני מתכננת להישאר בלונדון (לפחות לשנה הקרובה) להתפתח ולהתקדם מבחינה מקצועית ואמנותית. 

עוד עתידות? קשה לדעת! אני מקווה שיהיו מוצלחות.

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden