כל מה שחשוב ויפה
אבישי אדלר, צלם בהיכל
אבישי אדלר, צלם בהיכל. צילומים: דניאל חנוך

בוגרים 2021 // המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל

ילדי תימן, שיר השירים, הומואים דתיים, מעבדה לכתוביות, השמש הגנובה, גנטיקה של צמחים, קשיי נשימה. 14 פרויקטים בולטים

אבישי אדלר / צלם בהיכל 

מיצב אינטראקטיבי שמשלב בין פרינט, הקרנה ותלת־ממד, ממחיש את החוויה של ההומו הדתי ואת המתח העולה מהחלקים השונים של זהותו. במגילה מובא כתב אישום מאת ההומו הדתי נגד עצמו, בליווי מקורות מהתנ״ך, פרוטוקול בית המחוקקים, קטעי שירה ועשרות וידויים אנונימיים מעמוד הפייסבוק ״וידויים של להט״בים דתיות ודתיים״.

״את רוב המגילה לא אני כתבתי, איתי עומדים עוד מאות הומואים דתיים שחוו ועדיין חווים את הבושה, ההסתרה, הדכאון והפער הענק בין הרצון שלהם להיות אנשי רוח המחוברים לשרשרת הדורות ובין התפיסה העצמית הקשה שהם פיתחו כלפי עצמם. אני הומו דתי, מאמין וגאה, שבוחר כל יום מחדש לחיות למרות דברי השטנה, למרות שהציבור והבית בו הוא גדל לא מקבל את העובדה הפשוטה – שזה מי שאני״.

אבישי אדלר, צלם בהיכל

אבישי אדלר/ צלם בהיכל. צילומים: דניאל חנוך


נועה פלד / מכתב ממשפחת קלירי

ספר מאוייר המספר את קורותיה של לין, נערה בת 14 מעיירה קטנה בקולורדו, שמצאה במשרד הדואר מכתב ממשפחת קלירי, שהיו אמורים לבוא לבקר בקיץ לפני שנתיים, אבל מעולם לא הגיעו. אמא לא מוכנה לדבר עליהם, ואבא בכלל לא מקשיב. יחד עם הכלב סטיץ׳, לין חוצה את העיירה בדרך הביתה למשפחתה, דרך רחובות קטנים, יערות, והר פייק המתנשא גבוה מעל העיר. לאורך הדרך לין מהרהרת בחייה בשנתיים האחרונות, על יחסיה עם משפחתה, ראסטי הכלב הקודם, והחברים שמעולם לא באו.

נועה פלד / מכתב ממשפחת קלירי

נועה פלד / מכתב ממשפחת קלירי. צילומים: דניאל חנוך


טל מוקדי / מעבדה לכתוביות 

מחקר המציע דרכים חדשות להצגת כתוביות (subtitles) כחלק אינטגרלי מחווית הצפייה. הפרויקט מזמין את הצופה להתנסות, לחוש ולחוות צורות שונות של אינטראקציה בין טקסט לתמונה, שמטרתן להנגיש את התוכן בצורה עמוקה יותר וללא צורך בשמיעת פסקול הסרט. הפרויקט מורכב מחוברת המחקר ומפלטפורמת הניסויים, שעליה מוצגות האפשרויות החדשות לצפייה בכתוביות.

טל מוקדי / מעבדה לכתוביות

טל מוקדי / מעבדה לכתוביות


יעל ולובלסקי / האדם מתכנן תוכניות

״האדם מתכנן תוכניות״ הוא נובלה גרפית אוטוביוגרפית המתארת בקצת פחות מ־100 עמודים את חוויתה האישית של היוצרת סביב מחלת הסרטן, כששלבי הגילוי והטיפול הם הקווים המנחים את העלילה. ביניהם פזורים סיפורים קצרים, חוויות, דמויות ומקומות, המייצרים יחדיו תחושת מלנכוליה אופטימית.

יעל ולובלסקי / האדם מתכנן תוכניות

יעל ולובלסקי / האדם מתכנן תוכניות


קשת כהן / 1,053 

קמפיין שקורא להכיר בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, תוך שהוא ממפה את כל 1,053 הילדים והילדות שמקרה היעלמותם עלה בשלוש ועדות החקירה שהקימה המדינה. כל ילד וילדה מקבלים ביטוי אישי על גבי קרטון חלב, באמצעות העדויות שמסרו הוריהם. סריקת הברקוד שבתחתית מובילה לאתר ייעודי דרכו ניתן להרחיב את הקריאה. קרטון החלב שימש בעבר כפלטפורמה למודעות חיפוש של ילדים נעדרים, והשימוש שאני עושה בו כיום מבקש ליצור ניגוד בין הפעוטות שנעלמו, אל מול החלב התמים, האימהי והחם, ושואף להדהד את אותן העדויות בכל בית.

קשת כהן / 1,053

קשת כהן / 1,053. צילומים: דניאל חנןך


יובל יצחק / לנשום מתחת למים

סרט אנימציה קצר העוקב אחר מסעה של ילדה הסובלת מקשיי נשימה ויוצאת לשוטט במסדרונות בית החולים בלילה. אנקדוטה דוקומנטרית־דמיונית המבוססת על זיכרון ילדות של היוצרת.

יובל יצחק / לנשום מתחת למים

יובל יצחק / לנשום מתחת למים


איתי סנפיר / השמש הגנובה

ספר הילדים השמש הגנובה של קורניי צ׳וקובסקי מספר על תרחיש מפחיד שבו השמש נגנבת מהשמים והעולם כולו מחשיך. המקום המיוחד שיש לספרי ילדים מפחידים בתרבות שלנו, הביא אותי לבחור בסיפור. יש משהו בעלילות מפחידות שמאוד מסקרן ילדים ושמצליח להחזיק הרבה שנים. ויש לכך סיבה: ספרי ילדים שמתעסקים בפחד נותנים מענה לכל אותן השאלות שלפעמים קשה לתת להם תשובה, כמו מה יקרה אם אשחק באש, או אמרוד בהורים, ומה יקרה אם השמש תעלם.

בעבר סיפורים לילדים השתמשו לא פעם באלימות או בפחד על מנת ״לחנך״ ולהציב גבולות של מה מותר ואסור. בשנים האחרונות הגישה השתנתה, והשימוש בפחד הפך לכלי שיוצר סקרנות ועניין אצל ילדים ונותן להם מקום לביטוי והתמודדות עם פחדים חבויים.

איתי סנפיר / השמש הגנובה

איתי סנפיר / השמש הגנובה. צילומים: דניאל חנוך


יונתן שמיר / על טעם וריח

אינדקס צמחי תבלין בצורת עץ משפחה אינטראקטיבי, שמציג את ההקשרים הגנטיים בין הצמחים. בנוסף אפשר למצוא באתר הסברים, מתכונים ושימושים קולינריים לצמחים השונים. כחלק מהפרויקט צילמתי חלק מהאוספים של העשבייה הלאומית באוניברסיטה העברית, שבה יש אלפי דוגמיות של צמחים מרחבי העולם שנאספו מאז המאה ה־19 ועד היום.

יונתן שמיר / על טעם וריח

יונתן שמיר / על טעם וריח


נחלה שטרן / טָרוֹף טוֹרַף

את ע.הלל למבוגרים הכרתי לפני המון שנים מספר שירה קטנטן שהיה של אמא שלי. אני זוכרת כמה התרגשתי כשגיליתי שפרק אחד מהספר, טרוף טורף, הוא סיפור נרטיבי. הווירטואוזיות בשירים ריגשה אותי והפעימה אותי וגרמה לי חשק ליצור: השירים כתובים בצורה תיאטרלית מאוד וממספר נקודות מבט, יש המון שכבות בטקסט ותחושת זמן לא לגמרי ברורה. הם מספרים את סיפורה של משפחה סדוקה; סיפור על שברון לב, כמיהה אל חופש, אל עולם הטבע, אל היצרי, אל ״החיה״, ובעקבותיה – ההתמזגות עם מושא הכמיהה או החורבן והחידלון. כמו הקולאז׳ שעשוי טלאים ושכבות כך גם הדמויות בסיפור, כולן בעלות כמה רבדים, מסתירות ומכסות ומגלות את עצמן.

נחלה שטרן / טָרוֹף טוֹרַף

נחלה שטרן / טָרוֹף טוֹרַף. צילמים: דניאל חנוך


 אביב חן / שיר השירים

ספר קונצרטינה המציע פרשנות איורית חדשה למגילת שיר השירים, יצירה תנ״כית וחידתית שמכילה עלילות אהבה, תשוקה וכאב, על רקע הטבע המתחדש. הספר מתאר את שמונת פרקי המגילה כרצף אחיד, ארוך ומתמשך, ומתמקד בתהליך התבגרותה של הדמות הנשית כגיבורת הסיפור. 

אביב חן / שיר השירים

אביב חן / שיר השירים. צילומים: יונתן קפלן


יובל גזולי / עגבניות

הסרט מאגד חוויות התבגרות מינית של בנות במגזר הדתי לאומי, ומהווה חלון הצצה אל העולם הזה, שבו הדגש בשיח הוא על צניעות ולא על מיניות, על העיסוק האובססיבי סביב הגוף ועל הפער בין הערכים,  האמונות והאידאולוגיה שהיה מצופה מאיתנו ליישם לבין בנות הטיפש־עשרה שבאמת היינו.

יובל גזולי / עגבניות

יובל גזולי / עגבניות


מיכאלה שבתאי / ישראל היום 

בעשור האחרון המציאות הפוליטית בישראל נכנסה למצב של טירוף מערכות: כולם נגד כולם, בכל מקום ובכל זמן. בהלך הרוח המוקצן הזה, כל אחד עלול להתגלות כאויב – אפילו קול ההגיון. הפרויקט מציג פוסטרים שחוגגים ציטוטים של אנשי ציבור ישראלים, בין אם פוליטיקאים, עורכי דין או סתם טוקבקיסטים. זהו מבחר מייצג של כמה מההתבטאויות הנבובות והאבסורדיות שמעצבות את חיינו כאן ועכשיו. ״גבול השפה הוא גבול העולם״, כתב פעם לודוויג ויטגנשטיין. איפה עובר גבול העולם שלנו, איך הוא יראה בהמשך הדרך, ולאן עוד נתגלגל עם קרקס האיוולת הזה, שמתחזה לשיח ישראלי?

מיכאלה שבתאי / ישראל היום

מיכאלה שבתאי / ישראל היום


אור סגל / שלולית 

המילה הראשונה שכתבתי הייתה הָיוֹפֵּז. זה היה רצף אותיות אקראי ככל הנראה, שצירפתי יחד למילה אחת צפופה וחיבבתי. חזרתי עליה בתחתית של כל דף שעליו ציירתי באותה תקופה. הָיוֹפֵּז. לפעמים נדמה לי שהמילה הזו מכילה בתוכה יותר אמת מכל מה שכתבתי מאז.

שלולית הוא ספר בנושא זיכרונות ילדות בעקבות התיאוריה שפורס ז׳ורז׳ פרק בספר ״w או זיכרון ילדות״. הספר מורכב מאפיזודות מינוריות מהילדות שלי. רגעים קטנים נרקמים יחד סיפור של ה״כפר״ הדרוש כדי לגדל ילדה ולנקודת הפרידה מהילדות. בתהליך העבודה על הפרויקט חקרתי את המקום שלי כמעצבת ומאיירת כאחד ואת הדרך שבה אני יוצרת אמינות ואיזון בין הפיגורטיבי למופשט. 

אור סגל / שלולית

אור סגל / שלולית. צילומים: דניאל חנוך


יסמין בן שיטרית / You Never Know

הפרויקט נולד מתוך המציאות שאנחנו חווים – וחווינו – בתקופה האחרונה (2020-2021). כל בוקר התעוררנו למציאות אחרת, משהו חדש קרה, מציאות חדשה עטפה אותנו. לא הספקנו לעכל את מה שקרה אתמול, וכבר אירוע אחר משך את תשומת ליבנו. הסרטון עוסק בנקודה זו: אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה מחר. אירוע רודף אירוע, מגפה, אלימות, אנרכיה שינויים גדולים בקצב מסחרר שכבר בשלב מסויים גרמו לחיים להרגיש רנדומליים לחלוטין.

יסמין בן שיטרית / You Never Know

יסמין בן שיטרית / You Never Know

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden