כל מה שחשוב ויפה
לאה בסודו־גרק, If You Meet The Buddha, Kill The Buddha
לאה בסודו־גרק, If You Meet The Buddha, Kill The Buddha. צילומים: אייל הירש

נדב גל: ״לא רק לצלם מחול כמחול״

״מרתק לראות איך היצירות שהיו כל כך ברורות בסטודיו, מתפרקות ומתחברות מחדש בצורה שונה בחדר העריכה״. נדב גל, המנהל האמנותי של INSIDER, הזירה הדיגיטלית של להקת המחול הקיבוצית, הכוללת 12 יצירות מחול שיצרו רקדני הלהקה

להקת המחול הקיבוצית שממוקמת בקיבוץ געתון מביאה הקיץ לפתחנו שני פרויקטים שונים בתכלית. הראשון, יצירת המחול החדשה של רמי באר מנהל הלהקה, ״תעתוע״, יצירה חזקה שעוסקת בחווית הפער בין המציאות הפנימית לחיצונית, והזרות שיש בנו מול המציאות האלימה שאנחנו חווים מסביבנו. זהו מחול במובן הטוב והמוכר של המילה, נוכחות חזקה על הבמה שבאר יודע להשתמש בה היטב. 

השני הוא INSIDER, פרויקט דיגיטלי, 12 יצירות קצרות של רקדני הלהקה, עד 10 דקות כל אחת; מחול שנוצר על ידי הרקדנים, ועובד לווידאו־דאנס. המעבר לדיגיטלי מאפשר ומגביל כאחד – החוויה הפיזית מרוחקת יותר, מנוטרלת מחלק מעוצמתה, אך המדיום הדיגיטלי מאפשר דברים אחרים – זוויות צילום מיוחדות, עריכה קצבית, החלפת לוקשיינים, תלבושות ותאורה – שאינם אפשריים על הבמה.

שלא כמו הפרויקט הדיגיטלי של תל אביב דאנס משנה שעברה, שבו צולמו ההופעות על במה, על ידי כמה מצלמות, באינסיידר של הקיבוצית נעשה שימוש עשיר יותר באפשרויות של המדיה, ושימוש זה מעורר תקווה שנזכה לעוד פרויקטים שפותחים אפשרויות חדשות. פגשתי לשיחה את נדב גל, המנהל האמנותי של הפרויקט. 

ענבל: הי נדב, נעים להכיר

נדב: היי ענבל נעים מאד 🙂

ענבל: אנחנו נפגשים סביב הפרויקט הדיגיטלי insiders של להקת המחול הקיבוצית. תוכל לספר קצת עליך, איך הגעת ללהקה ואיך כל זה התגלגל לפרויקט הזה?

נדב: כן, בשמחה. אני רוקד מגיל 10, למדתי בתיכון האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ואחרי התיכון התקבלתי ללהקת המחול הקיבוצית הצעירה. אחרי עונה אחת התגייסתי לצבא, ובזמן הזה לא רקדתי בכלל. אחרי הצבא רציתי לחזור לעולם המחול שהיה מאד מאתגר פיזית. לאחר שנה במסלול להכשרת רקדנים התקבלתי שוב ללהקה הצעירה ואחרי עונה התקבלתי ללהקה הבוגרת.

בזמן שרקדתי בלהקה הבוגרת נחשפתי לעולם הווידאו והעריכה כי חיפשתי להעשיר את עצמי בעוד תחומים. ואחרי שלוש שנים בלהקה הלכתי ללמוד אנימציה במקביל לעבודתי כרקדן ועוד פרויקטים שעשיתי בחו״ל. ב־2019, רמי באר, מנהלה האמנותי של הלהקה הקיבוצית, הציע לי לנהל את הלהקה הצעירה, שכעת אני מנהל. 

בתחילת תקופת הקורונה כל כפר המחול הפסיק לעבוד ולתפקד, ולנו ולכל הרקדנים שגרים שם זה היה מאד קשה ומאתגר לגור ליד העבודה אך בלי יכולת להשתמש בה. התחלנו לחשוב על כל מיני רעיונות ודרכים שבהם נוכל ליצור ולשתף את האמנות שלנו בתקופה הזאת. משם נולד הרעיון של ליצור תוכן אונליין.

בנוסף חשבנו איך אנחנו יכולים ללמוד ולהעשיר את עצמנו גם בתוך התקופה הזאת ולא רק ליצור מחול, ולאה בסודו, אחת הרקדניות בלהקה, הציעה ליצור שיתוף פעולה עם במאי סרטים ולא רק לצלם מחול כמחול. כולנו התלהבנו מהרעיון ולאט לאט נוצר פרויקט INSIDERS

רמי באר, תעתוע

רמי באר, תעתוע

Where You Left Me

Where You Left Me

נדב גל

נדב גל. צילום: אמיל בדר

ענבל: זה באמת פרויקט מעניין, שזמין עכשיו לצפייה באתר אינטרנט ייעודי; 12 עבודות וידאו של הרקדנים, פרויקט מושקע, עם צילום ועריכה מקצועית. תוכל לספר איך זה התבצע?

נדב: זה בהחלט פרויקט מושקע, שלקח לנו זמן להבין איך אנחנו יוצרים אותו. רמי באר נתן לנו יד חופשית ללכת לכיוון הזה ואיך שאנחנו רואים את זה לנכון, אז התחלנו מזה שנתנו חופש יצירה ליוצרים ונתנו מגבלת זמן של עד 10 דקות לכל יצירה. השלב הבא היה לחפש מפיק שמוכן לנסות ולעשות שיתוף פעולה כזה בידיעה שלא ברור איך זה יקרה, אבל עם ראש פתוח ויצירתי לשלב בין מחול לסינמה. 

אחרי שיחות עם כל מיני מפיקים וצלמים מצאנו את אמיל בדר, המפיק של הפרויקט. אמיל הביא אתו את עומר בן דוד, הבמאי שלנו. היו הרבה שיחות הכנה ארוכות, קבוצתיות ופרטיות, על איך אנחנו רואים את זה קורה ומה הם יכולים להביא לנו, ואיך אנחנו משלבים בין שני העולמות האלו ונותנים ליצירות מחול זווית אחרת שהיא לא במה. למרות שאין תחליף לראות מחול על במה, התחליף היה לבחור מה להדגיש ביצירות ואיך לחדד אותו בעזרת זווית הראיה של הבמאי

למרות שאין תחליף לראות מחול על במה, התחליף היה לבחור מה להדגיש ביצירות ואיך לחדד אותו בעזרת זווית הראיה של הבמאי

ענבל: ואיך התקדמתם מפה?

נדב: הכנו כמעט לכל עבודה תסריט בפני עצמו. היו רקדנים שידעו יותר מה הם רוצים והיו רקדנים שבנו את העבודה תוך כדי וביחד עם הבמאי. 

אחרי חודשיים של הכנת היצירות הגיע זמן הצילום, שהניהול שלו היה הדבר הכי מאתגר ומעניין שאני אישית עשיתי. אלו היו שלושה ימים אינטנסיביים וארוכים, והיה צריך למצוא את הדרך לשלב בין היוצרים לרקדנים, לבמאי ולצוות צילום. זה היה מדהים לראות איך אנשים מעולמות שונים השתלבו והתחברו

ענבל: מדהים שהצלחתם לצלם הכול בשלושה ימים, בכל כך הרבה תפאורות ולוקיישנים

נדב: כן, האמת שאני עדיין מופתע מזה בעצמי 😃

היו גם שתי יצירות שהרקדנים עשו הכל לבד בלי צוות ההפקה, הם מאד רצו להתנסות בכל התהליך לבד, אז עזרנו איפה שהם רצו

ענבל: ואחרי הצילומים עברתם לעריכה?

נדב: כן. אחר כך הגיע שלב העריכות. זה היה מרתק לראות איך היצירות שהיו כל כך ברורות בסטודיו מתפרקות ומתחברות מחדש בצורה שונה, כל אחת מהן. ממש בשלב העריכה היו יוצרים שפשוט יצרו את העבודה שלהם מחדש ביחד עם הבמאי והעורכים. 

כמובן שמעל הכל היה חשוב לוודא שהאמנות והאיכות לא באות בחשבון אחת על השנייה, ותוך כדי התהליך יצרנו את הגבול הזה שהיה מרשים כי הוא הביא לתוצאות שכולנו מרוצים, וזה לא כזה פשוט. יצרנו 12 יצירות כל כך שונות שאני חושב שכל אחד יכול להתחבר אליהן

לא רק לחובבי מחול

ענבל: אני חושבת שיש כאן התחלות מאוד מעניינות, שמנצלות יפה את האפשרויות של הווידאו, ויש עבודות סטנדרטיות יותר – מחול שמצולם יפה על במה

נדב: בהחלט, יש פה מגוון רחב של סרטים קצרים, מסרטי מחול ״קלאסים״ דרך וידאו־ארט ועד לסרטים סיפוריים מרגשים. זה בהחלט נתן להרבה יוצרים לבחון ולחקור מחוזות שלא תמיד הבמה מאפשרת. 

יצירה אחת, לדוגמה, הייתה מוכנה עוד לפני הפרויקט הזה אך היא הייתה 23 דקות. ביחד עם הבמאי היוצר קיצר את היצירה שלו לתשע דקות ונוצרה יצירה אחרת בעזרת קסם הווידאו. זה בהחלט התחלה של סגנון חדש של וידאו ומחול, רצינו גם להבין איך זה יכול להיות מונגש לכל אחד ולא רק לחובבי מחול

ענבל: העיסוק בכוריאוגרפיה הוא חלק ממה שהרקדנים עושים בדרך כלל, או שנוצר עבור הפרויקט הזה?

נדב: כן, העיסוק בכוריאוגרפיה זה משהו שהרקדנים עושים בדרך כלל. בכל שנה יש ערב יצירות אישיות של הרקדנים, מי שרוצה כמובן, וזה קורה לקראת סוף העונה. 

לפני שנתיים זה התבטל מכיוון שהלהקה הייתה בסיורים בחול בסוף העונה, ובשנה שעברה מגפת הקורונה שיתקה את כל העולם אז לא היה אפשר להופיע או להיכנס לסטודיו בהתחלה.

רמי נותן הרבה מקום לרקדנים שרוצים ליצור, יש לנו לא מעט חללים שזמינים לנו, ואם מישהו רוצה להעלות יצירה או ערב יוצרים של כמה רקדנים אז הלהקה גם עוזרת ונותנת את תיאטרון הבית שכולל תאורה ותפאורה. בקרוב גם יעלה ערב שלם של זוג רקדנים מהלהקה שהמופע הראשון שלו התבטל בגלל הקורונה

Fae

Fae

Nor Could I Hold You

Nor Could I Hold You

If You Meet The Buddha, Kill The Buddha

If You Meet The Buddha, Kill The Buddha

ענבל: יש כמה עבודות שאהבתי במיוחד – לדוגמה העבודה של לאה בסודו־גרק If You Meet The Buddha, Kill The Buddha, שמנצלת יפה את המדיום – ומשלבת דואט עם מעברים צבעוניים ודמות נוספת. תוכל לספר עליה קצת?

נדב: כן, זו יצירה שגם אני מתחבר אליה, ולקח לנו לא מעט זמן להבין איך אנחנו מייצרים אותה. זה מתקשר לבודהיזם, לשאלה מה קיים ואמיתי והאם הדרך שאנחנו הולכים בה היא שלנו או שאנחנו כפופים למציאות כלשהי. השם של העבודה מכוון להבין שלכל אחד יש אמת, ובשביל למצוא אותה צריך להטיל בה ספק. העבודה הזאת עברה הרבה גלגולים, אבל לאה ידעה מה היא רוצה מההתחלה והיה תהליך להבין איך מצליחים להוציא את זה החוצה. אני מאד מאד שמח שאהבת אותה, ההשקעה משתלמת

ענבל: היה בה משהו מאוד מדויק מבחינה ויזואלית ושימוש יפה במדיום

נדב: כן אני מת על הצבע האדום והחיבור עם הדמות שבאה אחר כך, מלא אנרגיה עוברת דרך המסך

ענבל: כן, יופי טעון

נדב: בנוסף יש את הראיון בעמוד של העבודה שלה שבו היא מסבירה איך היה לה התהליך. היה לנו חשוב לשתף גם את זה על כל יצירה ויוצר ולא רק סרטים, אלא גם את התהליך שכל אחד עבר או רצה לעבור

ענבל: זה חשוב באמת, למרות שלפעמים מורגש שהם מאוד צעירים, ויש משהו קצת בוסרי בדיבור שלהם על העבודות שלהם

נדב: נכון, חלקם אכן צעירים ולחלקם זו אפילו יצירה ראשונה. זה גם היופי שנתן מגוון רחב של יצירות

birds

ענבל: גם היצירה Nor Could I Hold You של תיאו סאמזוורט הייתה מקסימה, למרות שהיא סבלה מכמה בעיות טכניות בצילום ובאיזון הצבעים. הדשא של געתון הפך אצלו למרחב פולחני. הרגשתי את הפער בין הכוראוגרפיה ובין הכוונה שלו שעליה דיבר בסרטון, של חוויית הריחוק

נדב: אכן יצירה בגוון אחר, יש בה משהו אין־סופי ואפילו מדיטטיבי. הרקדניות עברו שם תהליך מעניין, הן רוקדות ביחד אבל לא אחת עם השנייה, ממש כל אחת בעולם שלה, למרות שהן נמצאות באותו המקום ובאותו הזמן. הן הפכו באמת את חלל המדשאה העצום של געתון לחלל אחר

ענבל: יש גם יצירות מאוד יפות מבחינת כוריאוגרפיה (לדוגמה FAE של מיכאל ואך) ושגם מצולמות נהדר, אבל שמאוד מחמיצות את המדיום, ואת האפשרויות שלו. נראה לי שווידאו־דאנס הוא מדיה בפני עצמה, שדורשת את ההתמקצעות שלה. אישית אני די מתבאסת לראות מחול נטו על המסך, גם אם הוא מצולם יפה. האם אתם ממשיכים לפתח את התחום אצלכם?

לא תמיד פשוט לראות מחול נטו על המסך. בתקופה האחרונה יצא לי לראות לא מעט מחול בצורה הזאת של כל מיני להקות מחו״ל מכיוון שלא הייתה אפשרות אחרת. זה נותן אפשרות לחלוק אמנות בתקופה כזאת עם אנשים בצד השני של העולם

נדב: אני מסכים אתך שלא תמיד פשוט לראות מחול נטו על המסך. בתקופה האחרונה יצא לי לראות לא מעט מחול בצורה הזאת של כל מיני להקות מחו״ל מכיוון שלא הייתה אפשרות אחרת. זה נותן אפשרות לחלוק אמנות בתקופה כזאת עם אנשים בצד השני של העולם.

מיכאל אכן רצה להשאיר את זה מאד ״מחולי״ ושיהיה ברור שזה מצולם על במה עם כל מה שעוטף את זה. אכן צריך לדעת לצלם וידאו־דאנס אבל גם ליצירות כאלו רצינו לתת נגיעה עדינה מבחינה סינמטית, עם טיפה אפקטים, וזה היה ועדיין משהו שאנחנו חוקרים ומגלים.

אנחנו אכן נחשוב איך לפתח ולקדם את התחום הזה, יש לנו המון מסקנות ממנו ורעיונות חדשים ליצור, לא בהכרח באותה צורה אבל זה אכן תחום חדש ומעניין שאחרי כל ההשקעה אנחנו לא נוותר עליו בקלות

Palace

Palace

Fascia

Fascia

This Is Where I Am Now

This Is Where I Am Now

ענבל: אני מחכה לראות לאן זה יתפתח. נראה לי שצריכת מחול דרך מסכים רק תלך ותגבר, ואני מקווה שנזכה לראות יצירות מעניינות שנוצרו ישירות למדיום הדיגיטלי

נדב: מקווה שהיא תגבר אבל שלא תחליף

ענבל: כמובן שלא במקום, זו מדיה חדשה שיש לה מקום ולדעתי תעצים את המחול המסורתי

נדב: אני ממש מקווה, כי להעביר את המאמץ של הרקדנים דרך המסך זה כמעט בלתי אפשרי, ולצערי הרבה אנשים לא מבינים כל כך מה זה אומר להיות רקדן. יש לה אכן מקום כי אנחנו בדור דיגיטלי ואני מקווה שאת צודקת ושזה רק יעצים את זה

ענבל: גם בדיגיטלי אפשר לראות את עוצמת ההבעה של הרקדנים. זה לא נעלם

נדב: מסכים אתך שאת ההבעה רואים לפעמים אפילו דברים שאי אפשר לראות על הבמה. אבל משהו בבמה נותן את התחושה הרגעית הזאת שאי אפשר לקבל דרך המסך וזה הדבר המיוחד שמחול נותן בעיני

ענבל: הדיגיטלי נותן דברים אחרים שהם לא פחות מעניינים, הם פשוט שונים. את הקרבה, ואפשרויות להיות ממש בתוך הדבר לדוגמה, זה גם מרגש. מעבר לאפשרויות של העריכה והאפקטים שהן בלתי נגמרות

נדב: נכון בהחלט. זה נושא שאנחנו מדברים עליו לא מעט בזמן האחרון לא רק בלהקה הקיבוצית, זה דו שיח שעולה מהרבה רקדנים בארץ. אבל זה נראה לי כבר נושא אחר


INSIDER
להקת המחול הקיבוצית
מנהל הלהקה: רמי באר; מנהל אמנותי: נדב גל; מפיק: אמיל בדר; במאי: עומר בן דוד

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden